מה קורה עם הפשיעה במגזר הערבי?

​ועדת החוקה קיימה דיון סוער בהשתתפות היועמ"שית בהרב מיארה ופרקליט המדינה איסמן על המאבק בפשיעה במגזר הערבי ופעולת ועדת הבדיקה הממשלתית לרוגלות, היועמ"שית בהרב מיארה הבהירה כי רה"מ הסיר את ההנחיות לאחר הסתייגותה מהן וכי אנשי הצוות נפגשים באופן שוטף עם עו"ד כחלון

 
היו"ר רוטמן ביקר את התנהלות היועמ"שית בהתערבות בחקירות: "השאלה אם כשאדם העובד באכיפת החוק לכאורה מהלך אימים על עיתונאי, דמו דורש את התערבותך ושמירתך, יותר מאשר ראש השב"כ הנכנס... זאת בעוד לא התערבת בעניין עיתונאי אחר צביקה קליין"; היועמ"שית בהרב מיארה: "אני מבקשת שיו"ר הוועדה לא יתערב בחקירות תלויות ועומדות.

ועדת החוקה התכנסה לישיבת מעקב בעניין הרוגלות שיבוש עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה וכן המאבק בפשיעה במגזר הערבי- יישום החלטת הממשלה בעניין המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: ביקשתי מהבינה המלאכותית להשוות את מסמך התשובות מנובמבר 2024 לעומת המסמך שקיבלנו הבוקר. ביקשתי כבר באוגוסט 2024 את הדיווחים אודות פעולות הצוות הממשלתי. ביקשתי לקבל את תדירות הכינוס הממשלתי ופרוטוקולים ולא קיבלתי לא אז ולא עכשיו. ביקשתי לקבל מענה לנושא התקציב, אין פירוט לא במכתב הקודם ולא כעת. שאלתי מהו התקציב שהמדינה משקיעה לטפל בפשיעה במגזר הערבי, איזה תקציב עומד לרשות צוות העל ואין לכך מענה".
 
 

היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב מיארה: "קיימנו דיון בעקבות המסמך הקודם, ושלחנו עדכון. אין לצוות העל תקציב משלו, התקציב הוא שעומד לגופים השונים. צוות העל הוקם בהחלטת ממשלה ב-2006 כדי לעסוק בנושא לטווח ארוך. ביחס לפשיעה בחברה הערבית הממשלה קיבלה שורת החלטות ובהן 549, שאמנם מזכירה את צוות העל, אך יש שם עשרות סעיפים המתכללים את העניין ולכן, את השאלה מה הממשלה מקצה לפשיעה צריך להפנות לגופי הממשלה שקיבלו את התקציב בהתאם למשימותיהם.
 

כצוות העל, שמנו את נושא הפשיעה בחברה הערבית, כנושא התעניינות מרכזי, גם כנושא רוחב, כך שבכל הנושאים העוסקים בפשיעה החמורה והמאורגנת יינתן מענה גם לפשיעה הערבית. צוות  העל מתייחס גם לפעולות אכיפה ואמצעים ולא ניתן לדון בכך בדיון פתוח".
 
 

היו"ר רוטמן: "הוועדה מקבלת המון מידעים שלא עולים לדיון פתוח, והם נמצאים בפנינו גם אם הם חסוים. זו לא פעם ראשונה שיודעים להעביר פרוטוקול מה שאי אפשר לחשוף בדיון פתוח. יש הוראות חוק ותקנון. אני מזמן אותך לדיונים כי אני לא מקבל את המידע, וכי הנציגים שאת שולחת מסרבים לתת נתונים.
 

אתמקד בשלוש שאלות מרכזיות- כל כמה זמן מתכנס הצוות בכלל ובזמן האחרון? ביקשתי פרוטוקולים ולא קיבלתי, האם ראש המטה למאבק בפשיעה במגזר הערבי, רואי כחלון, מזומן לפגישות צוות העל? האם כשהתבקשתם ע"י רה"מ לסווג את ארגוני הפשיעה כארגוני טרור מתקדם? האם התקיימו ישיבות בנושא ואם לא, למה?"
 
