משקמים את נחל דליה מגנים על פורדיס
המיזם יישען על עקרונות תכנון אגני, המבוססים על הסתכלות רחבה על כלל האגן, מתוך הבנה שהפחתת הספיקות במורד תלויה בראש ובראשונה בניהול הנגר בשטחים השמורים ובשטחי החקלאות במעלה האגן.
תכנית מפעל הניקוז החדש שמקדמת רשות ניקוז ונחלים כרמל צפויה לחזק משמעותית את ההגנה על הכפר פורדיס ועל שטחים פתוחים מפני הצפות.
נחל דליה הוא אחד הנחלים המרכזיים המנקזים את רמות מנשה מערבה. בשנים אחרונות התרחשו בו מספר אירועי שיטפון שגרמו נזקים לתוואי הנחל המוסדר, לשטחי חקלאות ולתשתיות סמוכות לערוץ.
לאחר כל אירוע הושקעו משאבים רבים על ידי רשות הניקוז ומשרד החקלאות להשבת מצב הנחל והחלקות לקדמותם.
הסכנה המרכזית באזור היא הצפות של מבנים בתחום הכפר פורדיס, ומטרת התוכנית היא לצמצם באופן משמעותי את הסיכון ולמנוע נזקים חוזרים.כך למשל, בינואר 2020 עלה נחל דליה על גדותיו והציף את סביבתו באזור הצפון מערבי.
האירוע היה חלק ממערכת החורף החריגה של ינואר 2020, שהתאפיינה בכמויות גשם גבוהות במיוחד בצפון, וגרמה להצפות, חסימות כבישים והצפת שטחים סביב הנחל. על פי דיווחים, במסגרת אותה מערכת חורף נרשמו גם אירועי חילוץ והיסחפות באזורים שונים.
נחל דליה הוא חלק ממערכת נחלים ים תיכונית בצפון הארץ. בחורף עשויים לרדת גשמים חזקים לפרקי זמן קצרים, דבר עלול לגרום לזרימות מהירות ופתאומיות ושיטפונות גם כאשר סך המשקעים אינו חריג. מגמת אירועי הקיצון נעשית בולטת יותר על רקע שינויי האקלים, המגבירים את תדירותם של פרקי גשם עז וזרימות קיצוניות, ועל רקע תוספות הבנייה המקודמות והמתוכננות באגן.
קידום פתרונות אגניים לצד שמירה על מסלולי זרימה טבעיים ושיפור תשתיות הניקוז צפויים לתרום להגברת הבטיחות באזורי היישוב והתשתיות הסמוכים לנחל, ולהפחית את סיכוני ההצפה הן בשטחים חקלאיים, והן במורד האגן.
נחל דליה הוא גם אחד מנחלי הכרמל הייחודיים, המשלב זרימה טבעית, רצף נופי וערכיות אקולוגית גבוהה במיוחד במקטעיו העליונים, שבהם מתקיימים בתי גידול לחים, צמחיית גדות מגוונת ומסדרון אקולוגי חי.
לאורך השנים נפגע תפקודו הטבעי של הנחל כתוצאה מהסדרה הנדסית, לחצי פיתוח ופעילות חקלאית, מה שמחדד את הצורך בשיקומו.
פרויקט שיקום נחל דליה מבקש להשיב לנחל את תפקודו האקולוגי וההידרולוגי, לצמצם סיכוני הצפה, ולחזק את הקשר בין טבע, חקלאות ונוף פתוח תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים הפועלים לאורך הנחל, מתוך תפיסה כי חקלאות ונחל חי אינם סותרים, אלא משלימים זה את זה במרחב אגני מתפקד ובר קיימא לדורות הבאים.
