הגדלת תקציב המדינה וההשפעות על החברה

בהחלטת הממשלה בוטלו מספר מצומצם של תכניות תקציביות, וכן עודכנה תחזית ההכנסות בכ-11 מיליארד ש"ח, בשל הכנסות גבוהות מהצפוי בחודשיים הראשונים של 2026.

 

יעד הגרעון יעלה ל-5.1 אחוזי תוצר. יעד הגירעון המתוקן שאושר לשנת 2026 צפוי להביא לעלייה נוספת ביחס החוב, בהמשך לעלייתו בשנים 2025-2023, והוא עלול להגיע לכ-70 אחוזי תוצר ב-2026.

 

ערב המלחמה עמד יחס החוב של ישראל על כ־60 אחוזי תוצר רמה הדומה לזו של קבוצת מדינות קטנות, פתוחות ומתקדמות. מדינות אלו חשופות יחסית לזעזועים גלובליים ולכן נוטות לשמור על רמת חוב מתונה שתאפשר להן מרווח פיסקלי בעת משבר.

 

בשנים האחרונות אף נרשמה במרבית מדינות אלה ירידה נוספת ביחס החוב, בעוד שבישראל הוא עלה לנוכח האירועים הביטחוניים החריגים (איור 1). מה שהיה נכון לפני המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר רמת חוב של כ־60 אחוזי תוצר בדומה למדינות קטנות ומתקדמות אחרות נכון ביתר שאת כיום: אירועי השנים האחרונות המחישו שסיכונים ביטחוניים עלולים להתממש ולהזניק את יחס החוב במהירות. הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות "שאגת הארי" מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר, ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית על מנת לשמור על יכולת הממשלה לתת מענה להתפתחויות נוספות, ככל שיידרשו.

 

לכן חשוב למתן ככל הניתן את הגידול בגירעון כך שיתאפשר לחזור למסלול שמתכנס ליחס חוב נמוך יותר מהנוכחי, שיפחית את נטל תשלומי הריבית ויאפשר גמישות פיסקלית בהתמודדות עם זעזועים עתידיים.

 

תכניות ההתאמות שאושרו יחד עם תקציב 2024 הנוסף ותקציב 2025 המקורי תרמו רבות לחיזוק אמון השווקים ביכולת של הממשלה להתמודד עם זעזועים ביטחוניים רחבי היקף, בעיקר לנוכח אי-הוודאות ששררה באותה העת.

 

עם זאת, יעד הגרעון שנקבע בתקציב המקורי לשנת 2026 שנבנה על בסיס ההנחה ששנת 2026 תהיה שנת "החזרה לשגרה" - היה מלכתחילה גבוה מהגרעון הדרוש להפחתת יחס החוב לתוצר. ככזה הוא הגביל את מרחב התמרון של הממשלה בהתמודדות עם זעזועים נוספים.

 

לאור זאת, חשוב להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי ובפרט כאלו שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח.

 

בכלל זה רצוי, בין היתר, להפחית חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה ולהימנע מריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי.

 

ניתן יהיה לשוב ולבחון יוזמות תקציביות חדשות במסגרת הדיון על תקציב 2027, לאחר שתתבהר התמונה המאקרו-כלכלית והגאופוליטית.

 

יש להבטיח שהצעדים שינקטו מעתה יתמכו ביציבות הפיסקלית ובחוסנה של הכלכלה הישראלית גם בהמשך הדרך. כדי להפוך את מגמת עליית החוב בהמשך, ומבלי לפגוע בהוצאות התומכות בצמיחה ארוכת הטווח, יידרשו כנראה צעדים להגדלת ההכנסות.

 

העובדה שהגדלת יעד הגירעון אושרה לצד הותרת הכוונה לרווח את מדרגות המס שלה השפעה מתמשכת על יחס החוב לתוצר אינה עולה בקנה אחד עם צורך זה.

 

בנוסף, על מנת לחזק את האמינות הפיסקלית, חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים אכן תישמר רק לצרכים עבורם הוגדרה ולא תוסט למטרות אחרות.