האם דורבן ברגל הוא מצב כרוני או ניתן לטיפול?
כאבים חדים בעקב הרגל, בעיקר בצעד הראשון של הבוקר או לאחר ישיבה ממושכת, הם תסמין שמוכר לרבים. פעמים רבות האבחנה היא "דורבן", מונח עממי שמתאר תהליך דלקתי ברצועה שתומכת בקשת כף הרגל.

freepik
השם נובע מהמראה בצילום רנטגן – שלעיתים מציג בליטה גרמית חדה המזכירה קוץ של דורבן. אך האם מדובר במצב כרוני שאין דרך להיפטר ממנו, או שניתן לטפל בו ולחזור להליכה רגילה?
התשובה אינה חד־משמעית – דורבן ברגל עשוי להחמיר או לחלוף, תלוי בגורמים כמו סוג הפעילות, מצב הגוף הכללי, ואופן ההתמודדות. זה לא גזר דין קבוע, אך גם לא כאב חולף שמתעלמים ממנו. כדי להבין עד כמה המצב ניתן לטיפול, צריך להכיר את הגורמים להופעתו, את מסלולי ההחמרה, ואת אפשרויות ההתערבות הקיימות.
מהו דורבן ומה גורם לו?
המקור הפיזיולוגי
דורבן הוא תוצאה של דלקת באזור שבו רצועת הפלנטר פאסיה מתחברת לעצם העקב. רצועה זו אחראית לייצוב הקשת של כף הרגל, וחשופה לעומסים חוזרים במקרים של עמידה ממושכת, הליכה עם נעליים לא מתאימות או עודף משקל. כאשר יש עומס קבוע או תנועה לא תקינה, נוצרים קרעים מיקרוסקופיים ברקמה – שמעוררים תגובה דלקתית מתמשכת.
לא רק ספורטאים
למרות שנהוג לשייך את התופעה לרצים או ספורטאים, היא נפוצה לא פחות בקרב אנשים שיושבים רוב היום ואז חווים "שוק" לעקב בעת עמידה פתאומית. גם מקצועות הכוללים עמידה על משטח קשה (מורים, טבחים, ספרים) נוטים לפתח דורבן. גורמים נוספים כוללים: מבנה כף רגל שטוחה או קמורה במיוחד, קיצור בגיד אכילס, גיל (שכיח יותר בגילאי 40 ומעלה), והשמנת יתר.
האם מדובר במצב כרוני?
תלוי באופי הטיפול ובהתמדה
דורבן איננו מצב מולד או ניווני בלתי הפיך, אך הוא בהחלט עלול להפוך לבעיה כרונית אם לא מטפלים בו נכון. במקרים שבהם מתעלמים מהכאב, ממשיכים להעמיס על הרגל, או נוקטים טיפול סימפטומטי בלבד – התסמינים עלולים להימשך חודשים ואף שנים. לעומת זאת, כאשר מזהים את מקור הגירוי, משנים הרגלים ביומיום, ומשלבים טיפול פיזיותרפי או רפואי מותאם – הסיכוי להחלמה מלא גבוה מאוד.
קיימים מקרים עמידים
בקרב אחוז קטן מהסובלים, בעיקר כאלו שלא הצליחו לשנות גורמי סיכון (עודף משקל קיצוני, עיוותים מבניים חמורים, עמידה ממושכת כחלק בלתי נפרד מהעבודה), הדורבן מתנהל לאורך זמן כמו בעיה כרונית – עם תקופות של החמרה והטבה לסירוגין. גם אז, לרוב מדובר בניהול מתמשך, לא בייאוש קבוע.
אפשרויות טיפול מקובלות
התאמת נעליים ואורתופדיה
צעד ראשון ומשמעותי: נעליים תומכות, עם שיכוך נרחב בעקב ותמיכה בקשת. במקרים רבים נדרש שימוש במדרסים מותאמים אישית שמפזרים את הלחץ על כף הרגל, משנים את דפוס הדריכה ומפחיתים גירוי ברצועה. יש להימנע מהליכה יחפה, במיוחד בבית על רצפה קשה.
