פרשת וזאת הברכה
פרשה זו מסיימת את קריאת התורה של ספר דברים ושל התורה כולה , אי לכך נברך: " חזק ונתחזק" 'חזק' משום שסיימנו את קריאת החומש, וישר כוחנו להתחיל מחדש את לימוד התורה.
נקודות התייחסות מתוך פרשת וזאת הברכה
כבר ברישא אציין: -אינני מייצג בהכרח את הפרשנות המסורתית מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
בחג "שמחת תורה" אנו זוכים לסיים את קריאת פרשת "וזאת הברכה", הפרשה האחרונה בחמישה חומשי תורה. סיומה של קריאת פרשה זו הוא בעצם סיום הקריאה של כל חמישה חומשי התורה שקראנו בשנה היוצאת. ונוהגים לעשות סעודות גדולות להביע שמחנו שזכינו לקרוא את התורה כולה.
מיד בטקס סיום התורה אנחנו מתחילים סבב קריאה נוסף, זהה לקודמו. שוב קוראים את פרשת בראשית מהתחלה, ולא ממתינים אפילו עד לשבת שלאחר שמחת תורה כדי להתחיל רשמית את סבב הקריאה החדש.
נשאלת השאלה מדוע אנו מתחילים את קריאת התורה מיד עם סיום הקודם ?
יש האומרים : כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרוא עוד.
תשובה אחרת מציינת: :כדי שלא תיפסק האמונה שבתורה נמצא את כל התשובות לגבי כל אשר קורה לאדם בימי חייו ולכן צריך שישים מבטחו, באופן קבוע, בתורה.
לאחר מותו של אהרן הכהן אחיו של משה נאמר "ויבכו .... כל בית ישראל", כלומר גם הנשים והטף. לאחר פטירתו של משה נאמר"ויבכו בני ישראל" דהיינו ביכו בעיקר בני ישראל הזכרים.
ומסבירים זאת לפי רש"י- כי אהרן היה במושגים של ימינו, מגשר או לפחות מפשר ולשם כך אף שיקר שקרים "לבנים", טרח להשכין שלום בין איש לאשתו כך למשל סיפר לאחד שהשני מעוניין בקרבתו ולהיפך, והשכין שלום בין איש לאשתו.
ולכן חבו לו תודה ואהבוהו. משה שמידתו אמת . לא נהג במידה זו של שינוי האמת בכדי לקרב בין ניצים, ועסק בעיקר במסירת התורה , בהנהגת העם, וביומו האחרון אמר להם- היום הזה נהיית לעם( דברים כז,ט): והגברים בעיקר, היו אלה שבאו לבכות את המעבר של משה ל"מזרח הנצח" .
מדוע אנחנו חוגגים את יום מותו של משה הנקרא ב'שמחת תורה', למרות שבמסורת אין הקפדה על ימי אבל על מות אבות האומה.
ההסבר - תורה אחת ניתנה על ידי משה, אבל מקבליה הם כל שבטי ישראל "ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי שבטי ישראל"( לג, ה) לשנים עשר השבטים ולכל שבט מציג ומצווה משה ביומו האחרון עלי אדמות התיחסות ספציפית. ,וביחד הוריש לנו פסיפס רוחני המהווה קהל של עם אחד.
