חוסן רפואי ואנושי
"בשעת חירום, לא מדובר רק בטיפול בפציעות או מחלות", אומרת ד"ר אמירה עוסמאן, ראשת החוג לאַחֲיוּת (סיעוד) באקדמית צפת, "מדובר בהתמודדות יומיומית עם עומס, מחסור בכוח אדם, חרדה של מטופלים ולעיתים גם איום ישיר על חיי הצוות".

דר' אמירה עוסמאן, צילום: יוני לובלינר
תובנות על אתגרי השעה של האחים והאחיות, ד"ר אמירה עוסמאן, ראשת החוג לאַחֲיוּת באקדמית צפת: "בימים בהם בתי החולים והמרפאות פועלים תחת עומס, ומיליוני אזרחים מתמודדים עם מתח וחרדה, האחים והאחיות במערכת הבריאות נמצאים בחזית."
לדבריה, בזמן שיגרה מדובר במקצוע תובעני, אך בשעת חירום נדרש חוסן מנטלי יוצא דופן: "אחים ואחיות פועלים תחת אזעקות, בעבודה סביב השעון, לפעמים הרחק מהמשפחה. הם גם אלו הנמצאים קרוב ביותר למטופל, ולכן נושאים באחריות הכפולה הרפואית והרגשית".
עשו זאת מהבית
אחד האתגרים המרכזיים בעת הזו הוא טיפול רציף באוכלוסיות רגישות - קשישים, חולים כרוניים, ואנשים עם מוגבלויות. ד"ר עוסמאן מציעה שורה של כלים פרקטיים: ראשית, שימוש ברפואה מרחוק: שיחות וידאו עם רופאים ואחיות, מעקב אחר מדדים דרך אפליקציות, ואפילו משלוחי תרופות עד הבית. לצד, שימוש בקופסת תרופות מחולקת מראש: "הכנה מראש, כולל מלאי תרופות ל-14 יום, חיונית למניעת שכחה וטעויות בנטילת תרופות" והכי חשוב, קשר אנושי יזום: ביקורי בית, שיחות טלפון, סרטונים מבני משפחה והפעלת מתנדבים שמעניקים תחושת שייכות וביטחון.
תמיכה בחוסן המשפחתי
לצד הצוותים הרפואיים, גם בני המשפחה נדרשים להתמודד - הן עם הדאגה ליקיריהם והן עם תחושת חוסר האונים. ד"ר עוסמאן ממליצה: "בני משפחה של חולים או אנשים במצוקה נדרשים בימי חירום לא רק לנוכחות פיזית, אלא בעיקר לתמיכה רגשית ותקשורתית רגישה. נוכחות פעילה, הקשבה אמפתית ושמירה על שגרה בסיסית יכולים להקל על תחושת חרדה וחיזוק תחושת הקרבה. גם פעולות פשוטות כמו שיחה יומית, צפייה משותפת בסרט או חלוקת תפקידים בבית - עשויות לתרום משמעותית לחוסן המשפחתי."
על הכשרה אקדמית ומוכנות למצבי קצה והיכולת להתמודד עם מורכבות
ד"ר עוסמאן מסבירה כי "ההכשרה האקדמית של אנשי מקצוע מחייבת הכנה לסטודנטים לא רק לעבודה קלינית שוטפת, אלא גם למצבי קצה ולמציאות מורכבת בשטח במיוחד בעתות חירום. אנחנו, באקדמית צפת, משלבים בתכנית הלימודים תרגולים מתקדמים המדמים תרחישי טראומה ומצבי רפואה דחופים, עבודה עם אוכלוסיות פגיעות בתנאים של מחסור, מתוך מטרה לפתח חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות תחת לחץ ויכולת לתפקד בצוות רב-מקצועי. לצד הרכיב המקצועי, אנו מקפידים גם על פיתוח החוסן האישי של המטפלים, באמצעות ניתוח אירועים, סדנאות, וליווי רגשי, שמאפשרים לסטודנטים להתמודד עם העומסים הרגשיים של המקצוע כבר במהלך ההכשרה."
"שעת חירום חושפת את עמודי התווך של מערכת הבריאות ואת המקום המרכזי שתופסים בה האחים והאחיות. לצד הצוות הרפואי כולו, הם נושאים בעומס פיזי ונפשי בטיפול באוכלוסייה, לעיתים תוך סיכון עצמי ותוך דאגה כפולה למטופלים ולבני ביתם. ההתמודדות עם מצבים כאלה אינה מובנת מאליה ודורשת לא רק מקצועיות, אלא גם אומץ, גמישות ויכולת הכלה. במובנים רבים, הם הפנים האנושיות של מערכת הבריאות דווקא כאשר היא נבחנת בתנאים הקיצוניים ביותר", מסכמת דר' אמירה עועסמאן.