מה קורה במערכת החינוך במלחמה?

 

דוח חדש של המרכז להעצמת האזרח מציג תמונת מצב כוללת על מערכת החינוך. הכשלים המבניים שזוהו בקורונה נותרו גם בסבב החירום הנוכחי, נדרשים כלים אופרטיביים לשיפור מידי של תפקוד המערכת והכנתה לחירום.

 

דוח חדש בדק את תפקוד המערכת במבצע שאגת הארי, השטח צמא לפתרונות, אך משרדי הממשלה מאחרים במענה בחירום. דוח חדש של המרכז להעצמת האזרח על תפקוד מערכת החינוך במבצע שאגת הארי.

 

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" ב-28 בפברואר 2026 עוברת מערכת החינוך הישראלית את סבב החירום הרביעי תוך פחות מחמש שנים. דוח מוניטור מיוחד שמפרסם היום המרכז להעצמת האזרח מרכז נתונים ממשרד החינוך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומבקר המדינה לכדי תמונת מצב עדכנית ומראה כי על אף שיפורים ביכולות הניהול השוטף, הכשלים המבניים שזוהו כבר בתקופת הקורונה טרם טופלו.

 

בתמונה העולה מנתוני משרד החינוך מ-9 במרץ 2026, רק 1.1 מיליון תלמידים, שהם 68% מהכלל, להוציא החינוך החרדי, השתתפו בלמידה מרחוק. לפי סקר ארגון "מנהיגים" מ-10 במרץ, בכ-53% מבתי הספר דווח שליותר מ-20% מהתלמידים אין מחשב ללמידה מרחוק, ובכ-29% מבתי הספר חסר מחשב לפחות למחצית התלמידים. בחינוך הערבי המצב חמור הרבה יותר, כאשר 57% מהמנהלים דיווחו שלמעלה ממחצית תלמידיהם נעדרים ציוד בסיסי.

 

בנוגע לגיל הרך, הדוח מציג תמונה בעייתית במיוחד. למרות שהגיל הרך מוגדר כמסגרת חיונית שאמורה להיות מהראשונות לחזור לפעול בחירום, אין הסדר שמאפשר החזרתו לפעילות ואין מנגנון פיצוי מסודר להורים המשלמים עבור גנים פרטיים הסגורים כבר למעלה מ-20 ימים. מתווה הסיוע לעסקים שהוצג ב-11 במרץ אינו מסדיר את החזרי תשלומי ההורים, והתניית הפיצוי בירידה של 25% במחזור אינה משקפת את הפגיעה בפועל במעונות.

 

סוגיית המיגון משליכה ישירות על יכולת פיקוד העורף לאשר חזרה ללימודים פיזיים בימים אלה ממש. לפי נתונים שהוצגו בוועדת החינוך ערב פרוץ המבצע, בפברואר 2026, ב-14% מבתי הספר בישראל אין מיגון כלל וב-24% יש מיגון חלקי בלבד. נכון לאוגוסט 2024, למשרד החינוך לא היו נתונים על מצב המיגון של 51% מכיתות הגן, וביוני 2025 היו ממוגנים רק 51% ממעונות היום בעלי הרישיון. אלה הם הנתונים שעל בסיסם מתקבלות כיום החלטות על חיי ילדינו.

 

הדוח מציג גם את מפת התקציב של משרד החינוך העומד על 98.9 מיליארד שקל לשנת 2026, אך נעדרת בו שורת תקציב ייעודית להיערכות לחירום, לא לרכישת ציוד קצה לתלמידים, לא לחיזוק תשתיות הלמידה המקוונת ולא להשלמת פערי מיגון.

 

"הכשלים המבניים שעולים מן הדוח דורשים פתרונות מבניים", אמר עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "הבעיה היא שאנחנו כבר שש שנים בחירום חוזר, מאז הקורונה, דרך 7.10 ועד היום, ואותם כשלים מבניים, ציוד, מיגון, פערים בין מגזרים חוזרים בכל סבב. ילדי ישראל משוועים למעט שגרה ונורמליות. הגיע הזמן שממשלת ישראל תאשר תוכנית לאומית סדורה, עם תקציב ייעודי ולוח זמנים מחייב, לפני שמתחיל סבב חמישי. אמנם משרד החינוך מנסה להשתפר בשוטף אך הקושי בשטח לאחר כל כך הרבה שנות משבר רק הולך וגדל. אנו רואים שסוגיות שלא מוסדרות בשגרה נופלות בחירום, כמו הגיל הרך. ההשפעה על הילדים היא עצומה, בפרט בגילאים האלה".

 

המרכז להעצמת האזרח קורא למשרד החינוך לאמץ את מסקנות מבקר המדינה: גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית לחינוך בחירום, הטמעת מוכנות קבועה ללמידה דיגיטלית, הקמת מנגנון ארצי לאספקת ציוד קצה, גיבוש מסלול חירום ייעודי לגיל הרך, תוכנית לאומית להשלמת פערי המיגון, מענים סדורים לאוכלוסיות מיוחדות, חיזוק פרוטוקול הקשר עם הורים בשעת חירום וצביעת תקציב ייעודי להיערכות לחירום בתקציב המשרד.