התמודדות עם פרוטקשן בגליל ובנגב

 

יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר פתח את הדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בנושא המאבק בפרוטקשן והבהיר כי תופעת גביית דמי החסות (פרוטקשן) אינה מוגבלת עוד לנגב ולגליל בלבד, וציין כי קיים את הדיון בעקבות התפשטות תופעת דמי החסות, שאיבדה שליטה וזולגת גם למרכז הארץ.  פורר הדגיש כי לאחר סיור שקיים בגליל התרשם שמדובר באובדן משילות ממשי וציין כי במקום שנהיה הרודפים הפכנו לנרדפים.

 

זוהר כהן, מנכ"ל ארגון "עד כאן", הנאבק בגביית דמי החסות אמר כי למרבה הצער, מאז הישיבה הקודמת לא חל שום שינוי בשטח והמצב אף החמיר. הוא הוסיף כי הפניות שהארגון מקבל מגיעות כבר מאזור יבנאל וטבריה, אזורים שלא היו בהם מקרים בכמויות כאלה בעבר. כהן הדגיש כי הארגון מנסה לרכז את המאמץ סביב חשיפה פומבית של הנפגעים, מתוך הבנה שדווקא החשיפה עשויה להעניק הגנה. הוא ציין את הקשיים מול חברת הביטוח, "ברגע שעסק מאוים ומתלונן במשטרה הוא עלול לאבד את הביטוח בכך שהפוליסה מתייקרת לרמה בלתי אפשרית, או שהחברה מבטלת אותה לחלוטין. לדבריו, מדובר באפקט פסיכולוגי וכלכלי משמעותי, שמוביל עסקים לבחור לשלם לפרוטקשן במקום להתמודד עם סיכון ביטוחי והליכים משפטיים ממושכים במיוחד כשאין להם גב ממסדי."

 

יהודה לשמן, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בדבריו, התייחס למצב החמור בענף הקבלנות שעומד בפני אתגר עצום הן ברמה הלאומית והן הכלכלי, "הממשלה בעצמה צופה פרויקטים בהיקף של כ־800 מיליארד ש"ח בשנים הקרובות, בלי הענף הזה, אי אפשר יהיה להכפיל את מספר הדירות, ולא נוכל להבטיח מגורים לדור הבא".

 

לשמן הדגיש כי מדובר בענף שמעסיק כ־400,000 עובדים ישירים, אך נמצא תחת איום הולך וגובר של עבריינות ואלימות. לדבריו, רבים מהקבלנים חוששים לגשת למכרזים, לאחר שהם מקבלים איומים ישירים. עוד הדגיש כי הפשיעה פוגעת לא רק באנשים עצמם אלא גם באיכות העבודות, מעלה את עלויות הפרויקטים, ומעודדת שחיתות.

 

אוראל גזית, ארגון "השומר", ציין שהארגון הציג כבר לפני כשלוש שנים תוכנית מקיפה להתמודדות עם תופעת דמי החסות, תוך התמקדות בשבירת מעגל הפחד שהוא, לדבריו, לב הבעיה. "אם נבחן את התופעה באופן כללי, נראה ש־80% מהנפגעים לא מתלוננים, ולא פונים לרשויות האכיפה. המשמעות היא שחלק גדול מהפשיעה נותר מתחת לרדאר". ולצורך כך, הציע שני צעדים מרכזיים והראשון שבהם הוא הקמת רשות ייעודית להגנה על נפגעי פרוטקשן, בדומה לרשויות קיימות בתחומים כמו תאונות דרכים והלבנת הון. והצעד השני הוא קמת קרן לפיצוי מתלוננים, שתעניק סיוע למי שבחרו לחשוף את עצמם ולפעול מול העבריינים.

 

רפ"ק מורן בייביץ קמ"ד חקירות, המשרד לבטחון לאומי, ציינה כי בהתאם להנחיית ראש חטיבת החקירות, המשטרה החלה בתהליך של ליווי צמוד של תיקי סחיטה ודמי חסות, לרבות מעקב אחריהם עד שלב ההעברה לפרקליטות דבר שאינו מקובל בשגרה. לדבריה, נכון להיום מטופלים כ־250 תיקים פתוחים, כשבשנת 2025 לבדה נפתחו 90 תיקים אך ייתכן שמדובר ביותר מתלונן בתיק אחד. מורן הדגישה כי מספר התיקים הכולל בתחום הסחיטה והאיומים רחב בהרבה, וכי רבים מהתיקים נפתחים גם על בסיס מידע מודיעיני. עם זאת, המשטרה אינה יכולה להבטיח את ביטחונם האישי של המתלוננים, אלא רק לקבל את התלונות, לחקור ולעצור את החשודים ככל שמתאפשר.

 

ניצב משנה רן בטאט, נציג המשרד לביטחון לאומי, הסביר כי כאשר אזרח מגיש תלונה על איום, המשטרה בוחנת את רמת האיום ובהתאם לכך מספקת "סל אבטחה" מותאם אישית. סל זה עשוי לכלול סיורי ניידות, התקנת מצלמות, לחצן מצוקה, ומתן עדיפות לקריאות חירום למוקד 100. ההגנה נמשכת לאורך כל תקופת הטיפול בתלונה, בהתאם לרמת האיום, שיכולה להשתנות. לשאלת חברי הכנסת, בטאטא ציין כי אין בידו נתונים מדויקים על מספר המקרים שבהם ניתן סל אבטחה, אך הבהיר כי המשטרה מעניקה את הסל בהתאם לרמת האיום שנקבעת.

