במסגרת החלטת הממשלה "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי" מאפריל 2015 (החלטה מס' 2494) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנת באופן שוטף את מדדי איכות החיים. החלטת ממשלה זו מגדירה גם את הצורך בפיתוח מסגרת מדדי קיימות ומדדי חוסן לאומי.

 

מדדי החוסן הלאומי משלימים את תמונת המצב של מדדי איכות החיים והקיימות, ומספקים נתונים ברמה הלאומית המסייעים להערכת המוכנות וההשפעה של מצבי חירום או אסונות ומשברים. המדדים המוצגים רוכזו וגובשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומבוססים על המלצות מדידה בין-לאומיות למדדי חוסן, תוך התחשבות בזמינות הנתונים ובכפוף למאפיינים הרלוונטיים למדינת ישראל.

 

כלכלה, חדשנות ותעסוקה

החוב הממשלתי בשנת 2023 היה 60.2% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) – ירידה לאחר עלייה ניכרת ב-2020 (70.8%). חוב משקי הבית היה במגמת עלייה מ-41.3% מהתמ"ג ב-2001 ל-51.7% ב-2022.

 

אחוז האוכלוסייה החיה מתחת לקו העוני ירד מ-19.8% ב-2005 ל-16.8% ב-2022.

 

בשנים 2022-2015 תחולת העוני הגבוהה ביותר הייתה בקרב ילדים (בגילי 17-0) – כ-20%-25%.

 

במדד מאזן אספקת המזון – בשנת 2022 אחוזי התלות ביבוא גבוהים במיוחד בדגנים ומוצריהם (כ-95%), דגים (93.3%), בשר ובקר (83.6%) ושמנים ושומנים (80.6%). ברובם אף חלה עלייה בין שנת 2021 לשנת 2022.

 

לעומת זאת, אחוזים נמוכים של תלות ביבוא היו במוצרי ירקות ופירות (19%), בחלב ומוצריו (7.4%) וכן במוצרי עוף והודו (0.3%). מקורה של אספקת המזון במוצרים אלו היא ברובה במשק המקומי.

 

בשנת 2023 התהפכה מגמת העלייה במספר חברות הזנק (סטארט-אפ), ולראשונה מספר חברות ההזנק שנסגרו (724) היה גבוה מאלו שנפתחו (335). בשנת 2023 מלאי חברות ההזנק הפעילות ירד ל-4,582. מספר משרות השכיר בהן ירד ל-36 אלף, לאחר מגמת עלייה בשנים הקודמות.

 

במדד ריכוזיות בענף ההייטק – החלק של הערך המוסף בענף ההייטק כאחוז מסך הערך המוסף הגולמי במגזר העסקי, היה במגמת עלייה מתמדת בשנים 2023-2015 (מ-16.8% ל-20.8%), עם התמתנות בשנים 2022-2020.

 

הוצאות המחקר והפיתוח כ​אחוז מהתוצר המקומי הגולמי בשנים 2023-2000 היו במגמת עלייה מ-3.8% ל-6.3%.

 

אחוז העסקים ששורדים בישראל הולך ויורד לאורך השנים. מכלל העסקים שנולדו בשנת 2018, 88.3% היו פעילים גם בשנה השנייה ללידתם, כ-70% היו פעילים גם בשנה השלישית, ו-56.8% בלבד היו פעילים גם בשנה השישית.

 

בשנת 2023 עמד שיעור האבטלה הממושכת על 18.1%. בשנים 2023-2000 אחוז הגברים שהיו באבטלה ממושכת היה גבוה מאחוז הנשים.

 

היפוך המגמות בהייטק

לפי נתוני הלמ״ס, בשנת 2023 התהפכה מגמת העלייה במספר חברות הזנק (סטארט-אפ) בישראל, ולראשונה מספר חברות ההזנק שנסגרו (724) היה גבוה מאלה שנפתחו (335). בשנת 2023 מלאי חברות ההזנק הפעילות ירד ל-4,582. מספר משרות השכיר בהן ירד ל-36 אלף, לאחר מגמת עלייה בשנים הקודמות. במדד ריכוזיות בענף ההייטק, נמצא כי החלק של הערך המוסף בענף, כאחוז מסך הערך המוסף הגולמי במגזר העסקי - היה במגמת עלייה מתמדת בשנים 2023-2015 (מ-16.8% ל-20.8%) עם התמתנות בשנים 2022-2020. גם הוצאות המחקר והפיתוח כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי בשנים 2023-2000 היו במגמת עלייה מ-3.8% ל-6.3%.

