מאחורי השתיקה המאבק של דרוזים במחלת הסרטן

מחקרים ישראליים מצאו כי במשך שנים היו דפוסי התחלואה בסרטן בקרב האוכלוסייה הדרוזית שונים מאלה של יהודים וערבים מוסלמים, בין היתר בשל הבדלים בהרגלי עישון, תזונה, גנטיקה ואורח חיים. עם זאת, בעשורים האחרונים הפערים הצטמצמו, בין השאר בעקבות שינויים באורח החיים.

בקרב גברים דרוזים, סוגי הסרטן השכיחים הם בדרך כלל סרטן הריאה, המעי הגס והערמונית. בקרב נשים דרוזיות, סרטן השד הוא השכיח ביותר, ולאחריו סרטן המעי הגס וסוגי סרטן נוספים, בדומה למגמות הארציות.

מחקר שפורסם בשנה החולפת בחן את חוויותיהן של נשים דרוזיות המתמודדות עם סרטן השד מצא כי רבות מהן התקשו לדבר בגלוי על המחלה. החוקרים תיארו כיצד המשתתפות השתמשו לעיתים במונחים רפואיים או נמנעו מלומר את המילה "סרטן" באופן ישיר. לצד ההתמודדות עם הטיפולים, הן סיפרו על פגיעה בדימוי הגוף, בחשש מהתגובות של הסביבה ועל הצורך לשמור על חוסן מול בני המשפחה. מנגד, האמונה הדתית, המשפחה המורחבת והקהילה היו עבורן מקור מרכזי לכוח ולהתמודדות.

מחקר נוסף שבחן עמדות כלפי סרטן השד בחברה הדרוזית מצא כי סטיגמות עדיין קיימות, במיוחד בקרב גברים. תפיסות אלו עלולות להשפיע על הנכונות של נשים לבצע בדיקות לגילוי מוקדם או לשתף אחרים בהתמודדות עם המחלה. החוקרים הדגישו כי העלאת המודעות והסברה המותאמות לתרבות המקומית עשויות לסייע בהגדלת שיעורי ההיענות לבדיקות סקר.

בכפרי הכרמל פועלים רופאי משפחה, מרפאות קהילה ועמותות המסייעות לחולים ולבני משפחותיהם. למרות זאת, גורמי מקצוע מציינים כי חלק מהמטופלים עדיין מעדיפים לשמור את האבחנה בתוך המשפחה הקרובה בלבד. לעיתים החשש אינו רק מהמחלה עצמה, אלא גם מהדרך שבה היא תיתפס על ידי הסביבה.

אנשי מקצוע מסבירים כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי. יותר נשים משתתפות בבדיקות ממוגרפיה, יותר משפחות פונות לקבלת תמיכה נפשית, ויותר חולים משתפים את סיפורם בפומבי. לדבריהם, בני הדור הצעיר פתוחים יותר לשיח על בריאות ולפנייה לעזרה.

לצד השינוי, האתגר עדיין משמעותי. מומחים קוראים להרחיב את ההסברה בשפה הערבית, להכשיר אנשי מקצוע המכירים את מאפייני החברה הדרוזית ולהנגיש שירותי תמיכה פסיכולוגיים וחברתיים המותאמים לתרבות המקומית. מחקרים מצביעים על כך שהתאמה תרבותית של הטיפול עשויה לשפר את ההתמודדות של החולים ובני משפחותיהם.

המאבק בסרטן אינו מסתכם בטיפול רפואי בלבד. בכפרי הכרמל, כמו במקומות רבים אחרים, הוא כולל גם התמודדות עם פחד, שתיקה, סטיגמות ושינויים חברתיים. לצד אלה קיימים גם מקורות כוח משמעותיים – משפחה מלוכדת, אמונה וקהילה תומכת. ככל שהשיח הופך פתוח יותר והמודעות לגילוי מוקדם גוברת, כך גדל גם הסיכוי להציל חיים ולשפר את איכות החיים של המתמודדים עם המחלה.