פרשת השבוע פרשת וילך

נקודות התייחסות מתוך פרשת וילך נתפלל שהשירה תלווה אותנו בשנה הבאה עלינו לטובה, מילה חשובה בפרשתנו פרשת 'וילך' היא המילה "שירה" המופיעה בפרק ל"א פסוק י"ט. השירה עצמה תופיע בפרשה הבאה – "פרשת 'האזינו".

11.09.2021 מאת: ברוך ליבמן
פרשת השבוע פרשת וילך

 

פסוק זה הוא המקור לחובה לכתוב ספר תורה "וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה  הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל".

 

לדעת הרמב"ם , כוונת התורה בציווי לכתוב 'את השירה', היא בכתיבת התורה כולה שנקראת 'שירה' .

 

בלשון הרמב"ם:"…שצוונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו…והוא אמרו יתעלה (וילך י"ט)  'כתבו לכם את השירה הזאת'…כי אמנם רצה באמרו את השירה כל התורה הכוללת זאת השירה.

 

ולשון גמרא סנהדרין (כ"א:) אמר רבה אף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו ספר תורה מצוה  לכתוב משלו  שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".

 

נשאלת השאלה ? מדוע  נאמר כתיבת כל התורה כולה, ולא גרסו את המשמעות הפשוטה שבפסוק "כתבו לכם את השירה הזאת" .

 

מדובר על השירה הסמוכה מיד בשירת האזינו.

 

והתשובה לכך- כדי להבין את עומק סודותיה של התורה ולהבין את גודלה וענקיותה, יש צורך בלימוד ממושך ומעמיק כדי להבין את ה'קולות' השונים בתורה שבכתב ובתורה שבעל- פה.

 

כשם שבמוסיקה ריבוי הכלים והצלילים יוצרים את ההרמוניה והיופי, כך גם בלימוד תורה, ככל שנבין יותר את הדעות השונות של חז"ל המפרשים את התורה, נראה בכך הרמוניה.

 

הסבר נוסף, מדוע התורה נקראת שירה, הוא שבעוד שבהרצאות מדעיות מי שלא למד את הנושא יהיה לו קשה להבין, אבל תורתנו  היא כמו מוסיקה, שגם מי שאינו מומחה גדול יכול להבין את העיקר.

 

שכל אחד ירגיש בה טעם ועונג.

 

יש גם האומרים שהתורה נקראת 'שירה' משום שאחת ההלכות החשובות בכתיבת ספר תורה, היא שעל האדם לכתוב ממש בעצמו, יש הבדל בין אדם שמשקיע בעצמו לבין מי שמקבל משהו מוכן.

 

כשהאדם צריך לכתוב דבר בעצמו, הדבר מאלץ אותו לבדוק כמה פעמים את מה שכותב וכמובן כשמדובר בשירה, שאינה פרוזה שבה אדם יכול לכתוב באופן חופשי. שירה צריך לכתוב במינימום של מילים וחייבים לדייק. כך גם בדברי התורה, צריך לדייק בכל הלכה ובכל תו ותו מהתורה.

 

פרשתנו נקראת בשבת שבין ראש השנה ליום כיפור ונקראת "שבת  שובה" שבתפילותיה גם נאמר:

 

הטוב והמטיב לרעים ולטובים, באם הקדוש ברוך הוא ירעיף דברים טובים על העם כולו, הרי שגם ירעיף על הרעים באוכלוסיה ומעשיהם שיהיו טובים , ישונו מעשיהם לטובה.
 

 

ברוך ליבמן: "אינני מייצג בהכרח את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה  ומשתמש בה"

 

 

פורטל הכרמל

תמונת הרמב"ם מויקיפדיה

תגובות

מומלצים