 

פחות מ-30% מהישראלים יכולים לרכוש דירה

לפי נתוני הלמ״ס, בשנת 2022 אחוז משקי הבית שעבורם רכישת דירה הייתה בת-השגה עמד על 29.1%. בין שנת 2022 לשנת 2017 חל גידול ניכר באחוז משקי הבית שעבורם רכישת דירה אינה בת-השגה: יותר מ-50% ממשקי הבית חוו הרעה ברמת נשיגות הדיור, ועבור 71% ממשקי הבית רכישת דירה אינה בת-השגה.

 

בכל השנים שנבדקו, נמצא מתאם שלילי בין גודל משק הבית (בהתייחס למשקי בית עם ילדים) לבין רמת נשיגות הדיור – יותר מ-90% ממשקי בית גדולים עם 5 ילדים ויותר, לא יכלו לרכוש דירה שמתאימה לצורכיהם. במונחים של שיעור הדירה הניתנת לרכישה: ב-2017 משק בית ממוצע היה יכול להרשות לעצמו לרכוש 82% מהדירה המתאימה לצרכיו, ואילו בשנת 2022 ירד ערך זה ל-75%.

 

במדד אחוז האוכלוסייה עם מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) – בשנת 2022 ב-54.9% מהדירות בבעלות וב-30.8% מהדירות בשכירות היה ממ"ד. אחוז הדירות בבעלות עם ממ"ד עולה בדרך כלל ככל שעשירון ההכנסה של הבעלים גבוה יותר – בעשירון התחתון ל-45.2% מהדירות בבעלות יש ממ"ד, לעומת 65.0% בעשירון העליון. במדד היחס בין הניצול העירוני של הקרקע לגידול באוכלוסייה – בהשוואה בין השנים 2021-2013 לעומת 2023-2021, חל גידול (הרעה) במדד, כלומר ניצול יתר של משאב הקרקע ביחס לגידול באוכלוסייה.

 

15.4% מממוצע השטח העירוני בישראל בשנת 2023 היה שטח פתוח לשימוש הציבור (15.7% ב-2021). בתל אביב-יפו 22.5% מהשטח העירוני היה שטח פתוח, ברמת גן – 17.8% ובירושלים – 17.5%. 35.7% מהאוכלוסייה בישראל בשנת 2023 הייתה במרחק 400 מטר הליכה משטח ציבורי פתוח לשימוש הציבור (40.8% בשנת 2021).

 

נגישות לתחבורה ציבורית

ליותר מ-90% מהאוכלוסייה בערים הגדולות (המונות 100,000 תושבים ויותר) הייתה גישה לתחבורה ציבורית במרחק 500 מטר מתחנות אוטובוס, פרט לירושלים שבה האחוז היה נמוך מ-80%. עם זאת, בירושלים יש אחוז גבוה יחסית (35%) של אוכלוסייה עם גישה נוחה למערכות הסעת המונים אחרות (רכבת כבדה או רכבת קלה במרחק של עד קילומטר). בבחינת תמהיל אפשרויות התחבורה הציבורית, האחוז הגבוה ביותר של אוכלוסייה עם אפשרויות התחבורה המגוונות ביותר היה בחיפה, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בבאר שבע.

 

ירידה חדה באמון בממשלה ובבית המשפט

במדד שיעור האמון הכללי – ביטחון בזולת, לפי הלמ״ס הייתה עלייה קלה בין 2016 ל-2023, וב-2023 40.4% מבני 20 ומעלה בישראל דיווחו כי בטחו בזולת. באותה שנה, אחוז היהודים הבוטחים בזולת היה גבוה פי 5.8 מאחוז הערבים – 47.9% לעומת 8.3%, בהתאמה. במדד האמון בממשלה – בשנים 2018-2016 אחוז המביעים אמון בממשלה היה במגמת עלייה והגיע ל-46% מבני 20 ומעלה, אך מאז ועד 2023 חלה ירידה עד ל-26.9%.