תלונות הציבור נגד הפרקליטות
במהלך השנה האחרונה התקבלו בנציבות 580 פניות, מהן סווגו 251 כתלונות. אליהן נוספו 19 תלונות שהוגשו בשנת 2024 והטיפול בהן הושלם בשנת 2025. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2025 ב-270 תלונות.
דו"ח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2025, כ-30% מהתלונות שהוגשו נגד גורמי התביעה נמצאו מוצדקות, ו-86% מהתלונות הוכרעו בתוך פחות משלושה חודשים.
הדו"ח סוקר את עיקר התלונות שטיפלה בהן הנציבות במהלך השנה החולפת בנוגע להתנהלות מייצגי המדינה בפני בתי המשפט, ובהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה, ותובעים שהוסמכו או קיבלו מינוי מטעמה. כמו כן, מוצגות בו תוצאות בירור התלונות והצעדים שננקטו בעקבותיהן.
במהלך השנה האחרונה התקבלו בנציבות 580 פניות, מהן סווגו 251 כתלונות. אליהן נוספו 19 תלונות שהוגשו בשנת 2024 והטיפול בהן הושלם בשנת 2025. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2025 ב-270 תלונות.
נמצא כי 63 תלונות היו מוצדקות – כ-24% מכלל התלונות. ל-29 מהן צורפו המלצות אופרטיביות, לאחר שהבדיקה העלתה ליקוי מערכתי או שיטת עבודה הטעונים תיקון. המלצות אופרטיביות ניתנו גם בחלק מהמקרים שבהם התלונה נדחתה.
הטיפול ב-225 תלונות (90%) הסתיים במהלך שנת 2025 והתקבלה בהן החלטה עניינית.
משך הטיפול הממוצע בתלונה עמד על כ-38 ימים בלבד – 12 ימים פחות מהממוצע בשנה הקודמת. ב-86% מהתלונות התקבלה החלטה בתוך פחות משלושה חודשים.
עיקר הטענות שעלו בתלונות
אי-מתן מענה או מתן מענה בלתי מנומק ובלתי מספק – 16%
עיכובים בטיפול והימשכות הליכים – 11%
אופן הטיפול בעררים על החלטות לסגירת תיקים – 9%
ניגודי עניינים – 7%
הטעיית בית המשפט, מסירת מידע שגוי או הצגת עובדות מטעות – 6%
פילוח התלונות לפי הגורם המבוקר
114 תלונות (44%) נגד הפרקליטות
35 תלונות (13%) נגד התביעה המשטרתית וחוקרי המשטרה
33 תלונות (13%) נגד בעלי הסמכה או מינוי מטעם היועצת המשפטית לממשלה
22 תלונות (8%) נגד היועצת המשפטית לממשלה
6 תלונות (2%) נגד מייצגי מדינה בגופים אחרים, ובהם תובעי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וגורמים משפטיים בבתי הדין הרבניים
מבין התלונות שנמצאו מוצדקות:
34 נגעו לפרקליטות
14 למשטרה
9 ליועצת המשפטית לממשלה
6 לתובעים בעלי הסמכה או מינוי מטעמה
דוגמאות להחלטות הנציבות
עיכוב ממושך בהחלטה על פתיחת חקירה באסון הר מירון
בירור תלונה העלה כי אף שדוח ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון פורסם במרץ 2024 והמליץ ליועצת המשפטית לממשלה לחדש את החקירה הפלילית נגד האחראים לאסון שבו נספו 45 בני אדם – טרם התקבלה החלטה בנושא.
הנציב ציין כי מצב זה אינו מתקבל על הדעת, שכן הוא פוגע בנפגעים ובמשפחות הקורבנות הממתינים שנים למיצוי הדין. הוא המליץ להאיץ את הטיפול בהמלצות הוועדה ולקבוע מועד לקבלת החלטה. לאחרונה פורסם כי החקירה הפלילית תחודש נגד מספר גורמים.
עיכוב בהחלטה על פתיחת חקירה בפרשת ייצוא מערכת פגסוס לגאנה
בדיקת תלונה העלתה כי ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למעורבות גורמים ישראליים בייצוא מערכת Pegasus לגאנה התעכבה זמן רב, למרות הערות קודמות של הנציבות בנושא.
הסתמכות על מידע שגוי שנוצר בידי בינה מלאכותית
בירור תלונה העלה כי חוקרת משטרה הסתמכה בתגובה שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך פלילי על מידע מומצא שנוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית, מבלי לאמת אותו כנדרש.
הנציב הגדיר את ההתנהלות כחמורה וציין כי הסתמכות בלתי מבוקרת על תוצרי בינה מלאכותית הובילה למסירת מידע מטעה לבית המשפט.
בעקבות זאת המליץ להעביר את ההחלטה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לצורך גיבוש הנחיות מסודרות לשימוש בכלי בינה מלאכותית. בהמשך אכן גובשו עקרונות מנחים לשימוש בכלים אלו בעבודת הפרקליטות.
