תירוש נגד המל"ג
אחרי אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, נשים חרדיות ואנשי אקדמיה, בראשם פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עתרו לבג"ץ נגד הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה.
לטענת העותרות והעותרים, הכנסת הרחיבה לתואר שני ושלישי מודל שבג"ץ התיר בעבר רק כהסדר חריג, מוגבל ומידתי לתואר ראשון בלבד.
בעתירה נטען כי במקום לוודא שהמגבלות שקבע בג"ץ ובהן איסור על הדרת מרצות, הגבלת ההפרדה לכיתות הלימוד בלבד ואכיפה אפקטיבית מצד המל"ג - מיושמות בפועל, בחרה הכנסת דווקא להרחיב את אותו מודל גם לתארים מתקדמים.
עוד נטען כי במחטף של הרגע האחרון הפך החוק ל"חוק עוקף בג"ץ": הוא מתיר לימודים בהפרדה לא רק לציבור החרדי אלא לכל מי שמעוניין בכך, ואף פותח פתח להפרדה גם מעבר לכיתות הלימוד - בניגוד לפסק הדין.
בעתירה מובאות דוגמאות לכך שהחשש שעליו התריע בג"ץ כבר התממש: מרצות עדיין מודרות ממסלולי הלימוד לגברים, ההפרדה התרחבה גם לספריות, למסדרונות ולשירותים מנהליים, והמל"ג כמעט שלא אכפה את ההגבלות שנקבעו בפסק הדין מ-2021.
פרופ' יופי תירוש, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך: מורה נבוכים להפרדה מגדרית״, ממובילות העתירה: "החוק שעבר מוצג כחוק שמטרתו לקדם חרדיות וחרדים, אבל המניע שבבסיסו הוא אחר לחלוטין, הפיכת עוד ועוד מרחבים בישראל לנשלטים על ידי כללי צניעות ומדירים נשים. ממש כמו חברי וחברות הסגל שעותרים היום לבג״ץ, העותרות החרדיות שהצטרפו לעתירה מזהות שהחוק הזה לא יקדם נשים חרדיות אלא יצמצם את צעדיהן ויפגע בשוויונן. יש להפסיק את אפליית המרצות, להישאר במסגרת התואר הראשון, ולהגביל את ההפרדה לכיתות הלימוד בלבד ולחרדים בלבד. והנה הכנסת עשתה בחוק הזה את ההיפך הגמור בכל אחד מהמישורים: התעלמה מאפליית המרצות המתמשכת, הרחיבה את ההפרדה לתארים מתקדמים, פרסה אותה מעבר לכיתות הלימוד ופתחה את הלימודים בהפרדה לכל המעוניין. לכן מדובר בעתירה פשוטה מבחינה משפטית: או שהחוק איננו חוקתי כי הוא מתיר פגיעה בזכויות באופן לא מידתי, או שהוא חסר כל משמעות משפטית והקריטריונים המגבילים את המתכונת המותרת להפרדה מגדרית בלימודים אקדמיים, שנקבעו בפסק הדין מ-2021, עומדים בעינם".
