68% מהערבים רואים בציונות תנועה גזענית

 

מדד החברה הישראלית של JPPI  (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש דצמבר עסק במספר היבטים הנוגעים ליחסים בין ערבים ויהודים בישראל. הסקר בדק תפיסות ביחס לציונות, עמדות על אנטי־ציונות ואנטישמיות, הסיבות לאלימות במגזר הערבי, והעדפות לגבי מרחבים משותפים או נפרדים ליהודים וערבים.

 

הממצאים מצביעים על פערים תפיסתיים עמוקים בין קבוצות האוכלוסייה, לצד חיים משותפים. להלן נביא את עיקרי הדברים:

 

האם הציונות היא גזענות?

50 שנה אחרי החלטת האו״ם שקבעה כי "הציונות היא גזענות" (שבוטלה בשנת 1991), הטענה עדיין חיה ורווחת בעולם, וגם בישראל: 68% מהערבים בישראל רואים בציונות תנועה גזענית (42%) או "בעלת יסודות גזעניים" (26%).

 

בקרב כלל הישראלים: 44% סבורים שאין בציונות כל מרכיב גזעני, בעוד כשליש (30%) חושבים ש"הציונות אינה גזענות, אך יש מי שמפרשים אותה ככזו".

 

הזדהות עם הציונות

שבעה מכל עשרה ישראלים (68%) מגדירים את עצמם ציונים, עשירית (9%) מגדירים את עצמם לא ציונים ושישית (16%) לא ידעו להשיב לשאלה.

 

בשאלה זו קיימים פערים משמעותיים בין המשיבים היהודים למשיבים הערבים: בקרב יהודים, שיעור הציונים הוא כ-85%, בעוד שבקרב ערבים רק 4% מזדהים כציונים.

 

שניים מכל חמישה (39%) מהערבים מגדירים את עצמם "לא ציונים", שישית (15%) מגדירים את עצמם "אנטי-ציונים", וחלק משמעותי מהערבים (39%) בחרו שלא להזדהות עם אף אחת מהקטגוריות.

 

בקרב יהודים, לעומת זאת, שיעור המגדירים עצמם לא ציונים, אנטי ציונים ופוסט ציונים – אפסי.

 

האם אנטי־ציונות היא אנטישמיות?

הסקר מעלה כי רוב הישראלים (55%) רואים באנטי־ציונות תופעה שלרוב קשורה לאנטישמיות . רבע (23%) אומרים ש״אנטי ציונות היא אנטישמיות״ ושליש (32%) חושבים שאנטי ציונות היא ״בדרך כלל אנטישמיות״.

 

בקרב יהודים בישראל הקשר נתפס כחזק: 27% רואים באנטי ציונות אנטישמיות, ו-38% נוספים סבורים שהיא "בדרך כלל" אנטישמיות. מנגד, בקרב ערבים התמונה הפוכה: 42% טוענים שאנטי ציונות ואנטישמיות הן ״שתי תופעות שונות״, ורק מיעוט קטן מזהה ביניהן זיקה.

 

הפרדה בין המגזרים – בעד או נגד?

בשנים האחרונות עולה לעיתים שאלת ההפרדה בין מגזרים שונים במרחבים ציבוריים.

 

משתתפי הסקר נשאלו על מקומות שונים שאליהם מגיע הציבור, האם בעיניהם עדיף שאלה יהיו משותפים לכולם או שיהיו נפרדים ליהודים וערבים. הממצאים הושוו לסקר דומה שנערך לפני כשלוש שנים.

 

במרחבים של מערכת הבריאות, חדרי אשפוז וקופות חולים, התמיכה במרחב משותף גבוהה, והשילוב נחשב רצוי ומקובל: בשאלה על חדר בבית החולים, בקרב יהודים נרשמה תמיכה של 67%, ובקרב הערבים 76%.

 

בשאלה על מרחב קופות החולים - 85% מהיהודים ו-84% מהערבים תומכים במרחב ללא הפרדה.

 

ביחס למרחבי פנאי, כמו בריכות שחייה וחופי הים -  כ-65% מהיהודים ו-71% מהערבים תומכים באפשרות שבריכה תהיה מרחב משותף, והנתונים דומים גם ביחס לחופים (75% ו-80% בהתאמה). שיעור המעדיפים הפרדה בתחומים אלו נותר נמוך יחסית ומספר המתלבטים ירד.

 

הממצא שמשקף פער בולט מתייחס לשכונות מגורים - המרחב החברתי היומיומי ביותר. בעוד שבקרב יהודים שליש (33%) תומכים בשכונות משותפות, בקרב ערבים התמיכה בשכונות משותפות הגיעה ל-70%. שיעור הערבים התומכים בהפרדה בשכונות המגורים עומד על  12% בלבד. בקרב יהודים, לעומת זאת, כאמור שליש (33%) תומכים בשכונות משותפות, שליש (31%) בהפרדה, ושליש (34%) מעדיפים ״לפעמים נפרד ולפעמים משותף״.

 

אלימות בחברה הערבית: מי אשם ?

האלימות הגואה בחברה הערבית ממשיכה להיות אחד הנושאים המרכזיים בתודעה הציבורית.

 

שליש מהישראלים (33%) סבורים שהסיבה המרכזית לתופעה זו היא ״עניין תרבותי״ של החברה הערבית, ואילו שליש נוסף (31%) סבורים שמדובר בתוצאת שנים של ״הזנחה ואפליה״ נגד המגזר הערבי. חמישית (21%) סבורים שהמשטרה לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך ושישית (15%) שהציבור הערבי לא מאפשר לממשלת ישראל למגר את האלימות.

 

בפילוח לפי קבוצות, הסקר מראה תפיסות שונות לגבי האחריות למצב: בקרב יהודים שיעור גבוה יותר (39%) מייחסים את האלימות במגזר הערבי ל״עניין תרבותי״, בעוד שרבע (26%) רואים בה תוצאה של אפליה ממושכת. חמישית (18%) מהיהודים מאשימים את המשטרה בחוסר תפקוד, וחמישית נוספים (17%) סבורים שהציבור הערבי עצמו אינו מאפשר לממשלה לפעול.

 

בקרב הערבים התמונה הפוכה: מחצית (50%) רואים באלימות תוצר ישיר של הזנחה ואפליה רבת שנים, ושליש (31%) מאשימים את המשטרה - כלומר 81% מהציבור הערבי רואים בגורמי המדינה את המקור המרכזי לבעיה.

 

רק שמינית (12%) מהערבים מצביעים על גורם תרבותי, ופחות מעשירית (7%) מאשימים את הציבור הערבי עצמו.

 

 

נתוני סקר דצמבר 2025 של המכון למדיניות העם היהודי נעשה באמצעות הפאנל של אתר המדד (במגזר היהודי), וחברת אפקאר (במגזר הערבי). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל.

 

שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. תחקיר: יעל לוינובסקי. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.