מיסוי בין גברים ונשים

 

מרכז אדוה מפרסם מחקר חדש ראשון מסוגו בישראל: מיסוי ומגדר: ניתוח מגדרי של מדיניות המס בישראל, מאת ד״ר יעל חסון, ד״ר מירי אנדבלד-סבג וירון הופמן-דישון. המחקר בוחן את מערכת המס בישראל מנקודת מבט מגדרית ומראה כיצד מדיניות המס, אף שהיא מנוסחת לכאורה באופן ניטרלי, משפיעה באופן שונה על נשים וגברים.

 

ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה וממחברות המחקר: "מיסוי הוא אחד הכלים המרכזיים שבידי המדינה למימון שירותים ציבוריים ולצמצום אי־שוויון. אולם בישראל, על רקע שנים של מדיניות מיסוי נמוך, העדפת מיסים עקיפים ונסיגה ממיסוי פרוגרסיבי של הון וחברות, נפגעת יכולתה של מערכת המס לקדם שוויון חברתי – ובפרט שוויון מגדרי. נשים, המשתכרות פחות, צוברות פחות הון ונושאות בנטל גבוה יותר של עבודת טיפול ללא שכר, תלויות יותר בשירותים ציבוריים ולכן נפגעות יותר ממדיניות מס שאינה רגישה להיבטים אלו".

 

כמה ממצאים מרכזיים מהמחקר: הפחתות המס שהונהגו בעשורים האחרונים היטיבו בעיקר עם גברים בעלי שכר גבוה – בשני העשורים האחרונים (2002–2022) חלה ירידה בשיעורי המס הישיר, אלא שהמרוויחים העיקריים מהפחתות המיסים הם גברים ברמות שכר גבוהות. במהלך שני העשורים האחרונים, הרוויחו גברים ברמות שכר גבוהות מהפחתות המס כ-3,270 ₪ בממוצע לחודש, לעומת נשים ברמות שכר גבוהות (אך עם שכר נמוך יותר בממוצע) שהרוויחו כ-570 ₪ פחות, כ-2,700 ש"ח. חשוב לזכור כי חלקם של הגברים בקבוצת השכר הגבוה גבוה פי שניים מזה של הנשים.

 

ברמות השכר הבינוניות, הפער המגדרי כמובן קטן יותר – גברים הרוויחו כ-1,100 ₪ לחודש ונשים כ-950 ₪. עובדים ועובדות שמשתכרים שכר נמוך, הרוויחו מעט מאוד, אם בכלל, מהפחתות המיסים – בממוצע 144 ₪ ו-107 ₪ לחודש בהתאמה. גם כאן חשוב להזכיר ששיעורן של הנשים מקרב מקבלי שכר נמוך עומד על כ-65%.

 

 

הטבות מס ליחידים מעמיקות פערים מגדריים – הטבות כגון נקודות זיכוי בגין ילדים, הפקדות לקרנות השתלמות וזיכוי לתושבי אזורי פיתוח מוענקות דרך מערכת המס ומיטיבות בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות – רובם גברים. כך למשל נהנים גברים מ-64% מסך ההטבה להפקדות לקרנות השתלמות, ומ75% מסך ההטבה לתושבי אזורי פיתוח.

 

בפרט יש לשים לב לנקודות זיכוי המס בגין ילדים , שבעבר היו נחלתן של נשים בלבד והן הוענקו להן במטרה לעודד תעסוקה וכן על מנת לפצותן על הפגיעה בשכרן הנגרמת כתוצאה מהפסקות בתעסוקה בשל לידות. אלא שעל רקע המהלכים שנעשו בעשור וחצי האחרונים לתוספת והרחבת נקודות הזיכוי לילדים גם עבור אבות, כיום, בשנת 2025, חלקם של הגברים בסך ההטבה בגין נקודות זיכוי לילדים גדול מחלקן של הנשים, ועומד על 59% מסך סכום הגלום בהטבת המס בגין ילדים. על פי הניתוח של משרד האוצר, בשנת 2025 נשים נהנו מהטבה שנתית בשווי 5.65 מיליארד ש"ח, בהשוואה לגברים שנהנו מהטבה בשווי 8.05 מיליארד ₪. חשוב להדגיש כי הוספת נקודות זיכוי לגברים מגדילה אמנם את הכנסת המשפחה אך גם מגדילה את הפער הכלכלי בין גברים ונשים במשק הבית. 

באופן כללי, נתוני מנהל הכנסות המדינה מראים כי בעוד שכ-48% מסך הגברים אינם מגיעים לסף המס, השיעור המקביל בקרב נשים מגיע לכ-68%. חישוב המציג את שיעור העובדים.ות שהכנסתם.ן אינה מאפשרת מיצוי הטבות המס לפי מגדר ומצב משפחתי מראה כי אף שחלק מהטבות המס מיועדות במיוחד למשפחות עם ילדים, נשים רבות אינן נהנות מהן בפועל בשל הכנסה נמוכה שאינה מגיעה לסף המס, וזאת בעיקר בקרב נשים חד הוריות ואימהות לילדים צעירים.

