דברי ח"כ מופיד מרעי בחלקה הצבאית בחורפיש

 

משפחות שכולות.

אלמנות.

יתומים.

אחים שכולים.

נכי מערכת הביטחון.

ראש הרשות המקומית.

נציגי משרדי הממשלה וזרועות הביטחון.

קהל נכבד.

 

אמנם יום הזיכרון מציף את הרגשות ומעצים את הגעגועים, אבל עבורנו, הזיכרון והגעגוע הוא ביום יום.  

24,068 (עשרים וארבעה אלף שישים ושמונה) חללים במדינת ישראל, שהקריבו את חייהם למען קיומנו.

מתוכם 443 (ארבע מאות ארבעים ושלושה) חללים דרוזיים וצ'רקסיים. (23 צ'רקסיים).

ובחורפיש 35 חיילים.

גדולתו של עם ערכי שזוכר את בניו שנפלו לפני חגיגות העצמאות.  

כל חיי נכחתי ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כאן בבית הקברות הצבאי ביישוב שלי, שבו גדלתי וכך אמשיך כל חיי. כל עוד וזה אפשרי.

היום, אני כאן כחבר כנסת ומייצג את ממשלת ישראל.

אני כאן כדי לזכור יחד את כלל חללי מערכות ישראל, את חללי העדה הדרוזית ואת חללי הכפר.

נהגנו לשמוע בימי הזיכרון מנציגי הממשלה על ברית האחים ועל ברית הדמים, אך מול המוסדות, הנושא רחוק מלהיות ברית במלוא מובן המילה, ורחוק מאוד מלהיות שוויוני ועל הממשלה לחתור ליישם את השוויון הלכה למעשה.

חתרנו לממשלת שינוי והממשלה שלנו, שאני חלק ממנה, חייבת לעשות את השינוי המתבקש בחברה הדרוזית והצ'רקסית, ואכן השינוי מופיע לדרישתנו בהסכמים הקואליציוניים.

אנו כחברי כנסת יכולים להשפיע ולוודא יישום החלטות הממשלה, ונהפוך כל אבן כדי להגיע לשוויון המיוחל.

ואכן, חברי הכנסת הדרוזיים, כולם, לחוד וביחד, עושים את כל המאמצים בדרך להגעה ליעד ואין זה המקום לפרט את הנזקים שנגרמו לעדה כתוצאה מחקיקה מיותרת בעיניי ובעיני רבים בני העדה.

אנחנו כאן כדי לשנות ולתקן, ולהבטיח את זכויותינו בממשלה, וזה יקרה בעזרת השם.

במעמד זה, אני נושא את עיניי לעבר החלקה הצבאית כאן בחורפיש, ולכל חלקה צבאית אחרת שחללנו טמונים בהם. אני נושא את עיניי ובליבי בקשה אחת: תן שנהיה ראויים להקרבתם.

אני רוצה לסיים במילים שנכתבו על ידי המשורר מקליש על החיילים המתים צעירים:

"

החיילים המתים צעירים אינם מדברים.

אף- על- פי- כן שומעים אותם בבתים הדוממים. (מי לא שומע אותם)

שתיקתם מדברת בשמם בלילה וכשהשעון מונה הם אומרים:

היינו צעירים, מתנו, זכרו אותנו.

הם אומרים:

עשינו מה שיכלנו, אבל עד שלא תם לא נשלם.

הם אומרים:

הענקנו את חיינו אבל עד שלא תם איש לא ידע מה חיינו העניקו.

הם אומרים:

מותנו אינו שלנו, שלכם הוא, משמעותו היא מה שתעשו ממנו.

הם אומרים:

אם חיינו ומותנו היו למען שלום ותקווה חדשה או לחינם. לא לנו לומר: עליכם מוטל לומר זאת.

הם אומרים:

אנו משאירים לכם את מותנו, תנו לנו את משמעותו, היינו צעירים, הם אומרים מתנו- זכרו אותנו. "

יהי זכר החללים ברוך.