אל-ג'ולאני בין רטוריקה ליברלית להתעללויות עקובות מדם בבית

 

בין שתי דימויים אלה, השאלה המרכזית נותרת עבור הקהילה הבינלאומית: מיהו אל-ג'ולאני, והאם מיעוטים אתניים יכולים לשקף את המצב הפנימי לעולם, לאור המידע השגוי הפוליטי והתקשורתי שמציג העולם הערבי, ותמיכתו הבלתי מוצדקת בארגוני טרור מוצהרים המבקשים לתפוס את השלטון בסוריה.

 

בפגישות בינלאומיות וראיונות לתקשורת, אל-ג'ולאני מציג שיח רגוע המתמקד ב: קידום שקיפות ורפורמה, תמיכה בפלורליזם, כיבוד גיוון דתי ואתני, והצורך בהשגת יציבות באמצעים פוליטיים ולא ביטחוניים. שיח זה זוכה לקבלתו בחוגים מערביים מסוימים ומציג אותו כדמות המסוגלת להציע מודל  פחות נוקשה מזה הנפוץ באזור.

 

יש משקיפים הסבורים כי הסתירה בין שיח פתוח זה לבין ההאשמות הפנימיות משקפת "דו-צדדיות מכוונת" שמטרתה לבנות לגיטימציה חיצונית שתשלים את הכוח הפנימי. אחרים רואים במה שקורה תוצאה של קבוצות מקומיות הפועלות מחוץ לשליטה מרכזית, תוך ניצול הוואקום הביטחוני במדינה.

 

לעומת זאת, עדויות מקומיות ודיווחים פוליטיים מאשימים כוחות המקושרים ישירות לאל-ג'ולאני, ובאמצעות רשת השפעה אטומה, בביצוע הפרות נרחבות ועקובות מדם. אלה כוללים מספר מעשי טבח המסווגים כטבח עדתי המהווים טיהור אתני שיטתי, שהחמור שבהם החל באזור החוף הסורי במרץ 2025, דיווחים של המרכז הסורי לזכויות אדם ומקורות אחרים מצביעים על מעשי טבח שיטתיים ומאורגנים המכוונים נגד קהילות עלווים בכמה כפרי חוף, על רקע היעדר ברור של הגנה בינלאומית וללא יוזמה ערבית או מערבית ממשית לעצירת הפרות אלו, ישנן גורמים המייחסות את האחריות לאירועים אלו לגורמי ביטחון ולקבוצות רשמיות הפועלות בסביבה אטומה ביותר.

 

החקירה הגיעה למסקנה כי 1,479 סורים, כולל 60 ילדים ו-84 נשים מהמיעוט העלווי, נהרגו, ועשרות נוספים נעלמו ב-40 מוקדים שונים. מוקדים אלה היו עדים לרציחות נקמה, הפקרות וביזה כנגד המיעוט הדתי, ששמו נקשר זה מכבר לממשלתו של בשאר אל-אסד. זאת למרות העובדה שמשטר אסד התבסס כולו על הרוב הסוני, אשר מילא את כל התפקידים המרכזיים במשטריהם של האב והבן אסד.

 

הודעות באפליקציית טלגרם, שנוצרה על ידי גורם במשרד ההגנה כדי לתאם את פעולות הממשלה במהלך המתקפה העקובה מדם על הקהילה העלווית בחוף הסורי, יחד עם עשרות סרטונים שפורסמו על ידי כוחות הביטחון והמיליציות התומכות באלג'ולאני, וצילומי מצלמות מעקב, חושפים פשעים וטבח מחרידים המזכירים את פעולות הטרור שביצע דאע"ש בסוריה.

