"תור הזהב"

 

הפרס הוענק לזריהן לרגל 60 שנות פעילות ותרומה לפיוט והמוסיקה האנדלוסית הקלאסית והעממית של יהדות מרוקו בפרט וצפון אפריקה בכלל.

 

הפרס הוענק ע"י "מטרוז- המרכז למוסיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל" שהפיק את קונצרט ההצדעה המיוחד.

 

באירוע שיתפו פעולה זמרים מישראל וזמרים מוסלמים ממרוקו, יחד עם התזמורת האנדלוסית הישראלית-מטרוז ואנסמבל פייטני מטרוז.

 

האירוע נעל את תחרות העוד הבינלאומית ע”ש סמי אלמגריבי אירוע הדגל של מוזיקת המגרב והמוזיקה האנדלוסית בישראל.

 

הפרס הוענק ע"י ראש עיריית אשקלון תומר גלאם ויו"ר התזמורת האנדלוסית הישראלית אשקלון בני וקנין ויו״ר וועדת הפרס ד״ר פינחס חליווה.

 

ההחלטה התקבלה ע"י ועדת הפרס בראשות יו"ר הועדה, מייסד ומנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון ד"ר פינחס חליווה, נשיאת מכללת אחווה פרופ' יפעת ביטון, מנהלת אגף תרבות ביד בן צבי יעל גידניאן, יו"ר התזמורת האנדלוסית הישראלית אשקלון מטרוז ד"ר בני וקנין, יו"ר מטרוז אלעד ברדוגו, מייסד ומנהל אמנותי מטרוז מוטי מלכא, ויהודית אשרף מדירקטריון מטרוז.

 

מנימוקי הועדה:"פרס תור הזהב לשנת תשפ"ו (2025) מוענק לפייטן ולחזן חיים אמיל זריהן על תרומתו הגדולה בביצועים נפלאים של הפיוט והמוסיקה האנדלוסית הקלאסית והעממית של יהדות מרוקו בישראל ובתפוצות, משנות השישים של המאה הקודמת ועד היום. אמיל, יליד רבאט, עלה ארצה בשנות השישים והביא לקדמת הבמה את תרבותה העשירה של יהדות מרוקו מכותלי בתי הכנסת והשמחות המשפחתיות לבמות מרכזיות בארץ ובעולם.

 

כשרונו המיוחד של אמיל התגלה כשנחשף בפני גדול משוררי ופייטני יהדות מרוקו רבי דוד בוזגלו שביקר באשקלון. רבי דוד צפה עתיד מזהיר לאמיל בעולם הפיוט בכלל ובשירת הבקשות בפרט. מגיל תשע התחיל הילד אמיל להנעים בקולו קהילות רבות בארץ ובחו"ל במסגרת שירת הבקשות שארגנו שוחרי הפיוט בבתי כנסת.

 

תרומה מיוחדת של אמיל להפצת המוסיקה של יהדות מרוקו באה לידי ביטוי גם בהשתתפות שלו בפסטיבלים למוסיקת עולם ברחבי העולם שנים רבות. במות אלה תרמו לתשומת לב מיוחדת למוסיקה האנדלוסית והפיוט כשמוסיקה זו נחשפה בפני מוסיקאים רבים וטובים בעולם.

 

אמיל היה הראשון להפיץ שירים ופיוטים, שהיום הם חלק בלתי נפרד מכל ערב שירה ופיוט בארץ, כמו הפיוט הידוע של רבי אברהם אביטבול - "יפה ותמה" והפיוט של רבי יצחק אבוחצירא  "אעופה אשכונה" ועוד.

 

אמיל היה הסולן הראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית מהיוסדה ועד לקבלת פרס ישראל ב-2006 והיה בצוות הקמתה של התזמורת ואחד מסמליה המובהקים.

 

אמיל הוא ממחוללי ומובילי הרנסנס התרבותי של הפיוט והשירה של יהדות מרוקו. הוא ואחרים כג'ו עמר, סללו את הדרך לפייטנים רבים וכיום אנו עדים לעלייה משמעותית במספר הפייטנים הצעירים שפורצים לקדמת הבמה בישראל עם מוסיקה זו והדבר נראה טבעי לחלוטין. רבים מהם גדלו על השירה והסגנון המוסיקלי של אמיל שנים רבות. קולו המיוחד של אמיל וסגנון שירתו יצאו למרחוק ורבים מהדור החדש של הפייטנים הולכים בעקבותיו.

 

אמיל גם זוכה להכרה של מוסיקאים ידועים בתחומו במרוקו ובצרפת ואף הפיק תקליטים מיוחדים עם מוסיקאים גדולים במרוקו ובצרפת.

 

הפרס מוענק לאמיל על עשרות שנים של הופעות והפצת המוסיקה ועל שנים של הרמת קרנה של המוסיקה ותרבות הפיוט של יהדות מרוקו ועל העובדה שנשא בגאון את תרבותו ומורשתו בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת שזו הייתה פריצת דרך ואמונה בצדקת הדרך.

 

על כל אלה החליטה וועדת הפרס להעניק לאמיל זריהן את פרס תור הזהב על מפעל חיים בקידום הפיוט והמוסיקה האנדלוסית בישראל."

 

אמיל זריהן: "קשה לתאר את ההתרגשות הגדולה שאני חש לרגל קבלת הפרס. במשך שנים זכיתי להופיע בכל רחבי העולם ולהיות חלק ממהפכה תרבותית שהביאה את המוזיקה האנדלוסית ואת פיוטי צפון אפריקה לבתים רבים בארץ ובעולם. אני מודה למטרוז ולמוטי מלכא על הזכיה ומתפלל שאוכל להמשיך בדרך זו עוד שנים רבות".