מי נכנס לחובות בישראל?
דו"ח מקיף של רשות האכיפה מציג תמונה עגומה אודות פרופיל החייב במדינת ישראל, שני שלישים מן החייבים הם גברים, אחד מכל ארבעה חייבים מתחת לגיל 30, 47% מהחייבים מהמגזר הערבי, שיעור הגרושים בקרב חייבי ההוצאה לפועל עומד על 42%, שיעורי גירושין גבוהים.
מדי מספר שנים עורכת רשות האכיפה והגבייה מחקר מקיף על פרופיל החייב במדינת ישראל. מחקרים דומים נעשו על ידה בשנים 2015, 2017 ועתה נסתיים מחקר לשנת 2023. בהשוואה לנתוני 2017, פרופיל החייבים נותר דומה ברוב המאפיינים, אך ניכרת עלייה בשיעור הרווקים והרווקות הנקלעים לחובות, במיוחד בקרב הגברים.
חלה ירידה מסוימת בממוצע מספר התיקים לחייב (מ-4.4 תיקי הוצאה לפועל ל-4.1 תיקי הוצאה לפועל) ובממוצע סכומי החוב בעת פתיחת תיקי ההוצאה לפועל (מ-134.5 אלפי ₪ ל-121.6 אלפי ₪).
רשות האכיפה והגבייה מפרסמת את ממצאי המחקר המקיף "פרופיל החייב לשנת 2023", המציג תמונת מצב מעמיקה של אוכלוסיית החייבים בישראל. המחקר, שנערך על ידי האגף לתכנון, מחקר ומדיניות ברשות, בראשות רבקה אהרוני, ומנהלת אגף המחקר לשעבר, יולנדה גולן, מבוסס על נתוני 670,326 חייבים פרטיים ייחודיים הרשומים במערכות הרשות. מחקר זה התבסס על נתוני החייבים, אשר הוצלבו עם נתונים נבחרים המצויים בביטוח הלאומי.
נתונים סוציו-דמוגרפיים
המחקר מצביע על כך שגברים מהווים כ-68% מכלל החייבים, כאשר שיעורם גבוה במיוחד במרכז לגביית קנסות (76%) לעומת מערכת ההוצאה לפועל .(65%) נשים מהוות 35% מהחייבים שבמערכת ההוצאה לפועל לעומת 24% מחייבי המרכז לגביית קנסות.
מבחינת גיל, חייבי המרכז לגביית קנסות צעירים יותר, כאשר 26% מהם הינם מתחת לגיל 30, לעומת 15% בלבד במערכת ההוצאה לפועל. בשתי היחידות, עיקר החייבים מרוכזים בגילאי העבודה העיקריים (35-54 )
נתון בולט נוסף הוא הייצוג הגבוה של האוכלוסייה הערבית בקרב החייבים: בעוד שהאוכלוסייה הערבית מהווה 27% מכלל האוכלוסייה בישראל, היא מהווה 47% מכלל החייבים ברשות האכיפה והגבייה, ו-54% מהחייבים במרכז לגביית קנסות.
מבחינת מצב משפחתי, שיעור הגרושים בקרב חייבי ההוצאה לפועל (42%) גבוה משמעותית מאשר בכלל האוכלוסייה (8%), בעוד שבמרכז לגביית קנסות בולט שיעור גבוה של רווקים (33%).
בקרב החייבים הנשואים, שיעור בעלי הילדים מעט גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה, במערכת ההוצאה לפועל %30 ובמרכז לגביית קנסות 34% לעומת 28% בכלל האוכלוסייה. חייבים עם ילדים מתקשים יותר להסדיר חובות.
מבחינת התפלגות גיאוגרפית של החייבים בישראל, באזור הצפון (נפת עכו) ובאיזור הדרום (נפת באר שבע) ישנם שיעורים גבוהים של חייבים לעומת אזור המרכז. הדבר מצביע על קשר בין מצוקה כלכלית וקושי בהסדרת חובות לבין מקום המגורים.
תעסוקה ושכר
64% מהחייבים ברשות האכיפה והגבייה היו מועסקים בשנת 2022. זהו שיעור זהה לכלל האוכלוסייה. עם זאת, קיימים הבדלים בין היחידות: שיעור החייבים המועסקים שחובותיהם נגבים במרכז לגביית קנסות עומד על 69%, לעומת 59% בלבד במערכת ההוצאה לפועל.
השכר הממוצע של החייבים נמוך משמעותית מהממוצע במשק: שכר חודשי ממוצע לשכיר חייב עומד על 8,280 ₪, לעומת 12,115 שקלים חדשים בכלל האוכלוסייה. בקרב חייבי ההוצאה לפועל, השכר הממוצע נמוך יותר ועומד על 7,862 ₪. רק כ-58% מהחייבים השכירים עבדו שנה מלאה (12 חודשים), לעומת 76% בקרב כלל השכירים במשק, נתון המצביע על חוסר יציבות תעסוקתית.
