"איך אפשר לדאוג לכך שנוכל לטוס גם במצבי חירום?"
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה מפרסם דוחות על רציפות התעופה בחירום ועל העסקת עובדים לא ישראלים לפני המלחמה ובמהלכה, הביקורת נעשתה בגופים האלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות התעופה האזרחית רת"א, רשות שדות התעופה רש"ת.
סמוך לאחר טבח 7.10 מבקר המדינה סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון ונפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. ביום 7.1.24 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-50 נושאים, שעבורם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה.
המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:
1.הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.
2.בביקורות הליבה שיבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים.
3.לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.
הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו.
יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה. צו ביניים שהוציא בג"ץ ב-29.12.25 משהה את הביקורת על שמונה מהנושאים הללו, אולם הביקורת נמשכת בשאר הביקורות על חרבות ברזל שטרם פורסמו.
בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם. פרסום זה עוסק בכשלים הנוגעים בדרג האזרחי.
דוחות חרבות ברזל שפורסמו עד כה:
1.הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (11.2.25).
2.הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. (11.2.25)
3.האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה. (11.2.25)
4.הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר. (11.2.25)
5.הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר. (24.2.25)
6.טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי. (10.6.25)
7.יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. (10.6.25)
8.טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום. (23.7.25)
9.פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל. (23.7.25)
10.כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות - מלחמת חרבות ברזל. (23.7.25)
11.מענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל. (23.7.25)
12.היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - ביקורת מעקב (23.7.25)
13.הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. (3.9.25)
14.ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל. (16.9.25)
15.הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל. (16.9.25)
16.הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום. (21.10.25)
17. הקבינט החברתי-כלכלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שקדמה לה. (4.11.25)
18.ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל. (4.11.25)
1.הכנת "תקציבי המלחמה" בשנים 2023 - 2024 במשרד האוצר. (4.11.25)
2.ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. (4.11.25)
3.היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל. (11.11.25)
4.ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים. (18.11.25)
5.המענה של מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל. (18.11.25)
6.נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון - אילת: אבטחת הנמל מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים. (2.12.25)
7.ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. (2.12.25)
8.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים. (23.12.25)
9.ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה. (6.1.26)
10.מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות. (6.1.26)
11.מיגון בתי חולים. (6.1.26)
12.היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל. (6.1.26)
13.הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר (10.2.26)
14.היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל ופעולות שנעשו בו במהלכה (17.2.26)
15.היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא - דלקים, גפ"מ וגז טבעי (17.2.26)
16.פינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר שבעה באוקטובר - 13 דוחות (24.2.26)
דוחות נציבות תלונות הציבור:
1.דוח נציבות תלונות הציבור על טיפול הרשויות בשבועות הראשונים של חרבות ברזל. (19.12.23)
2.דוח נציבות תלונות הציבור על טיפול הרשויות במבצע עם כלביא. (10.9.25)
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: על שמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום: "ירי הטילים מאיראן ומלבנון במבצע שאגת הארי ממחיש ביתר שאת כי על רשויות המדינה לדאוג שמערך התעופה יפעל באופן תקין גם בחירום. במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא התברר כי התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ארוכת טווח. המלחמות המחישו את הצורך בקיומו של שדה תעופה משלים. הסחבת מצד הממשלה ודחיית קבלת ההחלטות לגבי המקום והזמן שבהם יוקם שדה התעופה נמשכו שנים, והשדה עדיין לא הוקם. יש לראות זאת בחומרה.
אף שהממשלה תמכה בחברות התעופה הישראליות, מתחילת משבר הקורונה ועד תום מבצע עם כלביא, היא לא דרשה בתמורה לקבוע הסדרים שיאפשרו לה להשפיע על פעילותן במצבי חירום עתידיים. בנוסף, לא נעשה ניסיון מצד המדינה להפעיל את צו האינטרסים במהלך המלחמה בקשר להפעלת טיסות.
עוד נמצא כי בתחילת מלחמת חרבות ברזל לא היה במשרד התחבורה, ברשות התעופה האזרחית ובמל"ל נוהל לתיעדוף חזרתם של הנוסעים הישראלים השוהים בחו"ל בעת חירום על פי חיוניותם למשק. כך, גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8, נאלצו לחפש טיסות ולשלם מחירים גבוהים כדי לשוב בבהילות לישראל. על שרת התחבורה לתקן את הליקויים ולהכין תוכניות לשעת חירום בהקדם".
על העסקת עובדים זרים: "שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים
לא-ישראלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים וזמנים להגעתם. במאי 2024, כתשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות.
למרות המאמצים להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך המלחמה, ביוני 2025 עדיין נותר מחסור של כ-37,000 עובדים לא-ישראלים. פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים.
מבצע שאגת הארי הוא תמרור אזהרה נוסף - על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
הפסקת פעילותן של מרבית חברות התעופה הזרות הקשתה על הישראלים ששהו מחוץ למדינה לחזור לישראל ופגעה ביכולתם של השוהים בישראל לנסוע לחו"ל. בעקבות עודף הביקוש לטיסות התאימו חברות התעופה הישראליות את פעילותן למצב החדש והציעו יעדים חלופיים ודרכי טיסה שונות במקום הטיסות של החברות שביטלו את הגעתן לישראל. בשל עודף הביקוש נמכרו כרטיסי הטיסה במחירים גבוהים יותר באופן משמעותי מהמחירים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. לאחר סיום מועד ביקורת זו נפתח בחודש פברואר 2026 מבצע "שאגת הארי" נגד איראן. הליקויים המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לתקופה שלפני פרוץ "שאגת הארי", ממחישים את חשיבות הביקורת ואת הרלוונטיות שלה גם בתקופה שלאחר סיומה.