 

 

בנוסף לניתוח ההשפעות המגדריות של מס ההכנסה, המסמך עוסק גם בהשלכות המגדריות של מיסים נוספים, ובהם המע"מ ומס חברות - 

המע״מ פוגע במיוחד בנשים – משקלם הגבוה של מיסים עקיפים בישראל, ובראשם המע״מ (18%), מטיל נטל כבד יותר על משקי בית בעלי הכנסות נמוכות. נשים, המפנות חלק גדול יותר מהכנסתן לצריכת מוצרי יסוד כמו מזון, בריאות וחינוך, נושאות בנטל מס גבוה יותר באופן יחסי.
 

מיסוי הכנסות מהון ומיסוי הון צבור - כלכלניות פמיניסטיות טוענות כי מיסוי פרוגרסיבי על הון, ירושה ורווחי הון הוא כלי חיוני לצמצום פערים, שכן העושר מרוכז במידה רבה בידי גברים. בישראל, המיסוי הנמוך על הכנסות מהון ביחס למיסוי על הכנסות מעבודה מיטיב בעיקר עם גברים בעלי הכנסות גבוהות וגבוהות מאוד, אצלם מתרכזת מרבית ההכנסה מהון. להיעדרם של מנגנוני מיסוי עושר והון צבור גם השלכות מגדריות, על רקע העובדה כי על אף שהון נצבר בדרך כלל בידי משקי בית, מחקרים רבים בעולם במראים כי גברים מחזיקים בהון גבוה יותר מזה של נשים, עובדה המשפיעה הן על נשים שאינן במשק בית משותף עם גבר, והן על היווצרות יחסי כוח כלכליים בין גברים ונשים בתוך משקי הבית.
 

המחקר מדגיש כי מדיניות מס שאינה מביאה בחשבון את המבנה המגדרי של שוק העבודה ושל חלוקת ההכנסות, מנציחה ואף מרחיבה פערים קיימים. מנגד, מערכת מס פרוגרסיבית ורגישה למגדר יכולה להיות כלי מרכזי בצמצום אי־השוויון, בחיזוק השירותים החברתיים ובהבטחת עצמאות כלכלית לנשים.

 

המסמך מציע שורה של המלצות מדיניות, ובהן: העדפת מיסוי ישיר על פני מיסוי עקיף; העלאת מס ההכנסה במדרגות הגבוהות ויצירת מדרגה נוספת בקצה העליון; התאמת מענק העבודה כך שיינתן על בסיס הכנסה אישית ולא משפחתית; חיזוק המיסוי על הון ועל תאגידים; ובחינה שיטתית של השפעות מגדריות בכל שינוי במדיניות המס.

 

ד"ר מירי אנדבלד-סבג, חוקרת במרכז אדוה ומכותבות המחקר, מסבירה כי: "ממצאי המחקר מעידים כי קידום שוויון מגדרי מחייב לא רק התאמות נקודתיות, אלא בחינה מחודשת של מנגנוני המיסוי המרכזיים והשפעתם בפועל על היכולת הכלכלית של נשים וגברים להתפרנס, לצבור הכנסה והון ולשמור על עצמאות כלכלית. לצד קידומה של מדיניות כזו, יש לפעול לצמצום פערים כלכליים בין נשים וגברים בשוק העבודה, בין היתר באמצעות: מיגור דפוסים של אפליה והעסקה פוגענית, אכיפת חוקי עבודה, צמצום הבידול התעסוקתי בשוק העבודה, שיפור מעמדם ושכרם של מקצועות הטיפול והחינוך וחלוקה שוויונית יותר של האחריות לטיפול בבני ובנות משפחה".

 

ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, הוסיף כי: "ההמלצות במסמך זה מכוונות למדיניות מס שתגביר את אפשרותה של המדינה להתמודד עם המשבר המתמשך בשירותים החברתיים ולבסס תשתיות למערכות חברתיות אוניברסליות ונדיבות שיצמצמו פערים כלכליים ויקדמו שוויון. על מנת לאפשר מדיניות זו, מומלץ להעלות את מס ההכנסה במדרגות הגבוהות שלו ואף ליצור מדרגת מס נוספת בקצה העליון, שכן רמת המיסוי הישיר בישראל, היא בין הנמוכות במערב. בנוסף, יש מקום לשקול גם להעלות את המיסוי על חברות, ובפרט את המיסוי על תאגידים בינלאומיים, וזאת בהתאם למגמה המקודמת כיום בעולם להנהגת 'מיסוי מינימום', ולמניעת 'מרוץ לתחתית' בין מדינות".