דימא פלאח שאיבדה את כל עולמה יזן ז"ל
דימא בשיחה לפורטל הכרמל והצפון על הטרגדיה שהפכה להם את החיים וצירפה אותם למשפחת השכול, דימא מאמינה שזה הגורל שלהם, ומתנחמת ומודה לכל מי שהגיע ותמך במשפחה, דימא:"אני מתגעגעת ליזן ולא מאמינה שהוא איננו כאן עוד".
דימא פלאח אימא צעירה אשר אבדה את בנה היחיד יזן ז"ל, שנהרג בפיגוע במרכז חדרה, ונאלצת יחד עם בעלה רביע, להתמודד עם השכול וגם לטפל ולחבק את הבנות סלאם ועדן שגם הן עוברות תקופה קשה של כאב.
דימא מוקפת בתמונות של יזן שנמצאות בכל פינה בבית ולא נותנת לזיכרונותיו לחמוק לרגע מבין ידיה, נזכרת בכל רגע מחייו, מנסה לתת משמעות והקשרים לכל אירוע ולכל חיוך של יזן, שממשיך לחיות איתם בכל פינה.
דימא פלאח, אישה עדינה עם תעצומות, מבכה את בנה יזן, "באותו יום שיזן נסע זה היה יום ראשון, הוא יצא מהבית ברבע לשבע בבוקר ואני לא הרגשתי שמשהו רע יקרה ליזן".
דימא התייחסה לפעילות הספורט שהתקיימה למען יזן בכסרא סמיע, "זה עושה לי טוב שאני רואה את כולם למען יזן, אבל קשה לי מאוד שיזן לא איתם".
שאלנו את דימא איך החיים מתנהלים בצל השכול, "מאז שיזן איננו כל החיים שלי השתנו, אני יושנת עם החולצה שלו, כדי להריח אותו, ומנסה לשמור על שפיות ואמונה בגורל".
דימא: "יזן וסלאם היו תאומים ועדן הבכורה, הבנות עדיין לא מעכלות את האבידה, מאוד קשה להן עם זה, אני כל הזמן זוכרת את הצחוק של יזן, וכשהוא היה עולה על המדרגות כולנו היינו מרגישים שיזן הגיע, ושהוא היה נכנס לבית היה עושה רעש וקורא לי אמא וכולנו היינו יודעים שהוא הגיע".
דימא מודה לכל מי שהגיע וניחם וחיבק אותם, "זה לא מובן מאליו, מספר האנשים שהגיעו לנחם אותנו, אני מודה לכולם ומעריכה מאוד".
שאלנו את דימא אם היא מרגישה כעס שיזן נהרג, דימא "אני היום אדם אחר כי חסר לי משהו בחיים, אני מאמינה שזה הכל מלמעלה, אם אני אכעס זה לא יעזור לי, זה לא מנחם אותי שתפסו סייענים למחבלים, זה לא יחזיר לי את הבן שלי".
דימא: "יזן רצה ללכת ליחידה קרבית ואני הסכמתי, הוא שיכנע אותנו שטוב לו להיות לוחם ושהוא לא רוצה להעביר שירות לא משמעותי".
דימא: "באו לביתי הרבה אלמנות ואמהות שכולות, אני אומרת שהן מסכנות איך שהן מדברות על הבנים שלהם, אני כרגע אחת מהן, מסכנות האמהות איך הן יסבלו את הכאב הזה?, כל הזמן שאלתי איך אפשר לסבול את הכאב הזה? עכשיו אני חלק מהכאב הזה".
דימא: "תמיד זוכרים שיש אלוהים שנותן את הכוח לסבול ושזה הגורל של יזן וזה מקל עלינו. אני מתפללת שאלוהים יתן לנו את הכוח לעמוד בדבר הזה שאי אפשר לעכל".
נפרדנו מדימא עם דמעות בעיניים, והיא בעדינות ובנועם בירכה אותנו לשלום והשאירה בליבנו הרבה תמונות ופיסות חיים מיזן וממשפחתה היקרה.
