רק 9% נשים בדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה
ככל שעולים בדרגות יורד ייצוג הנשים בצורה עקבית, נכון לשנת 2024 הועסקו בשירות המדינה 88 אלף מועסקים כאשר 64 אלף מהם היו נשים, כשמסתכלים על מנכ"ליות משרדי הממשלה התמונה קשה אף יותר: בממשלה הנוכחית מונו שתי מנכ"ליות בלבד, 4% מכלל המינויים והיום לא מכהנת אף מנכ"לית במינוי קבע.
בדיון הוועדה הראשון של ח"כ מירב כהן בוועדה לקידום מעמד האישה נחשפו נתוני דו"ח הממ"מ שמגלים כי ככל שעולים בדרגות יורד ייצוג הנשים בצורה עקבית. ח"כ כהן: כשמסתכלים על מנכ"ליות משרדי הממשלה התמונה קשה אף יותר: בממשלה הנוכחית מונו שתי מנכ"ליות בלבד - 4% מכלל המינויים - והיום לא מכהנת אף מנכ"לית במינוי קבע. זו איננה גזירת גורל או 'טבע הדברים' - זו בחירה, זה שיטתי". הנציבות: "הבג"ץ יצר שינוי משמעותי בתפיסה"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון בסוגיית ייצוג הולם של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה. ח"כ מירב כהן שתחל היום את כהונתה כיו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "בחרתי לפתוח את כהונתי בנושא שהוא אבן בוחן לשוויון אמיתי ולשירות ציבורי מיטבי: ייצוג נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. לא מדובר בסתם עוד נושא מתוך רבים. כשאין ייצוג נשים בעמדות בכירות - ההחלטות שמתקבלות הן פחות שוויוניות, הן מתקבלות מתוך זווית ראיה מוגבלת, ובהתאם - הן פשוט פחות טובות. נשים בעמדות בכירות כמובן גם משפיעות בצורה דרמטית על היחס של מקבלי ההחלטות לנשים, ועל מצבן". לדבריה המציאות הזאת משפיעה לבסוף על איך תחנות אוטובוס מתוכננות ברמת התאורה והביטחון של נשים לעמוד בהן בחשכה: "זה משפיע על איזה תרופות יהיו בסל התרופות ואפילו איזה בובות יהיו במבחני ריסוק של רכבים".
ח"כ כהן הציגה את נתוני דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שחושף תמונת מציאות עגומה וממנו עולה כי נכון לסוף 2024 נשים מהוות 64% מעובדות ועובדי המדינה, אך ככל שמטפסים בדרגות - הייצוג הנשי נשחק. "בקצה הפירמידה, בדרג הגבוה ביותר, שיעור הנשים עומד על 9% בלבד. כשמסתכלים על מנכ"ליות משרדי הממשלה התמונה קשה אף יותר: בממשלה הנוכחית מונו שתי מנכ"ליות בלבד - 4% מכלל המינויים - והיום לא מכהנת אף מנכ"לית במינוי קבע. זו איננה גזירת גורל או 'טבע הדברים' - זו בחירה.
אם נדמה למישהו שמדובר בבעיה נקודתית, הנה דוגמה שמבהירה עד כמה זה שיטתי: במשרד האוצר ישנם 11 ראשי אגפים - כולם גברים. התפקיד המרכזי ביותר בקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים - ראש אגף התקציבים - איננו מאויש זה שלושה חודשים, משום שהשר מתעקש למנות גבר, אף שהוועדה לבדיקת מינויים בנציבות דחתה כבר שלוש פעמים את המינוי וציינה באופן מפורש כי השר לא פעל באופן ראוי לאתר נשים לתפקיד. רק אתמול אמר שר האוצר כי הוא 'לא מרגיש טוב עם זה' שהוא לא ממנה נשים. אז אדוני שר האוצר, יש לי דרך לעזור לך להרגיש טוב - פשוט תמנה נשים".
ג'רי אלמו קפיטל חוקרת ממ"מ ומחברת הדו"ח הדגישה כי נכון לשנת 2024 הועסקו בשירות המדינה 88 אלף מועסקים כאשר 64 אלף מהם היו נשים שחלקן היחסי פוחת באופן עקבי ככל שעולים במבנה ההיררכי. "בדרג הבכיר נשים הן מיעוט. בסגל הבכיר ברמה 130 שהיא הבכירה ביותר יש רק 9% נשים שמאיישות תפקידים בכירים וברמה 120 שיעור הנשים הוא פחות משליש". עו"ד ענת טהון אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "משנת 2003 מונו 246 מנכ"לים למשרדי ממשלה מתוכן רק 38 נשים המשרדים בהם לא היו מנכ"ליות הביטחון, החוץ, הבריאות, המשרד לביטחון לאומי. בממשלה הנוכחית יש נתונים מביכים של מינוי מנכ"ליות. היתרון המשמעותי שנשים ממלאות תפקיד כמנכ"ליות הוא שנשים ממנות נשים. יש פילוח של שרים ושרות ורואים ששרות ממנות יותר נשים לתפקידי מנכ"ליות ובכלל. ככל שגודל המשרד גדל הייצוג של נשים נהיה נמוך יותר".
ניסים מזרחי מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה: "היום מתוך 2160 בכירים בשירות המדינה יש 48% נשים. הבעיה של מנכ"לים המספרים מדברים בעד עצמם והקושי לחייב את הממשלה למנות נשים הוא יותר גדול ובעקבות הבג"ץ הנציב הוציא הנחיית ביניים. הנציב קבע כללים מאוד נוקשים לגביהם מה הוועדה צריכה לבחון. יש 27% של נשים בדרג הבכיר ביותר".