 

מיד לאחר הטבח בחוף הסורי, בסוף אפריל ותחילת מאי 2025, פרצו אירועים אלימים באזור הכפרי של דמשק, שהתרכזו בג'רמאנה, סחנאיה ואשרפית סחנאיה. אזורים אלה הם משכנם של תערובת אתנית המורכבת מדרוזים, נוצרים וערבים מרקעים מגוונים. ג'רמאנה, סחנאיה ואשרפית סחנאיה היו עדים לסדרה של אירועים פליליים וטרוריסטיים שעוררו דאגה נרחבת בתוך סוריה ומחוצה לה. המתיחות הנקודתית הסלימה לעימותים מזוינים, והותירה אזרחים חפים מפשע הרוגים ופצועים. הניצוץ שהצית את המתח היה הפצת סרטון וידיאו מפוברק המיוחס לבן העדה הדרוזית, שהכילה עלבונות דתיים שעוררו תגובות זועמות ברשתות החברתיות ותרמו לאווירה טעונה בקרב קבוצות מקומיות סוניות באזור.

 

המצב קיבל במהרה תפנית מסוכנת יותר כאשר פרצו עימותים מזוינים בג'רמאנה בין אנשי כוחות הביטחון לבין קבוצות מקומיות שתוארו כ"חמושים ולא ממושמעים", נגד אזרחים דרוזים לא חמושים. באשרפית סחנאיה, העימותים הסלימו כאשר כוחות הביטחון הכללי, כולל שכירי חרב רבים שאינם סורים המזוהים עם ארגון הטרור הייאת תחריר א-שאם, נכנסו לאזור.

 

הם חטפו והרגו עשרות דרוזים. מעשי טבח אלה נתקלו בהתנגדות מצד אזרחים דרוזים חמושים בנשק אישי קל, מה שהביא לנפגעים בקרב גורמי הטרור המזוהים ותומכים במה שמכונה הביטחון הכללי. מקורות מקומיים דיווחו על פאניקה נרחבת בקרב התושבים עקב שימוש בנשק קל ובינוני ברחובות הומי אדם. בעוד שנתונים בנוגע להיקף האבדות היו מגוונים, רוב הדיווחים הסכימו כי האזור ראה עשרות נפגעים בשעות הראשונות של ההסלמה.

 

מעשי הטבח שבוצעו נגד אזרחים דרוזים הובילו לתקיפה אווירית, המיוחסת לישראל, בפאתי סחנאיה. תל אביב הצהירה כי התקיפה נועדה "למנוע מתקפה נוספת של הדרוזים", על פי הצהרות שפורסמו בכלי תקשורת בינלאומיים. דמשק, לעומת זאת, טענה כי התקיפה גרמה לפציעות בקרב אנשי הביטחון והאזרחים, מה שסיבך עוד יותר את המצב המתוח ממילא. התפתחויות מהירות אלה ואיום ישראלי מפורש הניעו את הרשויות הסוריות להטיל אמצעי ביטחון מחמירים ועוצר זמני באזורים מסוימים. במקביל, נכבדים מקומיים ואישים דתיים בג'רמאנה ובסחנאיה פעלו כדי למצוא דרך להרגיע את המתיחות ולמנוע את הידרדרותן לסכסוך עדתי רחב יותר.

 

למחרת, מקורות שונים הודיעו על הסכם הפסקת אש ראשוני כדי לבלום את ההסלמה. הסכם זה כלל הגבלת נשק למדינה והמשך חקירות בנוגע להקלטה שדלפה והעימותים שבאו בעקבות פרסומה. שליח האו"ם המיוחד לסוריה בירך על צעדי הרגיעה, והדגיש את הצורך לטפל בשורשי המתיחות ולמנוע ניצולה הפוליטי או החיצוני.

 

למרות צמצום העימותים, האזור נותר מתוח, כאשר כוחות הביטחון ממשיכים בפריסה ותגבורת נוספת. גוברות הקריאות לחקירה שקופה כדי להבהיר את האחריות ולמנוע את ניצול האירועים הללו כדי להסית רגישויות עדתיות שעלולות להיות להן השלכות נרחבות באזור הכפרי של דמשק, אך חקירות לא נעשו ואם נעשו היו מגמתיות שלא הביאה להענשת מחוללי הטבח ומבצעי הפשעים נגד המיעוט הדרוזי.

