הירח מהטלסקופ הרובוטי בתיכון אחווה ירכא

 

כאשר האור מלמטה הירח בתחילת החודש, כמו האות ז, וכאשר מתקרב לסוף החודש רואים את המופע כמו האות ג

ניתן לדעת אם הירח מתמלא או מתרוקן, פשוט יש להוסיף לירח בחלקו העליון (קצה עליון) קו דמיוני.  אם נוצרה צורה דמוי האות ז' בכתב, הירח זורח, כלומר מתמלא ואם נוצרה צורה דמוי האות ג' בכתב אז הירח גורע, כלומר מתרוקן.

 

הירח מחזיר את האור המגיע אליו מהשמש. כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, כל האור שמוחזר ממנו מופנה לכיוון השמש ואלינו לא מגיע כלום. ולכן לא רואים את הירח בשמיים. זהו מולד הירח, שעל פיו קובעים את תחילת החודש בלוח השנה העברי והמוסלמי. בעצם החודש נקבע על פי המולד הנראה, שמגיע בלילה שלאחר מכן, כשהירח נראה כסהר דק בשמים המערביים ממש לאחר שקיעת השמש. 

 

ככל שהירח מתקדם במסלולו סביב כדור הארץ, חלק גדול יותר מפני השטח שלו פונה גם לשמש וגם לכדור הארץ. לאחר כשבועיים הירח יהיה מאחורי כדור הארץ ביחס לשמש, כך שכל האור החוזר ממנו פונה לכיווננו, והירח ייראה מלא. זה אמצע החודש העברי והמוסלמי.

 

מדוע כדור הארץ אינו חוסם את כל האור מהשמש לירח, ומשאיר את הירח חשוך? זה אכן מה שהיה קורה אילו הירח היה מסתובב סביב כדור הארץ באותו מישור שבו כדור הארץ סובב סביב השמש במישור המילקֶה. אך מסלול הירח מוטה בכ-5 מעלות ממישור המילקה, כך שרוב הזמן הוא יימצא מעל כדור הארץ או מתחתיו, ויהיה חשוף לאור השמש. כעבור שבועיים נוספים הירח חוזר למצבו הקודם, בינינו לבין השמש, ושוב אנחנו נמצאים במולד הירח.
 

 

אך לפעמים כדור הארץ באמת מסתיר את הירח, בתופעה שמכונה "ליקוי ירח". הליקוי מתרחש תמיד במצב של ירח מלא, בימים שבהם הוא נמצא בדיוק במישור המילקֶה. במצב הזה הירח לא ייעלם לגמרי, אלא ייראה אדמדם מאוד.

 

הסיבה לכך היא שכדור הארץ אומנם חוסם את אור השמש, אך חלק מקרני האור נשברות באטמוספרה שלנו ומגיעות לירח בכל זאת. הצבע האדום נובע מכך שהאטמוספרה מפזרת ביעילות אור בעל אורך גל קצר (למשל כחול – לכן השמיים כחולים), בשעה שגלים ארוכים יותר למשל אדום יכולים לעבור את האטמוספרה, להגיע לירח ולחזור ממנו אלינו. 

 

הירח סובב את כדור הארץ במסלול אליפטי ולא במעגל מושלם לכן גודלו הנראה בשמיים משתנה, כך שלפעמים הוא מתרחק מאתנו ולפעמים מתקרב. כאשר נמצא בנקודה הקרובה ביותר נקרא באנגלית super moon
משך הקפה שלמה של הירח לכדור הארץ, כלומר הזמן שעובר בין שני ירחים מלאים, נמשך כ-29 יום. מכיוון שבחודש קלנדרי לועזי, המבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב השמש, יש בדרך כלל 31-30 ימים, יהיו חודשים שבהם יהיה ירח מלא פעמיים. הירח המלא השני נקרא באנגלית Blue moon אין לשם הזה כל קשר לצבעו של הירח. הביטוי האנגלי מתייחס לדבר נדיר במיוחד, אך בפועל ירח כחול מתרחש בערך אחת לשלוש שנים. 
 

 

מסלול הירח הוא כמו של השמש, זורח במזרח, בשיא הגובה בדרום ושוקע במערב.
גודל הירח חוזר על עצמו לפי לוח השנה העברי.  תמיד ב- א' בחודש אין ירח וב- ט"ו בחודש יש ירח מלא.
ניתן לדעת אם הירח מתמלא או מתרוקן, פשוט יש להוסיף לירח בחלקו העליון (קצה עליון) קו דמיוני. אם נוצרה צורה דמוי האות ז' בכתב, הירח זורח, כלומר מתמלא ואם נוצרה צורה דמוי האות ג' בכתב אז הירח גורע, כלומר מתרוקן.
לוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח. זו אחת משתי שיטות-העל הנהוגות למדוד את מעבר השנים.
 

 

לוח שנה ירחי היה נהוג ברוב תרבויות המזרח התיכון הקדומות, ובתרבויות שצמחו מהן. כך לוחות השנה המוסלמי והעברי עדיין מבוססים על מחזורי הירח.
 

 

לוח השנה המערבי הנפוץ הוא לוח שמשי, לאחר שבשנת 45 לפנה"ס שינה יוליוס קיסר את לוח השנה הרומי מהלוח הירחי שהיה נהוג בתקופתו ללוח שנה שמשי שמתאים לעונות השנה ואינו דורש תיקונים והוספות (להוציא יום אחד נוסף, אחת לארבע שנים). המחיר הוא אובדן ההתאמה המוחלטת שבין אורך החודשים למחזור הירח. לוח זה נקרא הלוח היוליאני, והוא הבסיס ללוח השנה הגרגוריאני בו מקובל להשתמש היום.