דרישה לבניית ממ"דים ללא היתרי בניה בכפרים הדרוזים

 

ביישובים הדרוזיים חוששים מאסון נוסף ודורשים מהמדינה לא להמתין למלחמה הבאה פנייה דחופה למקבלי ההחלטות בקריאה למיגון היישובים בצפון, שנותרו ללא כל מענה כ-50% מהתושבים ביישובים הדרוזיים עברו את המערכה מול איראן, וכמעט שנתיים של מלחמה, ללא ממ״ד או מיגון ציבורי

 

תנועת ׳מיזאן דור דרוזי לשוויון׳ בתמיכת 11 ראשי רשויות דרוזים מהכרמל, הגליל והגולן, שלחה מכתב דחוף לשר הפנים, מפקד פיקוד העורף ומשרד המשפטים, בצל המתיחות הבטחונית המתמשכת, היעדר המיגון וההפקרה שחשים בקרב היישובים הדרוזיים, ובקריאה חד משמעית להצבת מיגון ולביצוע פעולות בשטח באופן מיידי.

 

המכתב שנשלח מגיע לאחר תקופה ארוכה ומאבק מתמשך של העדה כולה באשר להיעדר המרחבים המוגנים ביישובים שטווחו באופן יום יומי, ונותרו  עד היום חסרי הגנה וחוששים מאסון נוסף, כמעט שנה לאחר הטרגדיה במג'דל שמס.

 

שליחת הפנייה הדחופה מצטרפת לשורה של פעולות שיצאו לפועל בימים האחרונים מטעם תנועת ׳מיזאן׳ החל מהקמת מערך אירוח וחיבור בין משפחות שיש להם מיגון לבין כאלו שאין להן ועד בניית מפה לאיתור מקלטים ציבוריים ביישובים הדרוזים, מאחר ואלו אינם מופיעים במפות של ווייז ושל גוגל.

 

קו חירום לנפש: ‏קריאה לפעולה דחופה, היעדר מיגון בכפרים הדרוזים.

 

פרטים נבחרים מתוכן המכתב

סרין אבו עסלה, עו"ד עמותת מיזאן דור דרוזי לשוויון

לכבוד, ח"כ משה ארבל, שר הפנים
כרמית יוליס, המשנה לייעוץ וחקיקה משפט אזרחי
אלוף רפי מילוא, מפקד פיקוד העור
 

הנדון: היעדר מיגון בכפרים הדרוזים קריאה לפעולה דחופה הריני לפנות אליכם בשם עמותת מיזאן – דור דרוזי לשוויון בנושא שבנדון כדלקמן
 

עמותת מיזאן הוקמה במטרה לקדם את ערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה בחברה הדרוזית ובחברה הישראלית כולה. 
 

בימים האחרונים ועל רקע המלחמה עם איראן מבצע "עם כלביא" השיקה העמותה יוזמת אירוח לצרכי מיגון, במסגרתה משפחות המתגוררות  בבתים אשר נבנה  בהם מרחב מוגן דירתי להלן: "ממ"ד" יוכלו לארח משפחות אחרות חסרות מיגון.

 

עו"ד נסרין אבו עסלה מקלדה

היוזמה באה על רקע המציאות הקפקאית, שבה כמחצית מהאזרחים הדרוזים נעדרי מיגון. מציאות זו מקורה במחדל המדינה לטפל בפערי המיגון ביישובים הלא יהודים בישראל. 
 

כבר בשנת 2018התריע מבקר המדינה על פערי המיגון ברשויות הלא יהודיות  וציין בדו"ח מטעמו כי ברשויות הלא יהודיות  שיעור  האזרחים  שאין ברשותם ממ"ד או מקלט פרטי, או  נגישות למקלט ציבורי או משותף עמד על %1 .46
 

מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, עלה כי רוב הציבור הערבי %59.5 סבורים כי מדינת ישראל אינה דואגת למגן את היישובים הערביים כמו את היישובים היהודים.
 

באשר למקלטים ציבוריים הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים פרסמה במרץ 2024 סקירה המלמדת על אפליה מובהקת וסכנה ממשית בקרב האוכלוסייה הלא יהודית; לפיה ל - 52.8 אלף  תושבים ערבים מצפון לכביש 85 הועמדו אך ורק 2 מקלטים ציבוריים, לעומת זאת, ל- 56 אלף תושבים יהודים מדרום לכביש 85 הועמדו 128מקלטים ציבוריים.

 

בכפרים נוצר מצב אבסורדי,  מעט הממ"דים הפרטיים הפכו למקלטים ציבוריים לרבות ממ"דים שהמדינה מבקשת להרוס אותם מכוח דיני התכנון והבנייה 
 

החל משנת 1992 כל בנייה של דירת מגורים חדשה מחייבת בנייה של ממ"ד.בחברה הדרוזית, מרבית הבניה ישנה ללא ממ"ד שנבנתה כאמור לפני שנת 1992 ואילו הבניה החדשה נשענת על תשתית ישנה ובלתי ממוגנת או לחלופין, נבנית ללא היתר בנייה בשל המחדל התכנוני המתמשך. כתוצאה מכך, קשה לאמוד את היקף המחסור במרחבים מוגנים, ולפיכך גם את הצורך האמיתי במיגון הכפרים הדרוזיים.