היועמ"שית בהרב מיארה: "קיבלנו זימון לישיבה שכותרתה שונה. אנחנו מדברים על נושאים שונים לחלוטין ואני עומדת על כך שיתקיים דיון על הנושאים שאליהם הוזמנו".
 
 

היו"ר רוטמן קטע את דבריה: "את בחרת לשלוח לי את המכתב על נושא הישיבה שהיה בשולי הדיון שנקבע. כותרת הדיון עסקה בשני נושאים- הרוגלות והפשיעה במגזר הערבי. מאחר והנושאים שלובים זה בזה, נשלח אליכם מכתב בבקשה להתייחס למענים שטרם השבתם לגביהם. המסמך היחיד שבחרתם להעביר בכתב לדיון הזה נושא גם הוא את אותה הכותרת. שאלתי עכשיו שאלה ממוקדת לגבי הממשק בין צוות העל לבין הפעולות לעניין הפשיעה המגזר הערבי.  כמה פעמים נפגשת מאז כניסתך לתפקיד עם ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי".
 
היועמ"שית בהרב מיארה, השיבה כי לא נפגשה עם עו"ד רואי כחלון. לאחר מכן הוסיפה: "הודענו לרה"מ שצוות העל של כל גופי האכיפה כולל המפכ"ל ואנוכי לא יכול להתכנס כל שבוע. הצוות התכנס השנה 5 פעמים. יש צוותים לווייניים ונוספים, שהתכנסו עד כה כ-20 פעמים.
 

צוות העל הוקם ב-2006, וזו התדירות בה נפגש מאז. אין הנחיה של רה"מ כרגע, בוודאי לא לאור מצב החירום. השבנו לרה"מ, ואודה ליו"ר הוועדה אם הוא לא יתערב במערכת היחסים ביני לבין רה"מ. זה לא חלק מהאירוע".
 
היו"ר רוטמן: "אני מאפשר לך לחזור מהביטוי הדי חצוף שלא אתערב. כשאני שואל אם הנחיה של רה"מ קוימה או לא, זו שאלה של מאות הרוגים בשנה ובדיקה אם הצוות מקיים את פעולתו והנחיית רה"מ. 5 ישיבות בשנה זה מעט מדי. אבקש תשובות"
 
היועמ"שית בהרב מיארה: "באנו בדברים עם רה"מ לאחר שהעלה את הבקשה באחת הישיבות לפני שנה. הדבר הוסדר ואין שום פניה אחרת של רה"מ אליי בעניין הזה. דיברנו איתו גם ביחס לתדירות הישיבות וגם ביחס להזמנת גורם פוליטי.

הבהרנו שאין אפשרות לצרף גורמים פוליטיים לצוות העל. זה לא מופיע בסיכום הדיון האחרון. אנחנו נפגשים אם ראש המטה באופן שוטף, ולא הייתה שום פניה נוספת. ההנחיה ירדה מהשולחן ע"י רה"מ.
 

יש גופים שונים שמופקדים על יישום ההחלטות בעניין הפשיעה במגזר הערבי, וכל משימות החקיקה שהוטלו על ייעוץ וחקיקה מולאו במלואן."
 
 

ח"כ אפרת רייטן: "ומה מצב פעולות הממשלה? איפה אחריות הממשלה? הממשלה לא עושה את הדברים ומחפשת את מי להאשים".
 
 

היו"ר רוטמן: "לו רק היינו מקבלים את הפרוטוקולים של צוות העל היינו מקבלים תשובה על כך. במסמך הקודם, הביאו לנו רשימת דברי חקיקה לקידום שטרם הושלמו. כמעט כל הצ"ח היו פרטיות כי הן לא קודמו לא בממשלה שלנו ולא בממשלה הקודמת. כדי לבקר את עבודת הממשלה, יש לבדוק את הפרוטוקולים שמסרבים להעביר אלינו".
 
 

ח"כ טלי גוטליב: "השיקול שלך אמור להיות משפטי לגבי ראיות וחוקיות, ולא לדעת לחקור. כל עוד אתם מצטיירים כמי שידיהם רוחצות ידי אחרים, שהיועמ"שית רוחצת ידה של הפצ"רית או של רונן בר, לא תוכלו להרתיע את הפשיעה במגזר הערבי. הנחיות פרקליט המדינה 1412 לא חוקית".              
 