ח"כ כהן שאלה: "אחרי הבג"ץ מה המנגנון שיצרתם שיהיה ייצוג הולם לנשים?". מזרחי השיב: "הוצאנו הנחיית ביניים מה הוועדה צריכה לבדוק. זה מחייב את השרים לראיין מספר נשים ולתעד את התהליך, בודקים את קורות החיים ורואים שהן עומדות בדרישות הסף לתפקיד".
עו"ד דבורה שארף מהנציבות הוסיפה: "יש תבחינים עם פנייה למועמדות פוטנציאליות. צריך שיהיה תיעוד לפנייה, צריך שתהיה פנייה יישומית, צריך להראות משקל שניתן לסוגיית הייצוג ההולם בהחלטה שלו ויש חובת תיעוד לדברים האלה והוועדה שהקמנו בודקת את זה. זה יצר שינוי משמעותי בתפיסה. אנחנו החלטנו שהמינוי של ראש אגף תקציבים לא מתאים בשל אי עמידה בייצוג ההולם".
ח"כ עדי מזוז: "הדיון היום מעליב שכל כך קשה למצוא נשים למשרות בכירות שכל כך קשה לאתר אותנו ולמצוא אותנו ולתעד אותנו. השינוי כבר היה ואנחנו ברגרסיה. אושרה פרידמן סמנ"כלית הרשות לקידום מעמד האישה: "היה לנו זמן קצר לסייע באיתור המועמדות לתפקיד ראש אגף התקציבים. שיגרנו את הפנייה ל-70 נשים. רק מועמדת אחת לא הייתה ראויה לתפקיד. מרגע שהעברנו את הפרטים אין לנו פידבק חזרה. היו לנו יומיים למצוא את המועמדות. ברוב המשרות יש לנו 12 ימים. זה לא מספיק רק לשלוח משרה לנשים, צריך ללוות אותן ולהכין אותן לתהליך והזמן הסביר צריך להיות רחב יותר".
איל זנדברג ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים: "זאת פעם ראשונה שאני שומע שנתנו לכם יומיים. חמוטל רוגל פוקס ממשרד החוץ: "במטה יש 9 סמנכ"ליות כמו מספר הסמנכ"לים. יש 74 מנהלות מחלקה הרבה יותר מגברים. יש 77 ראשי נציגויות גברים כולל מינויים פוליטיים למול 22 נשים ראשי נציגויות. יש לנו הרבה עבודה לעשות בתחום הזה. יש משמעות לנשים בדיפלומטיה. נשים מגישות פחות לראשות נציגויות. גילנו שהחסמים שעומדים בפני נשים הם רבים יותר. קשה יותר לגבר ללכת אחרי אשתו לחו"ל ונשים הן השומרות של ההורים שלהן".
ח"כ קארין אלהרר: כולנו מופתעות שהם לא מצליחים למנות נשים ועל מה ההפתעה. זאת הכנסת עם אחוז הנשים הנמוך ביותר, יש 29 חברות כנסת וב-2025 יש לנו 5 שרות אחרי ממשלה עם 9 שרות ומנכ"ליות ועל מה אנחנו מתפלאים. זאת תקופה עם חוקים שמגבילים וזה נכון שהייעוץ המשפטי נותן את כל ההנחיות למנות נשים כפי שנפסק בבג"ץ אבל הממשלה לא רואה בהנחיות משפטיות כמשהו להסתמך עליו אלא להפך. הדיון לא מנותק ממה שקורה בבניין הזה שחוות דעת משפטיות שמים בצד".
ח"כ שלי טל מירון: "ברור שהפינג פונג המקצועי חשוב מאוד אבל מה שקרה השבוע בבית הזה לנבחרות ציבור זאת דוגמא מובהקת למה נשים לא נמצאות בחזית קבלת ההחלטות. עצם העובדה ששרים השתלחו באלימות מילולית קשה בחברות כנסת וכמעט פיזית זה משהו שאנחנו לא יכולים לעבור עליו על סדר היום וזה חמור בצורה בלתי רגילה".
עופרה אש מנכ"לית פורום דבורה: "העתירה שלנו יצרה שינוי. אחד הדברים שהכי משפיעים זה עולם הביטחון. בוועדת החוץ והביטחון יושבות 3 נשים מתוך 13 חברים. יש רק אישה אחת מתוך 32 חברי פורום מטכ"ל. עשינו סקר בשנת 2024 האם אישה יכולה להיות שרת ביטחון בישראל ו-78% אמרו שאישה יכולה להיות טובה כמו גבר אבל רק 21% מאמינים שזה יקרה ב-15 השנים הקרובות. היו מעל 120 שרות ביטחון בעולם".
רחלי סונגו משדולת הנשים: "יש אפס מנכ"ליות, אין שום היתכנות לחקיקה שתתקן. על סדר יומה של הכנסת יש הצעות חוק שנועדו להחליש את נציבות שירות המדינה. הייצוג ההולם הקטן ורוצים להחלישו". ח"כ מזוז: "יש אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה, הממשלה הזאת שונאת נשים. אני לא מסוגלת להשתתף בדיון של מה התרומה של נשים לתפקיד. צריך לתקן את חוק שיווי זכויות".


