 

המיזם שלנו מלמד על צורך עצום במרחבי מיגון בהשוואה למספר המועט של המרחבים המוגנים הנגישים ומכאן פנייתנו אליכם. יודגש כי מתוך התחשבות בשיקולי פרטיות וביטחון, המיזם מאפשר חיבור ישיר בין אזרחים, מבלי לחשוף פרטים אישיים, ובכלל זה מיקום.

 

המציאות התכנונית יצרה מצב מסכן חיים לפיו מצד אחד אין בכפרים מקלטים ציבוריים  צמודים לבתים אשר יוכלו לספק הגנה. מהצד השני, בשל היעדר פיתוח תוכניות המיועדות לבניה, רבים מתושבי הכפרים הדרוזים מתגוררים בבתים ישנים שנבנו לפני שנת 1992ו/ או על בסיס אותם בתים.

 

באשר למסלול המקוצר לבניית ממ"ד על פי חוק התכנון והבנייה תיקון מס' 149והוראת שעה התשפ"ד – 2023, על פני הדברים, נראה כי הליך זה אינו יעיל כשעסקנן באזרח דרוזי.

 

המסלול המקוצר רלוונטי רק ביחס למבנים בעלי היתרי בניה, קרי אינו תואם את רוב בניה בכפרים הדרוזים.

 

המסלול המקוצר כרוך בהליך פרוצדוראלי מורכב יחסית

 

סיבות העניין, אין המדינה יכולה להתנער מאחריותה התכנונית, אשר תרמה בין היתר להיווצרותה של מציאות מסכנת חיים.

 

אחריות זו נובעת הן מ היעדר תכנון  לאורך עשרות שנים,  והן ממחדל מתמשך של למעלה מארבעה עשורים באכיפת דיני התכנון והבניה בכפרים ובת המדינה למגן את אזרחיה 

 

הזכות לחיים ולשלמות הגוף זכתה למעמד בכורה בישראל מכוח  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על פי סעיף 4 לחוק היסוד "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו", אך פערי המיגון שהתחדדו בשנתיים האחרונות מעידים כי בפועל, היא נשמרת בעיקר ליהודים.

 

בג"ץ 8592/23 אורית כהן נ' מפקד פיקוד העורף 29.1.2024, דן בין היתר בקשר בין הזכות לחיים ובין חובת המדינה להעניק מיגון לאזרחיה. שם, הכיר בית המשפט העליון הלכה למעשה אין עוול מוסרי חמור יותר ממציאות שבה חייל דרוזי נשלח לסכן את חייו למען המדינה בעוד משפחתו נותרת חשופה ובלתי מוגנת בכפר. זו אינה רק מציאות בלתי נתפסת, אלא  מדובר באות קלון לאומי המחייב את המדינה לפעול לאלתר.  
 

על בסיס כל האמור לעיל, נבקשכם להעביר לידינו את המידע הבא: מה הם הצעדים שננקטו על ידיכם בכדי לספק פתרון לפערי המיגון  בכפרים הדרוזים, החל מאוקטובר 2023 ועד יומנו זה.

 

מספר החלטות ממשל העסקו בנושא שיפור המיגון, כגון: החלטת ממשלה מס' 1297 14.3.2023 והחלטת ממשלה מס' 2025-2014 לפיתוח הדרום. בהתאם לכך, נבקש לדעת האם התקבלו החלטות שעוסקות במתן מענה לפערי המיגון בכפרים הדרוזים?.

 

לנוכח המצב הביטחוני החריג, נבקש לדעת מהם הצעדים הננקטים על ידי פיקוד העורף מבלי לגרוע מהאמור לעיל, נבקשכם לפעול למיגון הכפרים הדרוזים באופן מיידי וכן לבחון מתווה חלופי שיאפשר בניית ממ"דים  וחיבורם לבתים פרטיים שלא מחזיקים בהיתר בניה, זאת נוכח המצב הייחודי כפי שתואר לעיל. ככל שיוזמה כזו תיבחן על ידכם, נשמח ליטול חלק לצורך מימושה והוצאתה לפועל.

 

רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דאלית אלכרמל. אנור עאמר, ראש המועצה המקומית חורפיש. מוניב סאבא, ראש המועצה המקומית עוספיה, ויליאם אבו עוואד, ראש המועצה המקומית בוק'עאת'ה. דולאן אבו סאלח, ראש המועצה המקומית מג'דל שמס. סלמאן בטחיש, ראש המועצה המקומית מסעדה. ואיל מוגרבי, ראש המועצה המקומית עין קניה. סלמאן מולא, ראש המועצה המקומית ירכא, עבדאללה סלאמה, ראש הוועד המקומי עין אלאסד. סיף משלב, ראש המועצה המקומית אבו סנאן. מאזן מנסור, מ.מ ראש המועצה המקומית ראמה.