 

ח"כ משה סעדה: "אני פונה אליכם עמית וגלי, בימים של סליחות, יש לכם חובה ערכית לבקש סליחה מהציבור. גרמתם במדינה לאנרכיה, שסע ופילוג. בגדתם בערכים הבסיסיים של הפרקליטות, של רדיפת צדק, של הגנה על האזרחים. במקום לרדוף צדק אתם רודפים את החיילים שלנו כמו כוח 100. אותם אנשים שבאו להגן עלינו ב-7.10. לקחתם אחריות על זה? מאז שעצרתם את השימוש ברוגלות נרצחו מעל 700 אנשים. אי אפשר לפענח את התיקים האלו בלי רוגלות".
ח"כ רייטן: "זו בושה שאתה איש חוק לשעבר, אתה אנרכיסט. זו הסתה".
 
 

היו"ר רוטמן: "אני בד"כ מגן על עובדי המדינה, אבל כשאומרים לי לא להתערב בקיום הנחיית רה"מ, תפקידנו לפקח ותפקידכם לענות לשאלות שלנו. האם באת בדברים עם ראש אח"מ ביחס לחקירת אביו של דוד זיני? אני לא מבקש תוכן. האם דיברת איתו בנושא?"
 
 

היועמ"שית בהרב מיארה: "לא דיברתי עם ראש אח"מ בנושא בכל צורה שהיא, מבלי שיש בכך לאשר או לא את קיומה של חקירה. לא אתייחס לשאלות על חקירות".
 
 

היו"ר רוטמן: "למה לא דיברת איתו? כשזומן לחקירה העיתונאי אביעד גליקמן טרחת לדבר, והשאלה אם כשאדם העובד באכיפת החוק לכאורה מהלך אימים על עיתונאי, דמו דורש את התערבותך ושמירתך, יותר מאשר ראש השב"כ הנכנס. מדוע כאשר זומן לחקירה עיתונאי ערוץ 13, טרחת להתערב ולעצור את האירוע, כשבאותו יום שאושר מינוי זיני, דפקו בדלת ביתו של אביו בניגוד להנחיה 14.12, ולא הרמת טלפון לראש  אח"מ. אני שואל על שיקול הדעת שלך. זאת בעוד לא התערבת בעניין עיתונאי אחר צביקה קליין".
 
 

היועמ"שית בהרב מיארה: "אני מבקשת שיו"ר הוועדה לא יתערב בחקירות תלויות ועומדות. נבוא בדברים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ונבהיר את גבולות הדיון". היו"ר רוטמן: "את משקרת לוועדה. עלייך להתנצל שאמרת שיש חקירה שאני מתערב בה. איזה מהשאלות ששאלתי עוסקת בחקירה תלויה".
 

היועמ"שית בהרבה מיארה: "בעניין צביקה קליין ואביעד גליקמן". רוטמן: לא שאלתי על תוכן חקירה, ראיות ועדויות אלא על מעורבותך בחקירה. מה גורם לך להתערב בחקירה תלויה ועומדת, להפריע למשטרה בפעולות חקירה כלפי עיתונאי אחד כשלא מתאים לך, ולא כלפי עיתונאי אחר או כשמהלכים אימים על אביו של ראש השב"כ".
 

לאחר דברים אלו, הוסיף היו"ר רוטמן לשאול "האם בהגבלת פעולות הוועדה אין פגיעה ביכולת גם להפעיל את הרוגלות ביחס למאבק בפשיעה במגזר הערבי".
 
 

היועמ"שית בהרב מיארה: "הדברים שנאמרו לא משקפים את המציאות. פעולת הוועדה הוגבלה ע"י 8 צווים של בימ"ש וההליך עדיין תלוי ועומד. ניתן צו על תנאי שאקריא אותו כדי שנבין את המגבלות". היא ציינה בין היתר את המגבלה לפיה הוועדה תימנע מכל עיסוק בהליכים פליליים פתוחים בין אם הוגש כתב אישום או לא, והוסיפה כי "אף אחד לא שיבש את פעולתה של ועדת הרוגלות, אלא הכל נעשה במסגרת צווים של בימ"ש העליון בשבתו כבג"ץ".
 
