מצב המדינה 2025 על רקע המלחמה המתמשכת

 

תמונת מצב המדינה 2025

מרכז טאוב מפרסם את חוברת "תמונת מצב המדינה" לשנת 2025, הפעם על רקע תקופה חסרת תקדים מבחינה ביטחונית הכוללת מלחמה מתמשכת בעזה, מערכה בחזית הצפונית ומלחמה עם איראן. החוברת מציגה סקירה עדכנית ותמציתית של הכלכלה הישראלית, שוק העבודה, שירותי הרווחה ומערכות הבריאות והחינוך, לצד נתונים נבחרים בתחומי הגיל הרך, הדמוגרפיה וסביבה ובריאות – ויש בה גם התייחסות להשפעת המלחמות על תחומים אלה.

 

מגמות מאקרו-כלכליות, שינוי משמעותי ארוך טווח ברמת ההוצאות הביטחוניות
 

בין השנים 1995 ו-2023 עלתה הצריכה הביטחונית במחירים קבועים בקצב שנתי ממוצע של 1.8%, בעוד התמ"ג עלה באותה תקופה בקצב שנתי ממוצע של 3.8%. במונחים כספיים ריאליים הצריכה הביטחונית עלתה מ-43 מיליארד ש"ח (במחירי 2015) בשנת 1995 לכ-69 מיליארד ש"ח בשנת 2021, ואז ירדה מעט ל-65 מיליארד ש"ח בשנת 2022. באחוזי תוצר ירדה הצריכה הביטחונית מ-7.6% באמצע שנות התשעים לכ-4.1% בשנת 2022.
 
 

בעקבות המלחמה עלו הוצאות הביטחון בכאחוז תוצר כבר בשנת 2023 וב-4% תוצר בשנת 2024; מדובר בתוספת ישירה של כ-100 מיליארד ש"ח בשנתיים האלה.
 

בעשור שיתחיל בשנת 2026 ממליצה ועדת נגל להגדיל את תקציב הביטחון בכ-9–15 מיליארד ש"ח בשנה (סה"כ 133 מיליארד ש"ח). בשלב זה אין מקורות תקציביים להגדלת תקציב הביטחון, וסביר להניח שהתוספת תמומן על ידי הגדלת הגירעון והגדלת יחס החוב לתוצר. מהלך כזה עלול לסכן את היציבות הפיננסית של ישראל.

 

בשנה הראשונה למלחמה זינקה פרמיית הסיכון של ישראל, אך מאז אוקטובר 2024 ניכרת ירידה
 

מהלכי הרפורמה במערכת המשפט טרם המלחמה העלו את פרמיית הסיכון על איגרות חוב חמש-שנתיות של ממשלת ישראל מ-0.4% בסוף שנת 2022 לכ-0.6% ערב פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. המלחמה הקפיצה את הפרמיה ל-1.4%, ואף לשיא של 1.6% ערב התקיפה של ישראל באיראן בסוף אוקטובר 2024. מאז הייתה ירידה חדה בפרמיית הסיכון. לאחר מכן שוב הייתה עלייה, אך מאז סיום המלחמה עם איראן הפרמיה נמצאת בירידה.

 

שוק העבודה
 

העלייה בשכר הממוצע בישראל בשנת 2023 הייתה כמחצית מהעלייה במדינות ה-OECD, העלייה בשכר בישראל בשנה החולפת, אף שהיא מעודדת בהשוואה לשנים קודמות, אינה יוצאת דופן בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
 
אף שישראל בלטה בעליות שכר חריגות במהלך משבר הקורונה וההתאוששות ממנו, ההאטה בעליית השכר בשנתיים האחרונות אפשרה למדינות מפותחות אחרות לצמצם את הפער – אם כי רק מעטות מהן הצליחו להדביק את ישראל ולעבור אותה. בשנה האחרונה הייתה עליית השכר בישראל כמחצית מהממוצע ב-OECD, אך העלייה המצטברת מאז תחילת משבר הקורונה הייתה כמעט פי חמישה מהממוצע.

