האלטלנה נמצאה והסיפור שמאחורי הפרשה מורכב הרבה יותר

האלטלנה נמצאה אבל הסיפור שאנחנו מכירים הוא רק חלק מהתמונה

בעקבות איתור שרידי האונייה בעומק הים, פרופ' אופירה גראוויס קובלסקי, ראשת רשות המחקר באקדמית צפת, שחקרה את פרשת אלטלנה והתנועה הרוויזיוניסטית, חוזרת למאבקים שהתחוללו בתוך האצ"ל ולרגע שבו מדינת ישראל הצעירה עמדה בפני סכנת הידרדרות למלחמת אחים.

איתור שרידי אוניית אלטלנה, כמעט שמונה עשורים לאחר הפרשה שהפכה לאחד האירועים הטעונים בתולדות מדינת ישראל, מחזיר אל מרכז השיח לא רק את העימות בין ממשלת ישראל והאצ"ל, אלא גם צד פחות מוכר בסיפור המאבקים שהתחוללו באותה תקופה בתוך המחנה הרוויזיוניסטי עצמו.

פרופ' אופירה גראוויס קובלסקי מהאקדמית צפת, שחקרה את התנועה הרוויזיוניסטית ואת פרשת אלטלנה, טוענת כי כדי להבין את האירועים שהתרחשו ביוני 1948, לא די לבחון אותם דרך העימות המוכר בין דוד בן־גוריון למנחם בגין.
לדבריה, בתקופה שקדמה לפרשה התקיימה התנגדות משמעותית למנהיגותו של בגין מתוך המחנה שלו עצמו. קבוצה אחת התנגדה לפירוק האצ"ל ולהפיכתו ממחתרת למפלגה פוליטית, ואילו קבוצה אחרת קיבלה את המעבר לפוליטיקה אך ערערה על יכולתו של בגין לעמוד בראש המפלגה החדשה. בין הדמויות הבולטות בקבוצה זו היה הלל קוק, שהיה מעורב בארגון אלטלנה בארצות הברית.

"המחקר שלי עוסק גם במה שהתרחש בתוך הימין באותה תקופה", מסבירה פרופ' גראוויס. "פרשת אלטלנה לא הייתה רק עימות בין ימין לשמאל. ברקע התקיים גם מאבק פנימי על דרכו של האצ"ל ועל מנהיגותו של מנחם בגין".
גם הסיפור המוכר על חלקו של בגין במניעת מלחמת אחים מורכב יותר, לדבריה. במחקרה היא מצביעה על עדויות שלפיהן במהלך המשבר נקלע בגין למצוקה קשה והתקשה לתפקד, בעוד בכירים אחרים באצ"ל נטלו חלק משמעותי בניהול האירועים.

גראוויס מצביעה במיוחד על יעקב מרידור, מבכירי האצ"ל, שניהל לדבריה חלק משמעותי מההתנהלות ואף חתם על ההסכמות בכפר ויתקין. "הסיפור יכול היה להתדרדר במהירות למלחמת אחים", היא אומרת, "ומי שמנע זאת לא היה רק בגין, אלא גם חלק מהפיקוד הבכיר של האצ"ל".

גם גורלה של האונייה לאחר הקרב פחות מוכר לציבור. שרידיה נותרו במשך יותר משנה סמוך לחוף תל אביב, ורק בנובמבר 1949 נגררו לים הפתוח והוטבעו. מקורות בני התקופה מתעדים הן טקס זיכרון שנערך ליד שרידי האונייה ביוני 1949 והן את גרירת השלד והטבעתו בנובמבר אותה שנה.

עבור פרופ' גראוויס, מציאת האונייה היא הזדמנות לא רק לבחון מחדש את האירוע ההיסטורי, אלא גם לחשוב על משמעותו עבור החברה הישראלית כיום: "פרשת אלטלנה מלמדת עד כמה חוסר אמון ושנאה בין מחנות פוליטיים עלולים להביא חברה אל סף מלחמת אחים", היא אומרת, "אולי מציאת האונייה תאפשר לקיים דיון אמיתי לא רק בשאלה מה בדיוק התרחש שם, אלא גם בשאלה כיצד מונעים מלחמת אחים וכיצד לומדים לקבל באמת קיומן של עמדות שונות בחברה".