היו"ר רוטמן: "כמה החלטות שבימ"ש נתן במסגרת הליך הרוגלות, לא קיימת? כמה פעמים בימ"ש נתן הוראות ולמרות זאת לא סיפקת מידע? נאמר שהתבקש מידע ולא סיפקת עוד לפני שהיה צו בנושא. היועמ"שית בהרב מיארה: "העברנו חומרים לוועדה, המידע ניתן עד שהוא נעצר".
 
 

פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן: "המאבק בארגוני פשיעה בדגש על הפשיעה במגזר הערבי הוא בעדיפות גבוהה. לגבי שאלת החסמים התקציביים והתקנים- פרקליטות המדינה זכתה ב-32 תקנים סה"כ ליישום החלטה 549. באותו זמן קיבלה המשטרה 1168 תקנים. הדבר מייצר מטיבו סוג של משפך לחקירות שצריכות להסתיים בטיפול הפרקליטות. בערוץ הפלילי הקלאסי, בעבירות נשק הוגשו כ-500 כתבי אישום בעבירות נשק ב-2024 2025. יש שאלה כמה נשקים מסתובבים מבלי שהמשטרה מצליחה להגיע אליהם ויש שאלה כמה תפיסות נעשות. כשתיק מגיע עם סיכוי סביר להרשעה, אנחנו מגישים אותו. ביחס לכמה אנחנו מגישים, מדובר על אחוז יחסית גבוה.
 
לשאלת היו"ר רוטמן, האם נקבעו מדדים ספציפיים למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, השיב הפרקליט איסמן: "אנחנו לא קובעים יעדים למספר כתבי אישום, כיוון שככל שייקבע יעד כזה, אנחנו עלולים למצוא עצמנו מתפשרים ראייתית. בהחלטת הממשלה נקבע אחוז הצלחה של פענוח. הדברים תלויים בתשתית הראייתית שתוצג לנו.
 

יש קשיים אמיתיים בפיצוח עבירות בכלל ובחברה הערבית בפרט. חלקם היסטוריים וחלקם חדשים- יש שיבושים שמתקיימים כבר בקיום החקירה, חוסר אמון של קורבנות וגורמים נוספים במערכות, מצבים בהם במקום בו הוגש כבר כתב אישום, עדים נעלמים ואנחנו סובלים מחוסר שיתוף פעולה. המשטרה מגיעה לזירת עבירה והיא מצוחצחת ונקייה.
 

לגבי תיקי הרצח בשנת 2024, הובאו אלינו 65 תיקים והגשנו 42 כתבי אישום. ב-23 תיקים לא היו ראיות מספיקות והחזרנו להשלמות. שזו עליה של 18% בכתבי האישום. אנחנו מצליחים במגמת העליה בזכות שת"פ  ושיח עם המשטרה. בעבירות סחיטה ואיומים אין ערך ממשי לרוגלות".

היו"ר רוטמן: "את הנתונים החשובים האלו ביקשתי לפני שנה וחודש. נקיים דיון המשך, ובלבד שנקודת המוצא היא שמידע שנבקש יתקבל".

לאחר מכן, ציטט מפרוטוקול הוועדה לפשיעה ערבית, ואמר כי "לא רק שכתוב כינוס מדי שבוע, הוא מבקש מרואי כחלון להצטרף לצוות. מיום ההחלטה לא התכנסתם מדי שבוע, לא צירפת את כחלון ולא נפגשת איתו. עולה פה טענה שבסיכום הישיבה כתוב דבר אחר, אך בפרוטוקול אין אפילו הסתייגות שלך מההחלטה, או אמירה שרה"מ חזר בו מהחלטתו. אולי זו הסיבה בגללה פרוטוקולים לא מוצגים לוועדה".
 

 
היועמ"שית בהרב מיארה: "אתה מדבר על דיון בראשות רה"מ, ואפשר לבקש ממשרד רה"מ את הפרוטוקולים. החלק האופרטיבי הוא סיכום הדיון, ולעיתים אנחנו באים בדברים גם לאחר הסיכום. הודענו על הסתייגותנו שהתקבלה ולא חזרו על כך לאחר מכן. כל מי שעוסקים במלאכה המקצועית נפגשים בשוטף עם כחלון".