 

שמואל זקן, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ציין שהביטוח נועד לכסות מקרים פתאומיים ובלתי צפויים. כאשר מדובר במבוטח הנמצא תחת סיכון ודאי ומתמשך כמו במקרה של סחיטה באיומים אין מדובר עוד באירוע ביטוחי רגיל. זקן הבהיר כי בשונה ממנגנונים ממשלתיים כמו מס רכוש או אפולו, שמטופלים דרך החשב הכללי ואינם חלק משוק הביטוח הפרטי חברות הביטוח פועלות לפי מודל שבו הפרמיה מותאמת לסיכון "כאשר הסיכון הופך לוודאות כמו במקרים של פרוטקשן אין לחברת הביטוח יכולת או כדאיות לבטח את אותו גורם". לסיום הבהיר כי כיום אין מנגנון ייעודי שמכסה נפגעי פרוטקשן ולכן יש צורך בבחינה ממשלתית של פתרון מערכתי מתאים.

 

ח"כ מירב בן ארי, ציינה כי פנתה מספר פעמים לענבל, חברה הביטוח הממשלתית, ולשר לביטחון לאומי, תוך הדגשה שרוב הקבלנים פשוט משלמים דמי חסות ולא מתלוננים. כתוצאה מכך, לדבריה, ענבל מסרבת לבטח אותם, למרות שמדובר בכשל של המדינה. בן ארי הדגישה כי לפי הנתונים האחרונים 78% ממקרי דמי החסות מתרחשים בצפון ולכן, היחידה לפשיעה כלכלית שאמונה על סוגיות אלה צריכה לרכז את כל כוחותיה לפעולה ממוקדת שם, בקביעת מדיניות לאומית ברורה למאבק בפרוטקשן כולל הקמת קרן פיצויים ייעודית לפגיעות מידיות, כדוגמת גניבת ציוד חקלאי או שריפת מתקנים.

 

ח"כ סימון דוידסון, סיפר כי בעבר הקים עסק גדול וקיבל איומים. לדבריו, מדובר בתופעה שהגיעה לכל חלקי הארץ, ולכל מגזר והוא מקבל פניות יומיומיות מתושבים וקבלנים שמאוימים ונדרשים לשלם עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים. עוד ציין כי "ב-26 במרץ השנה דווח ש־87% מהקבלנים בישראל נדרשו לשלם דמי חסות מספר בלתי נתפס. אפילו מנפיקים להם חשבונית על 'שירותי שמירה. בממשלה הקודמת הייתה תוכנית עבודה טובה אבל הממשלה הנוכחית נטשה אותה, והחוק הקיים לא מעניק כלים אפקטיביים למשטרה או לפרקליטות". דוידסון קרא לשלב כוחות בין כלל משרדי הממשלה, ולהחזיר לחיים את התוכנית שהחלה בעבר. וסיכם את דבריו שלא מדובר רק בביטחון אישי, אלא גם ביוקר מחיה שכולנו נשלם עליו.

 

ח"כ משה סעדה, הביע תמיכה בהקמת קרן שתגן על מתלוננים בפרוטקשן ותספק להם סיוע. לדבריו, תופעת דמי החסות היא רק חלק מתמונה רחבה בהרבה הפשיעה בחברה הערבית, שכבר זולגת באופן מובהק לחברה היהודית: "רק בסוף השבוע האחרון נרצחו מספר בלתי נתפס של אנשים. הפשיעה הפכה לבלתי נשלטת". סעדה ציין כי הוא מקדם חוק שיאפשר להחיל על ארגוני פשיעה את אותם כלים המשמשים כיום נגד ארגוני טרור, לרבות חילוט רכוש והכאה כלכלית מידית על בסיס מידע מודיעיני גם ללא עדות ישירה. בסיום דבריו  הדגיש כי הדרך היחידה להתמודד עם ארגוני פשיעה היא באמצעות החלטת נשיא בית משפט מחוזי, על סמך מודיעין בלבד, לחלט רכוש באופן מיידי. הוא סיפר כי איימו על נכדיו ובעקבות האיום הגיש תלונה במשטרה אך לדבריו הוא לא קיבל מענה והתלונה לא טופלה על ידי המשטרה.

 

יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון ואמר: "ארגוני הפשיעה הם למעשה ארגוני טרור. הם פוגעים במשילות, בסדרי הממשל ובבסיס של מדינת ישראל מדובר באיום שמחריב את המדינה מבפנים". לדבריו, "ההתפשטות של תופעת דמי החסות דומה לשריפה איטית של יסודות המדינה. פורר הדגיש כי הוא תומך בהצעת החוק שנדונה בדיון, הכוללת החלת כלים כלכליים ומקובלים בלחימה בטרור גם על ארגוני פשיעה. עם זאת, ציין כי ההתמודדות חייבת להתבסס על שני מרכיבים עיקריים כאשר הראשון שבהם הוא לתת הגנה ואבטחה למתלונני והשני שהוא יצירת מעטפת כלכלית שתספק ביטחון לעסקים מאוימים".

 

ח"כ פורר הדגיש שבשני המרכיבים, המדינה לא נוכחת. בנוסף, הביע הערכה לארגונים הפועלים בצפון, תוך הדגשה שהפעולה באומץ, בפנים גלויות ובשיתוף פעולה היא המפתח. הוא הדגיש כי האירוע כבר מזמן איננו בעיה צפונית בלבד אלא תופעה ארצית. בסיום דבריו, ביקש לקראת הדיון הבא לקבל נתונים מפורטים של כמות התיקים שנפתחו בגין דמי חסות בחמש השנים האחרונות וכמה מהם נפתחו ללא תלונה, על סמך מידע מודיעיני ובכמה מתוכם ניתנה חבילת אבטחה מלאה כפי שתוארה בדיון.