"הנשק האישי מוכיח את עצמו"

סקירת הרפורמה ברישוי כלי ירייה: 180 ישובים חדשים ברשימת הזכאות ועלייה של פי 3.5 במספר הנשים האוחזות בנשק משנת 2023

 

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "בנינו שכבת הגנה אזרחית אחראית ומיומנת, זה הלקח העיקרי מה-7 באוקטובר".

 

ארגוני הנשים והחברה אזרחית, קראו להדק את הפיקוח והדיווח במקרים של גברים אלימים המבקשים רישיון נשק.

 

מנתוני האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי עולה, כי נכון לשנת 2026 בישראל 350 אלף מחזיקי רישיונות לנשק לעומת 155 אלף בשנת 2022.  50.4% ממחזיקי הרישיון בגין תבחין שירות בכוחות הביטחון.  עלייה של פי 3.5 במספר הנשים האוחזות בנשק: מעל 29 אלף ממחזיקי רישיון הנשק (פרטי וארגוני) הן נשים לעומת 8,300 בשנת 2022. שנת 2023 היתה שנת שיא, בה נוספו מעל 135 אלף מחזיקי רישיון ומאז נוספו 180 יישובים לרשימת יישובים זכאים. בנוסף, מתחילת שנת 2023 שלוש נשים נרצחו בנשק ברישיון (מוסדי ופרטי) מתוך 46 נשים שנרצחו בנשק חם.

 

הוועדה לביטחון לאומי דנה בסקירת הרפורמה ברישוי כלי ירייה, הצגת נתונים, תצוגת תכלית והצבת יעדים. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל פתח את הדיון ואמר כי זהו דיון שמטביע חותם על הציבור במדינת ישראל. "אנחנו נמצאים בעידן ביטחוני חדש שבו האיום יכול להגיע לכל בית ללא התראה. הלקח העיקרי של ה-7 באוקטובר הוא שכל אזרח מיומן, אמין ואחראי יכול להיות חלק ממערך ההגנה.

 

הנשק האישי מוכיח את עצמו כל יום מחדש ומציל חיים, המטרה שהנחנו באוקטובר 2023 לבנות שכבת הגנה אזרחית הושגה".

 

דוד ויצמן, סמנכ"ל האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, הציג את היערכות האגף והשיפורים הטכנולוגיים שבוצעו, כולל הקמת חמ"לים ייעודיים, קידום פיילוט לרישיון בארנק הדיגיטלי, והעברת בקשות במסלול ירוק תוך ימים בודדים כמו גם קידום 12 תיקוני חקיקה.

 

ויצמן ציין, כי בשנת 2025 נעשתה קפיצה משמעותית בטיוב התהליכים בעקבות דו"ח מבקר המדינה, וכי לאחרונה פורסמו נהלים סדורים לנשיאת אקדח ורובה, לצד הרחבת כמות התחמושת המותרת.

 

ח"כ עמית הלוי בירך על הרפורמה וציין כי זו לא זכות, זו חובה לתת לאנשים את היכולת להגן על עצמם. "הפרופורציה בין התועלת לפוטנציאל הסיכון היא בעלת ערך עצום לביטחון בפועל". עם זאת, העיר ח"כ הלוי כי קיימים עדיין חסמים והתארכות תהליכים מצד משטרת ישראל ומשרד הבריאות.

 

ח"כ גלעד קריב מחה על כך שרשימת היישובים הזכאים נותרת חסויה, בעוד המשרד לביטחון לאומי מפרסם הודעות לתקשורת על צירוף יישובים מבלי לחשוף את הקריטריונים הרשמיים.

 

ח"כ עדי עזוז העלתה את סוגיית הלקונה מול משרד הרווחה במקרים של גברים אלימים המבקשים רישיון נשק. לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה אמרה כי קיים מנגנון דיווח יעיל ומהיר בשיתוף המשטרה: "כאשר מתקבל דיווח ממערכת הרווחה על מסוכנות, הנשק נתפס בתוך שעה וחצי והרישיון מבוטל מיד".

 

ארזני ציינה כי האגף הציע להעביר למשרד הרווחה את רשימת המבקשים באופן יומי, אך המשרד התנגד לכך. סאיד תלי ממשרד הרווחה הסביר, כי הדיווח אינו אוטומטי אלא מתבצע לאחר בדיקת מסוכנות קפדנית של עובדים סוציאליים. לדבריו יש קושי לדווח כשאין תהליך כדי שיהיה מידע אם בכוונתו להוציא עוד שנה לא ניתן לקחת אחריות רטרואקטיבית על מידע עתידי בזמן שהתיק נסגר. 

 

לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, ציינה כי זו פעם ראשונה שהנתונים נחשפים באופן רשמי, והתריעה: "בשנתיים האחרונות אנו רואות עלייה של 40% ברצח בתוך הבית ועלייה של 155% ברצח באמצעות נשק חם. עד היום לא התפרסם אם זה בנשק ברישיון או לא? האם זה אחרי הרפורמה או לפניה? "יש לקבל מענה ברור כמה מהנשקים הללו הם ברישיון וכמה מהם נגנבו ומשמשים לפשע".

 

רחלי סונגו משדולת הנשים הוסיפה: "היום במדינת ישראל קל יותר להשיג רישיון לנשק מאשר צו הגנה עם פיקוח אלקטרוני. נשק בידיים לא נכונות יכול להרוג, ועל הרווחה לסמן אנשים אלימים מבעוד מועד".

 

עו"ד ורדית אבידן, ויצו: "מדיניות נשק אחראית אינה נמדדת רק במספר הרישיונות שניתנו, אלא גם ביכולת לזהות מסוכנות בזמן ולמנוע את האסון הבא לפני שהוא מתרחש."

 

עו"ד אודליה קדמי, יזמת חברתית סיפרה כי כאזרחית חמושה, היא מצדיעה ל-350 אלף החמושים שהפכו למכפיל כוח במרחב הציבורי. "אחוז השימוש הלא ראוי בנשק ביחס לכמות נושאי הנשק שואף לאפס, ויש להרחיב את מתן הרישיונות עוד יותר".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי יש עוד מה לשפר ולייעל, אך מגיע לאגף הרישוי פרס על יעילות ונחישות בהוצאת הרפורמה לפועל. "אני יודע כמה אירועים קשים הסתיימו ללא נפגעים בזכות האזרחים שקיבלו את הנשק הפרטי שלהם".