 

נבלם הגידול בתעסוקה בשירותי ההיי-טק
 

בניגוד לתעסוקה בתעשיית ההיי-טק, שנותרה יציבה מאז תחילת העשור הקודם, בענפי שירותי ההיי-טק גדלה התעסוקה מכ-170,000 מועסקים בתחילת העשור הקודם לכ-290,000 כעת. הגידול נבע כולו מענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים, שגם פיצה על הירידה בתעסוקה בתחום שירותי התקשורת. ההאצה בתעסוקה חלה עם הגידול המשמעותי בהשקעות בענף ההיי-טק בתקופת משבר הקורונה ונבלמה כאשר זרם ההשקעות פחת. הסכומים הגדולים שהוזרמו לענף ההיי-טק מאפשרים המשך פעילות ברמה גבוהה למשך כמה שנים, אך הירידה בהיקף ההשקעות עלולה לגרור ירידה בתעסוקה בענף.

 

אוכלוסיית ישראל חצתה את רף ה-10 מיליון 
 

בספטמבר 2024 חצתה האוכלוסייה בישראל את רף ה-10 המיליון. כ-9.81 מיליון הם אזרחים, מהם 2.1 מיליון ערבים ו-480,000 המוגדרים "אחרים". בישראל שוהים גם יותר מ-200,000 עובדים זרים וסטודנטים זרים, שהלמ"ס החלה לסווגם בנפרד רק משנת 2023.
 
הגידול באוכלוסיית ה"אחרים" – כאלה שאינם יהודים על פי ההלכה ואינם ערבים – הוא כיום הגורם העיקרי לירידה בשיעור היהודים באוכלוסיית ישראל. כמעט כל ה"אחרים" חיים בשכונות יהודיות ומקיימים אורח חיים ישראלי לגמרי, מגן הילדים ועד הגיוס לצה"ל וההשתלבות בשוק העבודה.

 

שינוי בדפוסי הנסיעות של הישראלים בשנת 2024
 

לתנועות של ישראלים מהארץ ואליה יש דפוסים עונתיים ברורים. ביוני–יולי מספר היציאות גבוה ממספר הכניסות, אך מספר זה מתאזן עם חזרת הנופשים באוגוסט; באופן דומה, מספר היציאות בסביבות פסח (מרץ–אפריל) וחגי תשרי (ספטמבר) אף הוא גבוה ממספר הכניסות, אך הוא מתאזן במאי ובאוקטובר.
 

שני דברים בלטו בשנת 2024: ראשית, ביוני–יולי עמד מספר היציאות נטו של ישראלים על 250,000 – הרבה יותר מאי פעם. השיא הקודם היה 180,000 בשנת 2018.
 

שנית, מספר הכניסות נטו באוגוסט ובאוקטובר היה נמוך בהרבה לעומת שנים קודמות (ללא תקופת הקורונה), והסתכם ב-131,000 בלבד.
 
את היציאות המרובות ביוני וביולי ניתן לתלות במנהג הרווח בקרב משפחות לצאת מהארץ בחופשת הקיץ של בתי הספר. בשנה הבאה נדע טוב יותר כמה מהן נשארו בחו"ל.

 

רווחה
 

גידול דרמטי בהוצאה לנפגעי פעולות איבה
 

בעשור שקדם ל-7 באוקטובר 2023 עמד מספר נפגעי האיבה המוכרים על כ-5,000 בני אדם בשנה. בעקבות הטבח והמלחמה נעשו תיקונים בנוסח החוק כדי להרחיב את ציבור הזכאים לסיוע במסגרת החוק ולהגדיל את שיעורי המיצוי שלו. עד אוקטובר 2024 זוהו יותר מ-70,000 נפגעי פעולות איבה, ועד פברואר 2025 עמד מספר נפגעי האיבה שקיבלו הכרה על 22,666 איש. בעקבות זאת גדלה במידה ניכרת ההוצאה על תגמולים לנפגעי איבה, מממוצע של כ-51 מיליון ש"ח בחודש בחמש השנים שקדמו למלחמה לכ-261 מיליון ש"ח בפברואר 2025.
 
