"כ-14,000 נשים וגברים עוסקים בזנות"

 

הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון בנושא: "זנות באינטרנט" לבקשת חברות הכנסת קארין אלהרר, נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית, מיכל מרים וולדיגר ולימור סון הר מלך.

 

בבקשה נטען, שכיום פועלים בישראל מאות אתרי אינטרנט ברשת הגלויה, המציעים שירותי זנות באופן בוטה וגלוי ומפרסמים תמונות חושפניות של נשים, מפרטים שמות (בדויים לרוב), גילאים, מיקומים מדויקים ומאפשרים לזנאים פוטנציאליים לצרוך זנות בתשלום בתוך שעות ספורות. כנגד אתרים אלה ומפעיליהם אין כמעט אכיפה. ח"כ קארין אלהרר, ציינה, כי נתונים מראים כי כבר בשנת 2014 ידוע על 670 אתרים.

 

"מסקר של משרד הרווחה משנת 2016 , 11 אלף נשים וגברים עוסקים בזנות. במקביל יש ירידה באכיפה בשנים האחרונות. הכנסת חוקקה חוק איסור צריכת זנות אז איך זה עומד בכפיפה אחת? מדובר בדיני נפשות ואסור להרפות מהנושא".

 

ח"כ נעמה לזימי:" הזירה הזו מייצרת מעגליות אין סופית ופגיעה חוזרת בגלל שרשרת ההפצה. בד"כ הנוער הזה הוא נוער בסיכון עם עבר של פגיעות מיניות והאינטרנט הוא פלטפורמה קלה לניצול והרבה יותר אגרסיבי. עלינו למצוא את המנגנונים בהקשר של סחר וברור לי שעלינו לסייע בחקיקה".

 

שלמה רביבו, מנהל ארצי תכנית 'יזהר', התריע כי התוכנית בסכנת סגירה בגלל אי תקצוב וסיפר: "אנחנו פועלים לילה לילה בזירות הזנות והסמים ומזמינים אותם להגיע אלינו למרכז כדי להחזיר לעצמם את כבוד האדם. מדובר בתוכנית ממשלתית  שפוגשת למעלה מ- 15 אלף מפגשי רחוב בשנה ואנחנו הקו האחרון".

 

ליאור רוזנבאום, 'המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות': "כיום כ- 14,000 נשים וגברים עוסקים בזנות מהם 3,000 קטינים וקטינות וזו הערכת חסר. כאשר הרשת היא שער הכניסה לעולם הזנות" היא הוסיפה, כי בחיפוש פשוט ברשת ניתן בקלות ובאופן גלוי ניתן למצוא פרסום לזנות.

 

חברתה לארגון, עדן פרבר:" מנתוני איגוד האינטרנט עולה כי בין השנים 2021 ל-  2024 נחסמו 16 אתרים בלבד בגין פרסום ושידול לזנות. יש לבצע צעדים דחופים למאבק בהם: אכיפה מוגברת ומותאמת למרחב המקוון, פיקוח ורגולציה של הרשתות החברתיות והוצאתה מהחוק של 'זנות מצולמת'".

 

דנית מיטשל, דוברת 'ארגון לא עומדות מנגד' הציגה לוועדה דוגמאות לפרסומות ברשת וכיצד הן משדלות אימהות יחידניות ונערות להיענות לפרסום הזה בגלל הדוחק הכלכלי וניתן לסגור עסקת זנות בקלות רבה. "זירת הזנות האינטרנטית כל כך מופקרת כאשר אלה שמציעים אותה כבר לא חוששים".

 

אילת אמיר ברון, משרד הרווחה והביטחון החברתי:"אנו פועלים המון בנושא של איתור וחיזור לסיוע במספר אופנים: סיורים פיזיים, קווי סיוע טלפוני ונוכחות של איתור של בינה מלאכותית ברשת כדי להגיע לכמה שיותר אנשים ולהציע להם סיוע ופתרונות אמתיים. פועלת וועדה בין-משרדית ליישום הוראת השעה".

 

מיכל ויירון, ממשרד הבריאות, סיפרה על פעילות משרדה דרך מרפאות לוינסקי וניידות הנותנות טיפול חינמי ודיסקרטי. "לעניין האינטרנט אנו עובדים על אתר המיועד לאוכלוסייה בעיקר לנשים ונערות בסיכון ועתיד לפרט את המענים הניתנים".

 

עו"ד אדווה בר שלום, משרד התקשורת, טענה כי הסמכות היא מוגבלת והחוק מחייב את ספקי האינטרנט להציע כלי סינון לאתרים פוגעניים בחינם כולל גם ברשתות החברתיות.

 

רפ"ק מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל: "המשטרה רואה חשיבות רבה במלחמה בתופעת הזנות. אנו פועלים בכמה מישורים חלקם לא אפרט כאן. בוצעו חסימות אתרים ויש תכנית ויעדי ראש אח"מ לפעולה בנושא הזה".

 

עו"ד איתי גוהר, מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה: "יישום החוק החל בחסימה של אתרי זנות בגלל החשיבות שראינו. המטרה היא לקחת את פעילות זנות ולדחוק אותה לפינה כדי למזער נזקים. משנת  2018 ועד 2020 כ- 70 הליכים כנגד אתרים, חלקם חזרו וחלקם נסגרו לצמיתות. בשנים האחרונות שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל נשחק במקצת ואנחנו כרגע בונים ציר פעילות חדש ומסודר. מבחינת האתרים שחוזרים הסמכות להוציא צו מתוקן בחוק היא על המשטרה ואנחנו חוזרים לבית המשפט לאשר אותו".

 

עו"ד אביגיל סון פלדמן, משרד המשפטים: "מבחינה משפטית יכולות להיות כל מיני עבירות רלוונטיות שמפלילות והדבר מתחזק בנושא קטינים. חוק איסור צריכת זנות מתמקד ספציפית בבגירים והיא חדשה יחסית".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי יתקיים דיון מעקב וביקש מהמשתתפים להעביר רעיונות לחקיקה הנדרשת." הזמינות הבלתי אפשרית לזנות ברשת הוא משהו שמייצר ניצול של חולשות של אנשים בסיכון. אנו צריכים לפעול הן בביקוש והן בהיצע. אפשר וצריך לעשות יותר במיוחד בנושא האתרים שחוזרים לפעול".