קצבאות
כ-20% מחייבי ההוצאה לפועל מקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, לעומת כ-15% מחייבי המרכז לגביית קנסות. נתון בולט במיוחד הוא ש-22% מכלל מקבלי הבטחת הכנסה בישראל הם חייבים במערכת ההוצאה לפועל, וכן 22% ממקבלי דמי מזונות.
תיקים וחובות
42.9% מהחייבים בהוצאה לפועל מחזיקים תיק פתוח אחד בלבד, כאשר מתוכם כשליש (33.1%) הם חייבים ללא היסטוריית חובות קודמת. מנגד, 9.3% מהחייבים מחזיקים 11 תיקים פתוחים או יותר, המעידים על הסתבכות כלכלית עמוקה.
ממוצע סכום החוב בפתיחה בכל תיקי החייב עומד על 121.6 אלף שקלים חדשים, כאשר קיים פער מגדרי משמעותי: 142.2 אלף שקלים חדשים לגברים לעומת 83.7 אלף שקלים חדשים לנשים.
התנהגות החייבים
במחקר זהו נבחנה גם את רמת המעורבות של החייבים בהסדרת חובותיהם. הקריטריונים עליהם נסמכה הבחינה הם דרכי יצירת קשר עם הרשות (בטלפון, בביקור בלשכה או בהגשת בקשות) וכמובן תשלום החוב.
המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בהתנהגות החייבים בין היחידות השונות: 76.3% מחייבי המרכז לגביית קנסות, ביצעו תשלום כלשהו במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2023, לעומת 24.1% בלבד מחייבי ההוצאה לפועל. שיעור החייבים המגישים בקשות להסדרת חובותיהם נמוך מאוד: 1.2% בלבד בהוצאה לפועל ו-3.2% במרכז לגביית קנסות, נתון המעיד על פסיביות בהתמודדות עם החובות.
השוואה לשנים קודמות
בהשוואה לנתוני 2017, פרופיל החייבים נותר דומה ברוב המאפיינים, אך ניכרת עלייה בשיעור הרווקים והרווקות הנקלעים לחובות, במיוחד בקרב גברים. כמו כן, חלה ירידה מסוימת בממוצע מספר התיקים לחייב (מ-4.4 ל-4.1) ובממוצע סכום החוב בפתיחה (מ-134.5 ל-121.6 אלף שקלים חדשים).
לסיכום, בהתבסס על הממצאים, ניתן לזהות הבדלים סוציודמוגרפיים מובהקים בין סוגי החובות ברשות האכיפה והגבייה – מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות – המלמדים על קיומם של דפוסי חייבים שונים. המרכז לגביית קנסות מאופיין באוכלוסיית חייבים צעירה יותר, שבה בולט שיעור גבוה של גברים צעירים ורווקים. לעומת זאת, מערכת ההוצאה לפועל מתאפיינת באוכלוסייה מבוגרת יותר, עם שיעור גבוה יותר של גרושים, נתון שעשוי לשקף תהליכי הסתבכות כלכלית לאורך זמן או בעקבות משברים משפחתיים.
מגדרית, גברים מהווים רוב מובהק בכלל אוכלוסיית החייבים, ובמיוחד במרכז לגביית קנסות, בעוד שנשים מופיעות בשיעורים דומים בשתי היחידות, ללא הבדל בולט בין קבוצות הגיל. מבחינת מצב משפחתי, קיימת אחידות בשיעור הנשואים והאלמנים, אך הבדלים בשיעורי הרווקים והגרושים מחזקים את ההבחנה בין פרופיל חייבים צעיר וראשוני במרכז לגביית קנסות, לבין פרופיל מבוגר ומורכב יותר בהוצאה לפועל. המידע אודות ההתפלגות גאוגרפית של החייבים מצביעה על ריכוז באזור הצפון והדרום ללא הבדל בין סוגי החובות ברשות.
לדברי עורכות המחקר, המחקר מהווה תשתית מידע חיונית לפיתוח מדיניות אפקטיבית לטיפול בחובות ולסיוע לחייבים להגיע להסדרת חובותיהם. בהשוואה בין פרופיל החייבים אשר נחקר בשנת 2019 לעומת החייבים אשר נחקרו בעבודה זו, לא נמצאו הבדלים משמעותיים, פרופיל החייבים נותר דומה: שיעור הגברים החייבים נותר גבוה באופן מובהק (65% גברים לעומת % 35נשים), מרבית החייבים הם מרוכזים בגילאי העבודה הפעילים (35-54) וגם בהשוואה בין יהודים לערבים , נותר שיעורם של הערבים גבוה מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית. המגמה הבולטת בהשוואה בין השנים היא עליה בשיעור הרווקים והרווקות הנקלעים לחובות, במיוחד בקרב גברים.
















