זעקת נפגעות האלימות במשפחה

 

היו"ר ח"כ מירב כהן: נקדם תיקוני חקיקה שיגנו על נפגעות אלמ"ב. הנתונים על רצח נשים מאוד קשים ואנו עומדים על 46 נרצחות ולכן צריך לחשוב מה עושים אחרת כדי שנשים סוף לתופעה".

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיונים מיוחדים בסוגיית המאבק באלימות בתוך המשפחה כשהיא בוחנת את סוגיית איסוף הנתונים והעברות מידע ובהמשך דנה בהגנה ואכיפה על נפגעות אלימות. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "הנתונים על רצח נשים מאוד קשים ואנו עומדים על 46 ולכן צריך לחשוב מה עושים אחרת כדי שנשים סוף לתופעה".

 

ר' נפגעת אלימות שיתפה את הנוכחים כיצד התפתחה האלימות: "הכול התחיל בהדרגה ובשיטתיות מתלונות להשפלות, ואז לקללות ולעונשים נפשיים שמחמירים. אני שואלת את עצמי אולי אני לא בסדר, הרי ביקורת עצמית היא בריאה. כמי שגדלה בבית נורמטיבי, לא הבנתי שאני בתוך מעגל אלימות. מתי הבנתי שאני והבת שלי תחת טרור? רק בחודש האחרון שחיינו יחד", סיפרה ד' והוסיפה כי האלימות הגיעה לשיא כאשר בן זוגה כלא אותה ואת בתה בחדר, צילם את האירוע ומנע מהן לצאת. "הוא צרח עליי שאין לי יותר בית, שהוא ייקח את התינוקת, ואיים עלינו ואז ברחתי למשטרה".

 

לדברי עו"ד רחל ספירו ממשרד המשפטים הם ממתנים לעמדות משרדי הממשלה כדי לייצר את ההגדרה המשפטית הרחבה לתופעה. סאיד תלי מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה: "יש הרבה גורמים עם אפשרות להעביר מידע ולפעמים לא מעבירים את המידע מכל מיני סיבות ברשויות המקומיות או גורמי בריאות. יש מקרים של סיכון גבוה שנשים מסרבות להעביר מידע".

 

עו"ד ורדית אבידן מויצו: "אצלנו יש עיוורון של נתונים ומרוב נתונים שקיימים קשה לדעת מה נתון הנכון. מספר הנשים שנרצחו עלה. כשאין תאום אנחנו מרגישות שיש חוסר העדפה לנושא וחוסר טיפול מרמת השורש. בויצו עם מדד האלימות שילבנו תמונת מצב בעולם וראינו איך מקומות אחרים בעולם עושים את זה נכון. בחו"ל לא עובדים כמו בישראל ויש אסטרטגית איסוף נתונים עם הדפוס, ההבנה והשכיחות. בקנדה, הולנד קוראיה ואוסטרליה מתגברים בצורה חוקית על נושא החיסיון ויש מערכת אחת דיגטלית שאוספת נתונים ממקומות אזרחים ומשרדי הבריאות, הרווחה והמשטרה ויש מערכת אחת שאומרת מה נעשה בכל מקרה ומקרה. יש ניתוב למקום דיגטלי אחד משותף".

 

היו"ר: "חייבים לאסוף מידע כי אם השוטר יאסוף מידע לפני האסון אפשר יהיה להציל נשים". ח"כ מירב בן ארי: "יש פה את נשות המקצוע הטובות ביותר. צריך לקחת את כל המוח שיש כאן ולרכז הכל במקום אחד". רפ"ק נועה מנטש ראש חוליית אלימות במשפחה: "מבחינת איסוף נתונים יש לנו איסוף על מגוון הפרמטרים. אנחנו מעבירים נתונים ללשכת השר". רחלי סונגו משדולת הנשים: "אנחנו אוספות את נתוני רצח הנשים משנת 2021 כי המשרד לביטחון לאומי לא מפרסם את נתוני רצח הנשים. אנחנו רואים עלייה ברצח נשים בנשק חם ויש ירידה בפענוח רצח נשים בחברה הערבית שעומד על 12 אחוז. המשטרה צריכה לפרסם פעמיים בשנה את כל הנתונים על רצח".

 

בהתייחס לסוגיית ההגנה והאכיפה אמרה ח"כ כהן: "יש בעיית שיתוף פעולה בין כל המערכות וצריך לדעת האם גם התשתית החוקתית טובה והאם יש צורך לתקן אותם? יש כלים שונים של הערכת מסוכנות שיכולים לתת התראה לפני שמאוחר מדי. יש במקביל הרבה רישיונות לנשקים חמים".