הליכי יידוע וזכות שימוע בתביעה המשטרתית
בדיקת תלונה העלתה כי המכתבים הנשלחים לחשודים מטעם התביעה המשטרתית בנוגע לאפשרות הגשת כתב אישום מנוסחים באופן תמציתי ואינם כוללים מידע מספק.
עוד נמצא כי בניגוד לנוהל בפרקליטות, מוצעת לחשוד אפשרות אחת בלבד לקיום שימוע, דבר שעלול ליצור רושם כי ההחלטה להגיש כתב אישום כבר התקבלה.
הנציב קבע כי הדבר פוגע בזכויות החשודים והמליץ על תיקון הנהלים והטפסים. יחידת התביעה המשטרתית הודיעה כי אימצה את ההמלצה והחלה ביישומה.
סגירת תיק חמור שעסק בזיוף חתימות של גורם שיפוטי
הנציבות קבעה כי טיפול הרשויות בתיק שעסק בזיוף חתימות של גורם שיפוטי ובהגשת מסמכים מזויפים לבית המשפט נמשך שנים רבות. בסופו של דבר נסגר התיק ונדחה הערר עליו, אף שהיו ראיות ראשוניות לביצוע העבירות.
לדברי הנציב, מחדלים אלה פוגעים באינטרס הציבורי של אכיפת החוק, יוצרים תחושת תסכול וחוסר צדק בקרב המתלוננים והנפגעים ופוגעים באמון הציבור במערכת המשפט.
החלטות בעלות חשיבות ציבורית בשנת 2025
עיכוב בהחלטה על פתיחת חקירה בעקבות התבטאויות הקשורות לאירועי חווארה.
אי-עמידה של לשכת היועצת המשפטית לממשלה בהחלטת בג"ץ, שהובילה לחיוב בתשלום הוצאות משפט
ליקויים בטיפול בערר על סגירת תיק חקירה נגד חבר כנסת.
אי-מתן נימוקים מספקים להחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד שופט מכהן.
תלונה בדבר שיקולים פסולים לכאורה במועד האישור לחקירת חבר כנסת – שנדחתה לאחר בירור.
המלצות הנציב ויישומן
במהלך שנת 2025 פרסמה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות שנועדו למנוע הישנות של ליקויים שנחשפו בעבודת הגופים המבוקרים.
בין הנושאים המרכזיים:
קביעת כללים לשימוש בבינה מלאכותית על ידי מייצגי המדינה.
שיפור הליכי יידוע ושימוע לחשודים.
הסדרת הקשר בין גופי התביעה לנפגעי עבירה ובאי כוחם.
צמצום סחבת ועיכובים.
שיפור איכות המענה לפונים.
הפרקליטות
גיבוש הנחיות לשימוש בבינה מלאכותית.
מעקב אחר השלמת חוסרים מהותיים בתיקים רגישים.
יצירת מנגנון סינון ראשוני לעררים שאינם מצריכים בירור מהותי.
הבהרת ההנחיות בנושא עדי מדינה.
עדכון מגישי עררים על עיכובים בטיפול.
חיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה.
האצת הטיפול בתיקים ממתינים, לרבות פרשת פגסוס והטיפול באירועי חווארה.
התביעה המשטרתית
שיפור הליכי יידוע ושימוע לחשודים.
מעקב אחר תיקים הקשורים זה בזה.
הסדרת הרישום המשטרתי של תיקים שנסגרו בהסדר מותנה.
מתן תשובות מדויקות ובזמן סביר לפונים.
גורמים מוסמכים מטעם היועצת המשפטית לממשלה
יצירת מנגנון מסודר למינוי וחידוש הסמכת תובעים עירוניים.
הסדרת נהלים למחיקת כתבי אישום בעבירות קנס.
שלילת סמכויות אכיפה מהוועדה המקומית אלעד ומוועדות נוספות שבהן נמצאו כשלים.
היועצת המשפטית לממשלה
מניעת עיכובים בהגשת תגובות לבתי המשפט.
התאמת תקנות סדר הדין הפלילי להוראות החוק.
הרחבת השימוש באמצעי אכיפה מנהליים בעבירות תעבורה במקום כתבי אישום במקרים המתאימים.
המלצות שטרם יושמו
לדברי הנציבות, יישום חלק מהמלצותיה מתעכב במשך שנים ועלול לרוקן אותן מתוכן.
בין ההמלצות שטרם יושמו:
בחינה מחדש של הנוהג במשטרה שלפיו הגשת תביעה אזרחית נגד שוטר מעכבת בירור תלונה ציבורית או הליך משמעתי נגדו.
קביעת נהלים להעברת חומרי המעבדה לזיהוי פלילי לגופי התביעה ולציון קיומם בחומר החקירה המועבר להגנה.
בחינת מדיניות הרישום הפנימי של מח"ש בתיקים שנסגרו מחוסר ראיות או בשל נסיבות העניין.
קביעת נהלים ברורים לטיפול בתלונות נגד עובדי מח"ש תוך מניעת ניגודי עניינים.
הסדרת מערכת היחסים המקצועית בין התביעה לבין עורכי הדין של נפגעי עבירה.
















