מדיניות ההתמודדות עם אלרגיה למזון במערכת החינוך

מתוך מחקר חדש של מרכז טאוב שיפורסם בקרוב, מרכז טאוב מציג נתונים מתוך מחקר חדש שיפורסם בקרוב על מדיניות ההתמודדות עם אלרגיה למזון במערכת החינוך, מאת ד"ר שרית סילברמן ופרופ' נדב דוידוביץ', ביום שני הקרוב יתקיים בבג"ץ דיון בעניין הפיילוט לשילוב אחיות בבתי הספר. לקראת הדיון,

לנוכח ממצאים אלו נשאלת השאלה אם הדבר משקף צורך רב יותר בסייעת רפואית בשלב חינוך זה, או שעצם הזכאות לסייעת מגביר את שיעורי ההצהרה. כך או כך, המדיניות הנוכחית אינה נותנת מענה לרוב התלמידים עם אלרגיה למזון: בשנת הלימודים תשפ"ה, מבין 10,619 התלמידים בכיתות א'-י"ב שהוצהר לגביהם על צורך בנשיאת מזרק אפיפן, 8,331 – כ-78% – למדו בכיתה ג' ומעלה. יתרונה של אחות בית הספר הוא בכך שהיא נותנת מענה  לכלל התלמידים במערכת, ולא רק למי שזכאים לסייעת רפואית.

משנות התשעים פחתה בהדרגה נוכחותן של אחיות בית הספר, ובעשורים שחלפו מאז עלתה שכיחות האלרגיות למזון, כך שהצורך הרפואי גדל בדיוק בזמן שהיכולת לתת לו מענה נעלמה. הפתרון של משרד החינוך היה הקצאת סייעות רפואיות לתלמידים עם אלרגיה למזון. ב-15 השנים האחרונות גדל מספר התלמידים הזכאים לסייעת רפואית פי 20, מ-511 תלמידים בתשע"א ל-10,312 בתשפ"ה, בעוד מספר התלמידים הכולל גדל פי 1.3 בלבד. עם זאת, מאחר שאין למודל הסייעות מקבילה במדינות אחרות, אין בסיס מחקרי להערכת יעילותו בשמירה על בטיחות התלמידים במרחב הבית ספרי. הסייעות עצמן מקבלות הדרכה רפואית בסיסית בלבד ואין להן כל הכשרה חינוכית, וכך מושקעים משאבים ניכרים בהצבתן היום-יומית של סייעות המוכנות באופן מינימלי בלבד לתפקיד הרפואי שהוטל עליהן, ושרובן אינן כשירות לתרום למסגרת החינוכית שבה הן מוצבות.

לנוכח ממצאי המחקר החוקרים ממליצים על החזרת מודל אחות בית הספר כחלופה למדיניות הצבתן של סייעות רפואיות לילדים עם אלרגיות למזון במוסדות החינוך, ולפיכך הם תומכים בקיום הפיילוט שמוביל משרד הבריאות שמטרתו לבחון את החזרת מודל אחות בית ספר. אחות בית ספר היא אשת מקצוע רפואית מוסמכת, הנותנת מענה בכל שלבי החינוך ולכלל התלמידים במערכת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת העריך את עלות העסקת אחות בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בכ-462–488 מיליון ש"ח בשנה, בעוד התקציב שהוקצה לסייעות רפואיות לתלמידים עם אלרגיה למזון בגני הילדים ובכיתות א'-ב' הסתכם בשנת הלימודים תשפ"ה ב-523 מיליון ש"ח. המעבר אפשרי אפוא מבחינה תקציבית וככל הנראה לא יחייב תוספת ציבורית ניכרת.

בחינת מודל אחות בית הספר היא צעד ראשון והכרחי לקראת מדיניות מבוססת ראיות, הנותנת מענה לכלל התלמידים, ובכלל זה לתלמידים עם אלרגיות למזון.

המחקר המלא, ובו ניתוח מפורט של המגמות והפערים במערכת החינוך, יתפרסם בשבועות הקרובים. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.