פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה: "הפגיעות החוזרות בבז"ן הבהירו שוב ושוב את האתגרים במשק האנרגיה ואת הבהילות בצורך לפינוי בז"ן. קיומו של בז"ן לא רק פוגע בפיתוחו של מטרופולין חיפה, אלא אף מסכן את הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל. יש לזרז את הקמת המתקנים החלופיים, במטרה לעמוד ביעד של הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ כבר בשנת 2029".

 

יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה:  "בדומה למגה-פרויקטים רבים במדינה ובעולם, אנחנו רואים עיכוב מסוים בלוחות הזמנים, שעלול להוביל לכך שמספר תשתיות אנרגיה הנדרשות על מנת לאפשר את הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, יתחילו לפעול רק ב-2031. על מנת בכל זאת לעמוד ביעד של מוכנות מלאה להפסקת הפעילות ב-2029, במהלך שנת 2026 אנחנו נפעל יחד עם השותפים שלנו לגבש פתרונות ביניים חלופיים וראויים לאותן תשתיות, עד שאלה יתחילו לפעול. נייצר שלביות, אשר תתבסס גם על תשתיות הקיימות כבר היום, אשר הוכיחו את עצמן במהלך מלחמת "עם כלביא" כשבית הזיקוק ומפעלי ההמשך של בז"ן הושבתו. פיתוח מפרץ חיפה הינו יעד אסטרטגי של ממשלת ישראל ולכן היעד שלנו נשאר שנת 2029 - ונעשה הכל כדי לעמוד בו".

 

בהמשך להחלטת הממשלה (מס' 1231) מחודש מרס 2022 בנושא "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה", בה הוחלט על הקמת ועדת היגוי בין משרדית בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, והקמת מנהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה שתפעל ליישום בפועל של ההחלטה, מציגות ועדת ההיגוי והמנהלת לפיתוח מפרץ חיפה היום (יום ב', 30.3) את דו"ח סיכום פעילותה לשנת 2025 והפעולות המתוכננות לשנת 2026.

 

החלטת הממשלה שמה דגש באופן מפורט על תכנון מחדש של המפרץ כאזור אורבני מוטה מגורים, תעסוקה איכותית, שטחים ירוקים ויצירת מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים למפרץ חיפה, הכוללים בין היתר בניית למעלה ממאה אלף יחידות דיור חדשות, שניים עשר מיליון מ"ר של תעשייה מתוחכמת, משרדים, תיירות ומסחר, גיבוש פתרונות תחבורה מתקדמים והקמת פארק מטרופוליני של ששת אלפים דונם לאורך נחל הקישון.

 

יצוין כי זו השנה השלישית בה מפורסם הדוח השנתי באופן שקוף ומפורט לציבור. כל שנה מתחילת הפרויקט מתפרסם דוח כזה, וכך יהיה עד להשלמתו. 

 

לצד התקדמות התכנית בשורה של נושאים ישנם אתגרים המאפיינים פרויקטים גדולים ומורכבים מסוג זה הגורמים להתארכות לוחות הזמנים בחלק מתשתיות האנרגיה הנדרשות בהתאם להחלטת הממשלה. מהדוח עולה כי לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה צפויים להתארך עד לשנת 2031 בעיקר בשל התארכות לוחות הזמנים של שני מתקנים ספציפיים: מתקן לאחסון וניפוק 550,000 תזקיקים בצפון הארץ, ומתקן לאחסון וניפוק 20,000 טון של גפ"מ באתר "יבור" שבצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות אל המתקן.

 

פעילות המנהלת בשנת 2026 תתמקד ביצירת הנתיב שיוביל לעמידת משק האנרגיה להיערכות מלאה לקראת שנת 2029, לרבות סיום כל התהליכים הסטטוטוריים והבירוקרטיים שחלקם הגדול כבר הסתיים, לצד זירוז הליך ההקמה של תשתיות האנרגיה, בדגש על השנים 2027-2029. בשלב זה של הפרויקט ברור שכדי להתכנס ל-2029 יידרשו פתרונות ביניים, שיתבססו בין היתר על תשתיות קיימות. זאת, על מנת לתת מענה חלופי מהיר לשני המתקנים הנ"ל עד שהם יוקמו.

 

השפעת מלחמת "עם כלביא" על התכנית האסטרטגית: כשנה וחצי לאחר תחילת המלחמה ב 7.10.23, בחודש יוני 2025 פרצה מלחמת "עם כלביא" מול איראן שהשפיע משמעותית על משק הדלק והגפ"מ.

 

עד יוני 2025 פעלו שני בתי הזיקוק בישראל- בחיפה ובאשדוד, ברציפות. הפגיעה בבז"ן חיפה (ב-16.06.25) הרסה את תחנת הכח הפנימית והובילה להשבתת פעילות בתי הזיקוק למשך כשבועיים, ובהמשך חזרה מדורגת לפעילות מלאה שנמשכה מספר חודשים. עם זאת, השבתה זו לא גרמה למחסור של תזקיקים או גפ"מ במשק.

 

לדעת יו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית למפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, הפגיעה חידדה את הצורך לשינוי התפיסה עליה מבוסס משק הדלק והגפ"מ מאז קום המדינה - במקום להתבסס לחלוטין על ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בישראל, עדיף להחזיק מלאים גדולים של מוצרי הקצה (תזקיקים וגפ"מ) באופן מבוזר ומוגן, בהיקפים שיספיקו לחודשים קדימה ללא ייבוא בכלל, כך שיהיה קל יותר לשמור על רציפות תפקודית.