דוח המבקר מצביע על כשלים בטיפול באלימות נגד נשים
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן בביקורת קשה על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, בטיפול באלימות במשפחה עולה תמונה עגומה, לפיה אחת מכל שלוש נשים שנרצחו בין 2022 ל-2024 נרצחה בידי בן זוגה. לפי סקר שמפרסם מבקר המדינה, מאז ה-7.10 המצב רק החמיר: יותר מחצי מיליון הותקפו על ידי בני הזוג.
בדוח עולה שלא נעשה מספיק על מנת להתכונן לאירועי רעידות אדמה ושריפות. על טיפול הרשויות שלא פונו באוכלוסיות מיוחדות בזמן מלחמה, והכשל בטיפול באלימות במשפחה, שהמערך הלאומי לטיפול באלימות במשפחה עדיין לא הוקם.
על האלימות בין בני זוג:
"אסור לעמוד מנגד למול תופעת האלימות בין בני זוג - 146 אלף חוו אלימות חמורה מצד בני זוגם – לפי סקר שנעשה במהלך מלחמת חרבות ברזל. שליש מכל הנשים שנרצחו בין השנים 2022 - 2024 נרצחו בידי בני זוגן. אלו נתונים שמחייבים את ממשלת ישראל לפעול ביתר שאת לתיקון הליקויים".
"כ-10% בלבד מהאסירים שריצו מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה השתלבו לאחר שחרורם בתוכניות שיקום. על משרד הרווחה לקדם חשיבה משותפת עם כלל גורמי הטיפול ואכיפת החוק הנוגעים בדבר - המשרד לביטחון לאומי, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר - בכל הנוגע לאופנים שבהם יינתן מענה הולם למסוכנותם הגבוהה של אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה."
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן:
על המבנים המסוכנים:
"גם לאחר שהתרענו שוב ושוב - ממשלת ישראל לא מפנימה את הסכנה הטמונה ב- 810,000 דירות שאינן עמידות בפני רעידות אדמה. הטילים האיראניים במבצע "עם כלביא" המחישו יותר מכל את הפער בין מבנים ישנים לבין מבנים העומדים בתקן. ההערכה היא כי רק ל-10% מהדירות הטעונות חיזוק ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית. זוהי הרמת דגל נוספת וקריטית לממשלה המחויבת לגבש תכניות מעשיות לחיזוק המבנים ולא לחכות למצב החירום הבא, שתוצאותיו עלולות להיות חמורות פי כמה".
על היערכות לשריפות:
"33,500 שריפות שפרצו בשנת 2024 מחד, והעובדה שרק בתשעה מתוך 81 אזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר תקצבה הממשלה הקמת אזורי חיץ מאידך - מצביעים על כשל בהיערכות מדינת ישראל להתפרצות שריפות. השריפה ביום העצמאות האחרון היוותה תמרור אזהרה בוהק. היינו כפסע מאסון עצום. על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל שר הפנים להפיק את הלקחים ולדאוג למוכנות כלל הגופים לשריפות".
על טיפול הרשויות שלא פונו באוכלוסיות מיוחדות:
"כאשר 70% מהאוכלוסיות המיוחדות לא מקבלים מענה מהרשויות המקומיות במהלך המלחמה, וכאשר 69% אינם יודעים היכן המרחבים המוגנים שיוכלו להתפנות אליהם – הדבר דורש מאותן רשויות לבצע בדק בית יסודי, בד בבד עם מעורבות של משרד הפנים. במיוחד ברגעים קשים מוטלת עלינו חובה מוגברת לעמוד לצד האוכלוסיות המיוחדות".
על פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל:
"מלחמת חרבות ברזל ממחישה את חשיבות השירות הפסיכולוגי-חינוכי, בפרט בעת חירום. העובדה כי למעלה מ- 61 אחוזים מההורים לילדים עם קשיים כלל לא פנו לקבלת שירות – רובם כי פשוט לא הכירו – מחייבת את הרשויות המקומיות להגביר את הפצת המידע לציבור ואת השירות החשוב הזה."
"משרד החינוך קבע את התקינה של השרות הפסיכולוגי-חינוכי לפני 35 שנה והיא עומדת על פסיכולוג אחד ל- 1,000 תלמידים בכיתות - ב' - י"ב. כתוצאה מכך זמן המתנה- 55 ימים בממוצע למפגש ראשוני - בלתי מתקבל על הדעת. על משרד החינוך להתאים את היקפי כוח האדם המועסקים בשפ"חים לצרכים העולים מהשטח, לקבוע סטנדרטים לסביבה הפיזית והדיגיטלית שבה פועלים הפסיכולוגים החינוכיים, תוך שימת דגש מיוחד על פיתוח מערכות מידע מסונכרנות ומתואמות שיאפשרו לקבל תמונת מצב אמינה על מצב השירות בארץ".

