בחודשים דצמבר 2024 עד מרץ 2025 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה וגופים נוספים בנושא שמירת רציפותה של התעופה בעת חירום. נבדקו בין היתר הנושאים האלה: המוכנות וההיערכות של המדינה לקיום שירותי תעופה בעיתות חירום, שיפוי ביטוחי לחברות התעופה הישראליות, פעולות רת"א מול חברות התעופה הזרות לחידוש טיסותיהן לישראל, תהליך קבלת ההחלטות בדבר סגירת טרמינל 1 בנתב"ג, פיקוח על מחירי הטיסות, תיקון חוק שירותי תעופה פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או בשל שינוי בתנאיה.
הביקורת נעשתה בגופים האלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות התעופה האזרחית (רת"א), רשות שדות התעופה (רש"ת), רשות oפעילותם של משרד הכלכלה ושל הרשות להגנת הצרכן החוק להגנת הצרכן קובע כי אם הוכרז מצב חירום במדינה ושוכנע שר הכלכלה כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או של שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע אילו מוצרים ייחשבו חיוניים ולפעול לפרסום השירות ברשומות בהתאם להוראת החוק להגנת הצרכן.
לפיכך לא ניתן יהיה להעלות מחירים באופן חריג וניכר של מוצרים ושל שירותים שיקבעו הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים. בפועל הוכרז מצב חירום במדינה, טיסות רבות בוטלו, חלו שיבושים רבים בלוח הטיסות וחברות ביטלו את פעילותן בשמי ישראל.
לאחר מכן חלה עלייה חריגה במחירי הטיסות לישראל, עלייה שנצפתה בעיקר בחברות הישראליות בהיותן החברות העיקריות שהפעילו טיסות אל ישראל וממנה. בביקורת עלה כי למרות שלדעת הרשות להגנת הצרכן, כפי שעולה מפנייתה לאגף התקציבים בספטמבר 2024, נוצר חשש שחברות התעופה הממשיכות להפעיל טיסות לישראל ניצלו את מצב החירום להעלאת המחירים, רק בספטמבר 2024 (כשנה לאחר פרוץ המלחמה) החלה הרשות להגנת הצרכן לבחון את המחירים בענף.
יתר על כן, בנובמבר 2024 הכריז שר הכלכלה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, והרשות להגנת הצרכן אישרה בנובמבר 2024 רשימה של 20 מוצרים שייחשבו חיוניים בשעות חירום. ברשימה זו לא נכללו מחיריהם של כרטיסי הטיסות, וטיסות חוזרות לא הוגדרו כשירות חיוני בשעת חירום.
oפעילותם של משרד הכלכלה ושל הרשות להגנת הצרכן החוק להגנת הצרכן קובע כי אם הוכרז מצב חירום במדינה ושוכנע שר הכלכלה כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או של שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע אילו מוצרים ייחשבו חיוניים ולפעול לפרסום השירות ברשומות בהתאם להוראת החוק להגנת הצרכן.
לפיכך לא ניתן יהיה להעלות מחירים באופן חריג וניכר של מוצרים ושל שירותים שיקבעו הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים. בפועל הוכרז מצב חירום במדינה, טיסות רבות בוטלו, חלו שיבושים רבים בלוח הטיסות וחברות ביטלו את פעילותן בשמי ישראל.
לאחר מכן חלה עלייה חריגה במחירי הטיסות לישראל, עלייה שנצפתה בעיקר בחברות הישראליות בהיותן החברות העיקריות שהפעילו טיסות אל ישראל וממנה. בביקורת עלה כי למרות שלדעת הרשות להגנת הצרכן, כפי שעולה מפנייתה לאגף התקציבים בספטמבר 2024, נוצר חשש שחברות התעופה הממשיכות להפעיל טיסות לישראל ניצלו את מצב החירום להעלאת המחירים, רק בספטמבר 2024 (כשנה לאחר פרוץ המלחמה) החלה הרשות להגנת הצרכן לבחון את המחירים בענף.
יתר על כן, בנובמבר 2024 הכריז שר הכלכלה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, והרשות להגנת הצרכן אישרה בנובמבר 2024 רשימה של 20 מוצרים שייחשבו חיוניים בשעות חירום.
ברשימה זו לא נכללו מחיריהם של כרטיסי הטיסות, וטיסות חוזרות לא הוגדרו כשירות חיוני בשעת חירום.
265,000 , 92,000, 110,000, 91% עובדים זרים ופלסטינים עבדו בישראל ערב המלחמה פלסטינים מיהודה ושומרון עבדו בישראל בענפי החקלאות והבנייה ערב המלחמה המחסור המיידי בעובדים זרים ופלסטינים לאחר פרוץ המלחמה.
מהעובדים הלא-ישראלים שחסרו בתחילת המלחמה היו פלסטינים (כ-100,000 עובדים פלסטינים) מתוכם 92% (כ-92,000) עבדו בבניין ובחקלאות.
3.1 מיליארד ש"ח, מדינה אחת בלבד, 85 מיליארד ש"ח, כ- 37,000, ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל 150,000 - 170,000 עובדים זרים, ונוסף על כך הועסקו כ-105,000 פלסטינים - ובסה"כ כ-255,000 - 275,000 עובדים לא-ישראלים.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נוצר במשק מחסור מיידי בכ-110,000 עובדים לא-ישראלים, רובם המוחלט (91%) פלסטינים שהפסיקו לעבוד בישראל. רוב העובדים האלה עבדו בבנייה ובחקלאות (92%), שהם הענפים שנגרמה להם הפגיעה החמורה ביותר בעקבות המלחמה.