 

בעקבות השינויים הללו וההרחבה הדרמטית של ציבור הזכאים לסיוע במסגרת החוק גדלה בסוף שנת 2023 ההוצאה החודשית על תגמולים לנפגעי איבה לכ-480 מיליון ש"ח, כמעט פי 10 מההוצאה החודשית הממוצעת על סעיף זה בשנת 2022. הוצאה זו כללה מענקים ותשלומים ראשוניים שניתנו על ידי הביטוח הלאומי ללא צורך במסמכים תומכים במסגרת ההליך המקוצר להכרה בנפגעי איבה.

 

אי-הביטחון התזונתי בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות
 

אי-הביטחון התזונתי בישראל הולך ומתרחב, בייחוד בשנים האחרונות. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי גיבשה מתווה לאומי לביטחון תזונתי במטרה לצמצם את ממדי התופעה. במקביל, משרד החקלאות וביטחון המזון פועל לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון, שמטרתה להבטיח את אספקת המזון לאזרחי ישראל לטווח ארוך. הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני במרץ 2025 העמידה בסכנה את שאלת המשך קיומה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, אך לבסוף הוחלט להשאירה על כנה. עם זאת, נדרש תקצוב בר-קיימה לפעילותה.

 

בריאות
 

מערכת הבריאות מתמודדת עם אלפי מאושפזים בעקבות המלחמות 
 

ב-20 החודשים האחרונים מתמודדת מערכת הבריאות עם מספר גדול של פצועים בגין המלחמות בזירות השונות – עזה, לבנון, תימן ואיראן. ממוצע המאושפזים היומי הגבוה ביותר עקב המלחמות היה בחודש אוקטובר 2023. גם בנובמבר ובדצמבר 2023 עמד הממוצע היומי על יותר מ-100 מאושפזים. באוקטובר 2024, לאחר 9 חודשים עם ממוצע יומי נמוך יותר, חלה עלייה במספר המאושפזים בעקבות הלחימה העצימה מול חיזבאללה. ביוני 2025, בזמן המלחמה עם איראן, ממוצע המאושפזים היומי היה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023.
 
 

ב-7 וב-8 באוקטובר 2023 אושפזו בבתי החולים בישראל 2,061 פצועים בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. מספר זה שווה ל-12% ממספר המיטות לאשפוז כללי בישראל. ב-12 ימי מבצע עם כלביא אושפזו בבתי החולים למעלה מ-3,700 פצועים – יותר מ-300 ביום בממוצע.

 

שיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 2 בקרב ערבים צפויים לגדול מהר יותר מאשר בקרב יהודים​
 

הגידול המהיר ביותר במקרים חדשים של סוכרת מסוג 2 באוכלוסייה היהודית צפוי להתרחש בשנים 2025–2035, כשקבוצות גיל גדולות יגיעו לגילים שבהם שיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הם בשיאם. בשנים 2028–2032 יגדל מספר המקרים החדשים בקבוצת הגיל 55–64 בכ-3% לשנה, ואחר כך יקטנו שיעורי הגידול ל-1%–2% בשנה. בסך הכול, שיעור הגידול הממוצע בשנים 2020–2040 יעמוד על 1.52%.
 
 

באוכלוסייה הערבית צפוי שיעור גידול גבוה בהרבה. הסיבה היא שילוב של מבנה גילים יציב יותר מעל גיל 20 ושל גידול חד במספר המקרים החדשים מתחת לגיל 50. אם שיעורי ההיארעות לפי גיל יישארו קבועים, מספר המקרים החדשים באוכלוסייה הערבית צפוי לעלות בלא פחות מ-2.8% בשנה עד שנת 2028, וב-2.5% בשנה עד שנת 2034.

