המדינה גבתה 1.83 מיליארד ₪ מס הכנסה מהעסקת עובדים זרים
בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים נחשף כי בשנת 2024 גבתה המדינה כ-1.83 מיליארד שקל במס הכנסה מכ-242 אלף עובדים זרים, שהשתכרו יחד כ-17.1 מיליארד שקל. לצד נתוני הגבייה, הזהירה רשות המסים מפני אובדן הכנסות של עד כחצי מיליארד שקל בשנה בענף הבנייה בלבד, בשל תשלומי שכר במזומן שאינם מדווחים.
אובדן המס מתשלומים לא מדווחים בענף הבניין בלבד עשוי להגיע לחצי מיליארד ₪ בשנה. העובדים הזרים נהנים מהטבות מס - נקודות זיכוי בשווי של כחצי מיליארד ₪ בשנה.
בדיון שקיימה היום (יום ב') הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה בנושא הכנסות המדינה ממסים בגין העסקת עובדים זרים, עלה כי בשנת 2024 הועסקו בישראל כ-242 אלף עובדים זרים, שהשתכרו בכ-17.1 מיליארד ₪ ושילמו כ-1.83 מיליארד ₪ מס הכנסה. במהלך הדיון נחשפו נתונים המעידים על אובדן הכנסות משמעותי לקופת המדינה כתוצאה מתשלומי שכר במזומן שאינם מדווחים, וכן עלתה מחלוקת סביב הטבות המס הניתנות לעובדים זרים.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה אמרה כי חשוב לבחון לא רק את הכנסות המדינה ממסים, אלא גם את היקף ההפסדים הנגרמים כתוצאה מהעלמות מס, דיווחים כוזבים, העסקה ללא דיווח כחוק ותשלום שכר "בשחור". לדבריה, כאשר מעסיק אינו מדווח כחוק על העסקת עובדים זרים, נפגעת לא רק קופת המדינה אלא גם התחרות ההוגנת במשק וזכויותיהם של העובדים הזרים עצמם.
יועץ מנהל רשות המיסים, עדן ביטקובר , הציג בפני הוועדה את נתוני הגבייה ואמר כי בשנת 2024, 242,000 עובדים זרים השתכרו בכ-17.1 מיליארד ₪. מתוך זה שולם מס הכנסה 1.83 מיליארד ₪. שיעור המס הממוצע ששולם על ידי עובדים זרים עמד על 10.6%, כאשר בענף הסיעוד שיעור המס הוא הנמוך ביותר ועמד על 2.2% בלבד. לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבמקרים רבים מעסיקים פרטיים המשלמים לעובדים הזרים שכר נוסף מעבר לתשלום מחברות הסיעוד, אינם מנכים מס במקור כנדרש בחוק.
בהתייחסו להעלמות המס, אמר ביטקובר כי האתגר המרכזי הוא תשלומי שכר במזומן שאינם מדווחים. לדבריו, בענף הבנייה התופעה מוכרת במיוחד, ולעיתים היא מלווה גם בשימוש בחשבוניות פיקטיביות. ביטקובר ציין כי על פי הערכות רשות המסים, אם עובד זר בענף הבנייה מקבל בממוצע 3,000 ₪ נוספים במזומן מדי חודש מעבר לשכרו המדווח, אובדן המס למדינה עשוי להגיע לכ-200 מיליון ₪ בשנה. בהנחה של תוספת שכר של 7,000 ₪ בחודש, היקף אובדן המס עלול להגיע לכ-500 מיליון ₪ בשנה בענף הבניין בלבד.
מנגד, עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מתח ביקורת על מתן נקודות זיכוי במס לעובדים זרים וטען כי מדובר בהטבת מס המוערכת ביותר מחצי מיליארד ₪ בשנה. לדבריו, אין הצדקה לכך שמשלם המסים הישראלי יממן הטבה לעובדים זרים המשתכרים בישראל שכר הגבוה משמעותית מהשכר במדינות מוצאם.
עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין העריך כי הכנסות המדינה הכוללות מעובדים זרים ממסים, אגרות ומקורות נוספים, עשויים להגיע לכ-7–8 מיליארד ₪ בשנה. לדבריו, לצד היקף ההכנסות הגבוה, המדינה אינה משקיעה די משאבים באכיפה ובהגדלת מספר המפקחים.
עו"ד קן תור מתח ביקורת חריפה על רשות המסים ואמר, הממשלה טובלת ושרץ בידה. הממשלה גובה מיסים מהעובד הישראלי - ממי שקל לגבות, ולא גובה את המס ממי שצריך לגבות.
אלישע יפרח מאיגוד לשכות המסחר קרא למדינה להפחית את האגרות המוטלות על העסקת עובדים זרים. לדבריו, עובדים זרים מסייעים לצמיחת המשק ולהרחבת הפעילות העסקית, וכי צמצום האגרות עשוי להגדיל את הפעילות הכלכלית ואת הכנסות המדינה ממסים.
בסיכום הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר ולרשות המסים לבחון את מדיניות נקודות הזיכוי והטבות המס הניתנות לעובדים זרים ואת השפעתן על הכנסות המדינה. בנוסף, ביקשה הוועדה להגביר את האכיפה נגד מעסיקים המשלמים שכר במזומן בניגוד לחוק ולבחון קיום מבצעי אכיפה ממוקדים בתחום.