 

מעשי הטבח וההפרות נגד מיעוטים אתניים לא הסתיימו כאן. כאשר ביולי, סווידה נקלעה למעגל של אלימות והלם, יום טרגי הרעיד את דרום סוריה, כאשר מחוז סווידה סבל מספר ימים של אירועים עקובים מדם שהותירו השפעה עמוקה על תושביו. המתיחות הגוברת הפכו לטבח אלים ועימותים בכמה עיירות באזורים הכפריים המזרחי והמערבי, מה שהביא להרג אכזרי התעללויות והשפלות, תוך צער והלם נרחבים שאחזו ברחובות ובבתים.

 

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 ביולי 2025, החלו להתפרסם ידיעות על קבוצות חמושות שסערו על מספר אזורים, מלוות בחילופי אש כבדים ובפריסת כוחות מקומיים שניסו לבלום את ההתקפה, למרות דיווחים סותרים בנוגע למבצעים, התושבים מסכימים פה אחד כי היקף האלימות היה מזעזע וחסר תקדים בשנים האחרונות. תיעודים וסרטונים שצולמו על ידי אנשי כוחות הביטחון הכללי ומיליציות בעלות ברית מהשבטים והבדואים מאשרים מציאות שכלי התקשורת הערביים מנסים לטשטש. 

 

ההתקפה האכזרית על סווידה לא נופלת מההגדרה טיהור אתני, כפי שמעידים סרטונים רבים שצילמו התוקפים והתרברבו בהם, שמראים ממקור ראשון רציחות, מעשי טבח, הצתות וחילול סמלים דתיים. מאות אלפי תומכים סונים מ-13 מחוזות סוריים התגייסו להילחם במיעוט אתני שמנה לא יותר מ-30,000 לוחמים שהגנו על אדמתם וכבודם, והתמודדו עם תוקפנות מזוינת שכללה ירי רקטות וארטילריה על שכונות מגורים, הריסת ושריפת בתים והרג נשים, ילדים וקשישים. למרות חלוף הזמן מאז הטבח, המחוז נותר מתוח, וממתין לתוצאות החקירות והפעולות הרשמיות. נראה כי תושבי סווידה, שעברו שנים של קשיים, מאוחדים כעת בדרישתם להגדרה עצמית ואוטונומיה חופשית מכל קשר לממשלת הטרור, כדי לזכות לחיים בכבוד.

 

בצומת קריטי זה, סווידה נותרה מראה המשקפת את הנוף הסורי המורכב, שבו סבל יומיומי שזור בביטחון שברירי ובעתיד לא ברור, בעוד שאנשיה נאחזים בתקווה לחזרה לשקט בעריהם ובכפריהם, הידועים זה מכבר בשלוותם.

 

התמונה הסתבכה עוד יותר, כאשר כוחות הביטחון הסוריים ומיליציות מסונפות, שהוגדרו כארגוני טרור ונתמכו על ידי טורקיה, פתחו במתקפה על שכונות כורדיות בחאלב, והשתרעו לאזורים שבשליטת הכוחות הדמוקרטיים הסוריים בראשות מזלום עבדי.

 

המטרה דומה לזו של הקרבות בחוף הסורי ובסוואידה: טיהור אתני שיטתי של מיעוטים וקבוצות הנחשבות לסותרות מהאידיאולוגיה הדתית שדוגל בה אל-ג'ולאני ותומכיו. בסופו של דבר, התמונה נותרת בלתי פתורה, ואל-ג'ולאני לכוד בין שתי תמונות: האחת שהוא מאמץ בפגישות בינלאומיות, והשנייה זו הנשקפת ממעשי אנשיו ונראים בדיווחים המקומיים המדברים על מעשי טבח שנהג ואנשיו לעשות כראש ארגון טרור.

 

האמת המלאה נותרת חמקמקה. עם זאת, מה שבטוח הוא שהפער בין רטוריקה למציאות, או בין הצהרות פומביות לפעולות המיוחסות לו, נותר טשטוש מרכזי בהבנת תפקידו והשפעתו.