 

חינוך
 

ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל נמוכה בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD
 

בתקציב 2023 הסתכמה ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל בכ-12 מיליארד ש"ח, שהם כ-0.7% מהתמ"ג. בשנת 2020 עמדה ההוצאה הציבורית לסטודנט בישראל על 8,526 דולר (במונחי שווי כוח קנייה) – סכום נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, שעמד על 14,039 דולר. ההוצאה בישראל אינה נמוכה רק מזו שברוב המדינות הדומות לה, ובכלל זה מדינות רווחה נדיבות כמו שוודיה, נורווגיה ודנמרק, אלא גם מההוצאה במדינות רווחה שמרניות כמו צרפת וגרמניה. אפילו מדינות רווחה ליברליות כמו ארצות הברית משקיעות בסטודנט יותר מישראל.

 

הגיל הרך
 

סגירת מסגרות החינוך בתחילת המלחמה העצימה את הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של ילדים
סקר שערכה יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך בקרב הורים לילדים צעירים בזמן המלחמה מצביע על מגמה ברורה: ילדים שהמסגרות החינוכיות שלהם היו סגורות יותר משבועיים חוו קשיים רבים יותר מילדים שהמסגרות שלהם היו סגורות עד שבועיים. בגל השני והשלישי של הסקר הייתה ירידה ניכרת ברמת הקשיים ולא נצפו הבדלים מובהקים בין קבוצות הילדים לפי משך הזמן שבו היו המסגרות סגורות.
 
ילדים שלא ביקרו במסגרות החינוך יותר משבועיים חוו ככל הנראה קשיים רבים יותר בגלל חוסר יציבות בשגרת החיים והיעדר תמיכה חינוכית ורגשית. עם זאת, השיפור במצבם בגל השני והשלישי מעיד על יכולת הסתגלות של הילדים ושל משפחותיהם למציאות החדשה, ואולי גם על יכולת למצוא פתרונות חלופיים. ניתן ללמוד מכך שלסגירת מסגרות החינוך במצבי חירום עשויה להיות השפעה מיידית על מצבם הרגשי של ילדים, אך לא לאורך זמן.

 

סביבה ובריאות
 

ישראל מדורגת נמוך במדד היישום של מדיניות סביבה
 

הפחתת שיעורי הטמנת הפסולת היא מאמצעי המדיניות החשובים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה המחמירות את ההתחממות הגלובלית. דוח מעקב של המשרד להגנת הסביבה מצביע על עיכובים ביישום חלק ניכר מאמצעי המדיניות.
 
 

העיכוב ביישום המדיניות בא לידי ביטוי בציון הנמוך של ישראל במדד EPS, הבוחן את מידת היישום של מדיניות סביבתית ומתמקד בהפחתת פליטות ובהיערכות לשינוי האקלים. בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון ישראל מדורגת בתחתית, כשרק טורקיה מתחתיה. מדינות שקיבלו ציונים גבוהים יותר במדד זה מדגימות ביצועים סביבתיים טובים יותר.

 

את החוברת כתב, פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן: "המטרה העליונה של פרסום תמונת מצב המדינה, כמו של כל פרסומי מרכז טאוב, היא להביא לידיעתם של מקבלי ההחלטות בישראל את הנתונים והניתוחים המקצועיים הנדרשים כדי לקבל החלטות מושכלות ונכונות למדינת ישראל בכל התחומים החברתיים והכלכליים, וזאת בצורה פשוטה ונגישה וללא הטיות פוליטיות או הסתמכות על השערות או פרה-קונספציות. תקוותנו היא שחוברת זו תסייע למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב ותהווה מקור ידע רב-ערך לכל קוראיה".  

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
​