טיפול פיזיותרפי ייעודי
פיזיותרפיה ממוקדת כוללת מתיחות יומיות של הרצועה הפלנטרית וגיד אכילס, תרגול תנועתיות הדרגתי, שימוש בטייפינג להורדת עומס, וטכניקות עיסוי רקמות רכות. לעיתים נעשה שימוש באולטרסונוגרפיה או בגלי הלם להמרצת הריפוי.
טיפול תרופתי מקומי
שימוש בתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) יכול להקל על הכאב בטווח הקצר, אך אינו מהווה פתרון מהותי. במקרים חמורים ניתנת לעיתים זריקת סטרואידים ישירות לעקב – אך יש לעשות זאת בזהירות, לא יותר מפעם או פעמיים, ובאופן נקודתי בלבד.
טיפולים מתקדמים
במקרים שאינם מגיבים לטיפול שמרני, קיימות שיטות נוספות:
-
גלי הלם חוץ גופיים (ESWT) – גירוי רקמות לשיפור זרימת הדם והאצת ריפוי
-
PRP – הזרקת פלזמה עשירה בטסיות – לקידום תהליכי ריפוי טבעיים
-
ניתוח כירורגי – כאופציה אחרונה בלבד, כולל שחרור הרצועה או הסרת חלק מהבליטה
הרגלים שמשפיעים על הצלחת הטיפול
התחלה מוקדמת
ככל שמטפלים מוקדם יותר – הסיכוי להחלמה מלאה עולה. כאב מתמשך שמוזנח עלול לשנות את דפוס ההליכה, לפגוע באיזון של שאר המפרקים ולהקשות על החזרה למצב תקין.
התמדה, גם כשאין כאב
רבים מפסיקים את המתיחות או את השימוש במדרסים כאשר הכאב שוכך – אך בשלב זה הרקמה עדיין פגיעה. חשוב להמשיך בשגרת טיפול למשך מספר שבועות לפחות לאחר העלמות התסמינים.
שילוב של מנוחה וחזרה הדרגתית
אין צורך להפסיק כל תנועה – אלא להפחית עומסים. הליכה קצרה על משטחים רכים, שחייה, או רכיבה על אופניים יכולים לשמור על כושר מבלי להכביד על העקב.
מתי לפנות לאבחון רפואי?
-
אם הכאב לא משתפר תוך שבועיים
-
אם מופיעה נפיחות, חום מקומי או קושי בהנחת הרגל על הקרקע
-
אם נדרש שימוש במשככי כאבים על בסיס קבוע
-
אם יש היסטוריה של בעיות אורתופדיות מורכבות
במקרים אלה חשוב להיבדק אצל אורתופד או פודיאטר מוסמך, ולעבור בדיקות הדמיה (כגון רנטגן או אולטרסונוגרפיה) לאיתור הבעיה המדויקת ולהתאמת הטיפול.
לסיכום – לא גזירה, אבל גם לא סימפטום חולף
דורבן ברגל הוא מצב ששוכן בין שני עולמות: מצד אחד, מדובר בבעיה פתירה שיכולה לחלוף לחלוטין עם טיפול נכון. מצד שני, הזנחה עלולה להפוך אותה לכרונית, מעיקה ומתסכלת. השאלה אינה רק מה דרגת הדורבן – אלא מה רמת המודעות והפעולה של מי שסובלים ממנו.
לא חייבים לסבול, לא צריך להיגרר לניתוחים, ולא מדובר במחלה מסתורית. אך כן דרושה משמעת: התאמה של הנעלה, ביצוע תרגילים, ופנייה לטיפול מקצועי לפי הצורך. אלו צעדים שיכולים לעשות את ההבדל בין צליעה לבין חזרה להליכה חלקה.
מי שפועלים בזמן – צועדים טוב יותר.