"המדינה קובעת את תחנות הדלק כדבר חשוב ואת החינוך שמה בצד"

 

בפתח הדיון התייחסה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר למחסור בכוח האדם באזורי הנגב והגליל וכן בתחומי תעסוקה שונים במשק: "התיקון האחרון בנושא נעשה לפני שנים. הדיון הנוכחי מתמקד בתעדוף הנגב והגליל וזה בהחלט חשוב, אבל יש להדגיש ולומר שישנן עבודות שהמחסור בכוח אדם בהן זועק לשמיים בכל מקום בארץ והאפליה לגביהם גם היא זועקת. לדוגמה – למה מדריכים בהוסטלים לבריאות הנפש בקהילה או בתי חולים פסיכיאטרים לא נכללים בחוק?"

 

יוזמת הדיון ח"כ יעל רון בן משה: "חוק של עבודה נדרשת נחקק בשנת 1982 וכבר אז עורר ויכוח ציבורי לגיטימי- האם בכלל צריך להסליל חיילים משוחררים לעבודות מסוימות. היום אני שמה על השולחן את נושא הנגב והגליל ותחומים נוספים שלא נכללים היום בהסדר הקיים כמו חינוך ובריאות- בוודאי בפריפריה".

גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר הציגה לדרישת הוועדה נתונים אודות היקף ואופן מימוש המענק בשנים האחרונות: "ב-2019 היו 13,264 מקבלי מענק עבודה מועדפת. המענק עמד אז על 9,230 ש"ח והעלות עמדה על 138 מיליון ש"ח. בשנים הבאות חלה ירידה במספר המממשים ובשנת 2024 כ-7,000 איש שקיבלו את המענק, שעמד כבר על 10,179 ש"ח, בעלות של 71 מיליון ש"ח. אנחנו מייחסים את הירידה שמרביתה חלה בשנתיים האחרונות למלחמה ולשירות מילואים נרחב".

 

עוד סקרה הכהן את התפלגות התחומים בהם הועסקו כ-9,000 מקבלי המענק בשנת 2023: מפעלי תעשייה ובתי מלאכה- כ-5,000 צעירים, עבודות בבתי מלון- כ- 1,600, חקלאות - כ-1,000, תחנות דלק- כ- 880, טיפול וסיוע אישי - כ- 300. באשר לעמדת המשרד אודות המענק אמרה:"בעינינו המענק אינו אפקטיבי. לאורך זמן אין שינוי בכמות העובדים הישראלים בענפים האלה באופן שאפשר לייחס לעבודה המועדפת, כלומר זה לא מצליח לייצר שינוי לטווח הארוך בענף. זה גם מייצר אבחנות ואפליות בשוק העבודה. אם הכוונה לתמוך באזורים מסוימים אפשר לעשות זאת באמצעות מענקי עידוד אזוריים".

 

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר אמרה: "כסף ציבורי הוא דבר קדוש בעיני. אם הכלי הוא לא נכון - צריך לבטל אותו ולהשתמש בתקציב לדברים אחרים. אבל כל עוד הדבר הזה קיים חייבים לעשות תעדוף נכון יותר ולנתב אותו למקומות שחשוב לנו להכווין אליו את אותם צעירים, לקידום המטרות של חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בתחומים של חינוך, בריאות ורווחה".

 

ח"כ אלון שוסטר: "חשיבות הדיון היא להניח את הנושא על סדר היום. עשרות שנים נעשים בירורים ומופעלים לחצים מכיוונים שונים אבל הרשימה לא מעודכנת בהתאם לצרכים ולסדרי העדיפויות העדכניים שמגדירה המדינה. צריך לקיים דיון ולנתב את המשאב הזה לכיוונים הנדרשים".

 

צדוק דורלכד, הקיבוץ הדתי: "אני הבאתי צעירים רבים לעבודה מועדפת בחקלאות בצפון ורבים מהם הביעו נכונות לעבוד גם בחינוך- אם יוגדר כעבודה מועדפת. לתפיסתי לחינוך יש מעמד על, אנחנו בונים את דור העתיד שלנו ואם המדינה עצמה קובעת כרגע את תחנות הדלק כדבר חשוב ואת החינוך שמה בצד אני שם סימן שאלה על סדרי העדיפויות".

 

לביא רוזנטל, סמנכ"ל  מועצת המכינות הקדם צבאיות: "כ-50% מ-114 מוקדי המכינות נמצאים באזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית. חניכי המכינות עוזרים בגינון, מפעילים צהרונים, עובדים עם בני נוער ועוד, וכשמדברים על שיקום אזורים שנפגעו ועל חוסן קהילתי- זה זה. השנה מעל 30 מכינות לא הצליחו לפתוח שנה כי היו חסרים להם מדריכים. השכר בחינוך הבלתי פורמלי הוא נמוך ולמענק כזה יכול להיות אפקט משמעותי שיעזור להביא אותם. בסקר שערכנו מעל רבע מהצעירים שהיו במכינות בעוטף אמרו שישקלו לחזור לגור באזור וגם לזה יש משמעות אדירה".

 

כפיר מצוינים, מרכז השלטון המקומי: "כל תמריץ שיחזק את הפריפריה מבחינת כוח אדם ותושבים יהיה מבורך. ספציפית בסוגיית החינוך יש בעיות כוח אדם, בעיקר של סייעות ומאבטחים למוסדות החינוך ואלה קשיים שמשפיעים ישירות על הרציפות התפקודית של המשק. מענקי עבודה מועדפת זה דבר שיכול לסייע מאוד".

 

ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון קראה לקדם הצעת חוק שכבר אושרה לדבריה ע"י הממשלה, אשר תכפיל את המענק הקיים עבור צעירים שיעבדו בנגב או בגליל: "אני מסכימה שצריך לעדכן את הענפים אבל קודם כל לתת עזרה ראשונה כי הצפון לא מצליח להשתקם ולחזור לשגרה בגלל מחסור בצעירים".

 

איל הננברג מהתאחדות המלונות הציע להאריך את תקופת העבודה הנדרשת: "אם אנחנו רוצים לחזק את הנגב והגליל ולקחת את זה לשלב הבא, צריך לעשות באזורים בעלי עדיפות מענק בשתי פעימות, להשאיר אותם שנה ולא חצי שנה וכך הסיכוי שהם ישארו יהיה גבוה יותר".

 

בדיון לקחו חלק גם נציגים מענפי הרפואה והשיפוצים שביקשו לאפשר קבלת מענק עבודה מועדפת גם לצעירים העובדים בתחומים אלה.

 

אילן זיגדון מפורום המסעדות קרא לבטל את המענק לחלוטין ואבירם אלון, מנכ"ל התאחדות האולמות וגני האירועים הביע תמיכה בייעוד המענק לתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, או לחילופין אמר שיש להמשיך לתת אותו לבעלי עסקים- אך באופן שוויוני.

 

אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר ביקש להרחיב את העבודה המועדפת לכלל עבודות הכפיים בפריפריה: "הממשלה פתחה מכסות של עובדים זרים אבל צריך לאפשר מקורות נוספים כי המחסור הוא משמעותי ומשפיע על כל הרבדים בתעשייה".

 

בתום הדיון קראה יו"ר הוועדה ח"כ וולדיגר למשרדי הממשלה להקים ועדה בין משרדית שתבחן את עצם קיומו של המענק, תכליתו ועמידתו ביעדים שהוצבו, וכן ציינה שוב כי כל עוד המנגנון פעיל יש לבצע תיקונים בהגדרת הענפים והעבודות הנכללים בו בהתאם לסדרי העדיפויות העדכניים שיקבעו.