 

דקלה כהן אמא ל-3 ילדים שיתפה: "נכנסתי למעגל האלימות לאט לאט בלי לשים לב. זה יכול לקרות לכל אחת. יש לי שני ילדים שנמצאים בניכור הורי ממני, שלא ראיתי אותם המון זמן. יש לי סביבה מאוד תומכת. אני עוברת מסכת שעברה באלימות מילולית וכלכלית. זה לא צריך להגיע למצב הזה שרוצח את הנפש שלך".

 

תלי אמר כי הערכת סיכון לפוטנציאל עבירות שעלולות להיות קטלניות תלויה במידע שזמין לנו. "הוועדה הבין-משרדית מתכנסת ולומדת מה יכולנו למנוע. גילינו שהיה גבר שמטופל ולא היה מידע שעבר ממקום למקום. היו פעמים ששני עובדים סוציאליים היו מעורבים ולא עבר בינהם המידע. אנחנו עושים את הנוהל כדי שלא יהיה מקרה שהמשטרה טיפלה ולא ידענו". היו"ר: "מה לא עובר בהעברת המידע בין הגופים?". תלי: "תיקון חוק זכויות החולה אם יתקדם ישפר מאוד את היכולת להעביר מידע".

 

עו"ד ורד בר מרכז רקמן: "כדי לקבל צו הגנה על הנפגעת להראות שאירוע האלימות היה בסמיכות להגשת הבקשה ומשך הזמן. היום בתי משפט דובקים בסמיכות. אם הפוגע היה במאסר שנה ועדיין מסוכן והנפגעת תבקש צו הגנה בסמוך לשחרור אז היא לא תקבל בקשה לצו הגנה וצריך לתקן את זה בחוק. יש פרשנות מרחיבה ודווקנית של בתי משפט לא לתת צו מניעה אם אין סמיכות".

 

רבקה ליאון זדה מאיגוד העו"סים: "צו הגנה מעצם היותו, לא מתאים למעגל האלימות. תיקון 19 לא מיושם בשטח בגלל התנאים המחמירים בחוק וגם בגלל ה-15 קילומטר. יש 7 תקנים לעו"ס מעריך ומפנה ו-105 שפונים באמצעות מערכת המשפט מאז כניסת החוק ב-2022". עו"ד הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט: "החוק נכנס ב-22 ויש קושי ביישום. הוראות החוק אומרות שברגע שיש צו הגנה צריך להפנות לעו"ס מעריך ובתי המשפט לא הפנו לעו"ס מעריך כי לא ניתן היה ליישם את זה עד לפני חצי שנה". תלי: "יש 105 הפניות בשנת 2025 והחסם הוא שהקצנו 25 תקנים והצלחנו לאייש רק 7 תקנים מתוך 25".

 

עו"ד בוסקילה: "יש כ-10 אלף בקשות לצווי הגנה. אנחנו לא יודעים כמה ניתנו בפועל ולא נדרשנו בחוק לדעת כמה צווים ניתנו בפועל". עו"ד אפרת ליפשיץ מהמשרד לביטחון לאומי: "אנחנו בהוראת שעה ל-3 שנים ובהמשך יוגשו המלצות לשרים ואנחנו עסוקים למקסם את החקיקה הקיימת בנוסח שלה. להעביר חקיקה היום זה בעייתי ואם זהינו שיש פער בסמכויות אז פעלנו לקידום צו מחוק המעצרים. לגבי הטענה שהרף גבוה מדי הם נקבעו לא בכדי. מה שמוטל פה אלו מגבלות שמוטלות על אדם ללא תלונה ולכן להבדיל בין זה לצו הגנה רגיל לעומת מקרים חריגים יותר".

 

אורטל נפגעת אלימות נוספת שיתפה את הוועדה בסיפורה הקשה: "הגשתי תלונות והן היו הדדיות. אמרתי לאחד מקציני המשטרה "עד שלא יגיע לרצח זה לא יפתר?", הוא אמר לי 'כן'. הגעתי לבית משפט והגעתי לבקשת צו הגנה". בדמעות אמרה אורטל: "תמיד אמרתי הלוואי ויפגע בי ולא בילדים. עשר שנים אני אומרת שלא יקח אותם כקלף מיקוח. הם עברו אלימות והגדול בנתק ממני היום. אני פונה ללשכות הרווחה בפתח תקווה ואם אני לא פונה לראש העיר לא עונים לי בטלפונים. אני עוברת עשור של אלימות ושנתיים של ניכור הורי". בסיכום הדיון העלו נקודות להמשך טיפול ויו"ר הוועדה הבטיחה כי תקיים דיונים נוספים במאבק באלימות במשפחה.