הקרב על בריאות ילדינו מתנהל כעת גם במרחב הדיגיטלי

 

"הרשת מפוצצת בסרטוני קינוחים ויראליים, מזרקות שוקולד ועוגות ענק. מה שנראה כתוכן בידורי תמים ברשתות החברתיות הופך לגורם סיכון רפואי אמיתי", אומר ד"ר אבראהים עזאם, אנדוקרינולוג בכיר ואחראי מנהלת סוכרת במחוז צפון של קופת חולים מאוחדת.

 

עד לפני שנים ספורות, סוכרת סוג 2 בילדים נחשבה תופעה נדירה, שהיוותה רק 1-2% ממקרי הסוכרת בגילאים צעירים. היום, המציאות שונה באופן דרמטי: מרכזים רפואיים שונים מדווחים על שיעור של 8-45% מקרי סוכרת סוג 2 מתוך כלל מקרי הסוכרת המאובחנים בקרב ילדים ומתבגרים, תלוי באוכלוסייה הנסקרת. המגמה כאן ברורה: אנחנו עדים למגיפה אמיתית.

 

"הקשר בין העלייה בהשמנת ילדים לבין הגידול במקרי הסוכרת הוא ישיר וחד משמעי", מסביר ד"ר אבראהים עזאם, אנדוקרינולוג בכיר ואחראי מנהלת סוכרת במחוז צפון של קופת חולים מאוחדת. "מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא החשיפה המסיבית לתכני אוכל ברשתות החברתיות."

 

מה קורה במוח של מתבגר כשהוא גולל בטיקטוק ונתקל בסרטון של עוגת שוקולד נוטפת?

 

"התשובה מורכבת יותר משמדובר בפיתוי פשוט. רמזים או סימנים של מזון כגון: ריח, מראה, פרסומות, צלילים או אפילו מחשבות הקשורות לאכילה מעוררים שרשרת של תגובות פסיכולוגיות עצביות הורמונליות במוח". ד"ר עזאם מוסיף: "התוצאות של חשיפה כזו כוללות: הפעלת מרכזי התגמול במוח, תחושת רעב פתאומית גם כשהגוף אינו זקוק למזון, תשוקה חזקה למאכל מסוים ולמעשה אכילה שאינה קשורה לצורך פיזיולוגי אמיתי".

 

מחקרים מראים שאנשים עם עודף משקל והשמנה מפגינים תגובת יתר פיזיולוגית ופסיכולוגית לרמזים של מזון. במחקר אחד, אחרי צפייה או הרחה של פיצה, נמצא שלאנשים עם עודף משקל היה יותר ריור ורצון לאכול מאשר לאנשים במשקל תקין. המסקנה: המוח של אנשים הסובלים מהשמנה רגיש יותר לסימני מזון והדבר יוצר מעגל קסמים שקשה לשבור.

 

ד"ר עזאם מצביע על כך שאוכלוסיית בני הנוער נמצאת בסיכון מיוחד. "הם עדיין מפתחים דפוסי אכילה והרגלי ויסות עצמי, ובו זמנית הם הקבוצה הצורכת הכי הרבה תוכן ברשתות החברתיות. כשאינסטגרם וטיקטוק מציפים את המסכים שלהם בסרטונים של קינוחים ומתוקים מוגזמים הצפייה עצמה מעוררת דחף לאכול מיידית מזון דומה".

 

"זה לא נעצר ב'תיאבון לעוגה'", מדגיש ד"ר עזאם. "העלייה בצריכת סוכר ומזון מעובד אצל בני נוער תורמת ישירות לגידול בשיעורי עודף המשקל, והדבר עלול להוביל להופעת סוכרת סוג 2 כבר בגילאים צעירים."

 

מי בסיכון ומתי יש לבדוק?

 

"החברה האמריקאית לסוכרת הגדירה קריטריונים ברורים לזיהוי ילדים בסיכון. ילד או מתבגר עם משקל יתר ( BMIמעל אחוזון 85 לגיל ולמין) שיש לו לפחות שניים מגורמי הסיכון הבאים, צריך להיבדק כל שנתיים החל מגיל 10 או מתחילת ההתבגרות המינית. הבדיקה המומלצת היא בדיקת סוכרת בצום היא זולה, נוחה, ומעודדת היענות". 

 

לפי ד"ר עזאם מי שנמצאים בקבוצת סיכון:

• בעלי היסטוריה משפחתית של סוכרת סוג 2 בקרוב משפחה מדרגה ראשונה או שנייה.
• שייכות לקבוצות אתניות בעלות שכיחות יתר של סוכרת.
• מציגים סימנים של תנגודת לאינסולין (כמו יתר שומנים בדם, לחץ דם גבוה, אקנטוזיס ניגריקנס, או תסמונת שחלות פוליציסטיות).
• בעלי אורח חיים יושבני.

 

מה אפשר לעשות?

 

"ההתמודדות עם התופעה דורשת גישה רב ממדית. ברמה האישית והמשפחתית: הגברת המודעות בקרב הילדים ובני נוער לסיכונים בצריכת מזונות ממותקים. בנוסף, יש לנהל את סביבת הבית על ידי תכנון ארוחות מראש על ידי ההורים וכמו כן לפעול לשמירה על שינה מספקת בקרב הילדים משום שעייפות מגבירה תגובתיות לרמזים של מזון. במקרים קשים יותר מומלץ לפנות לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים ובמקרים הדורשים זאת גם טיפולים תרופתיים כמו זריקות GLP1, המשפיעות על מרכזי התגמול ועוזרות לירידה במשקל", מפרט ד"ר עזאם.

 

"בנוסף, ברמה המערכתית חשוב לציין כי מחקרים רבים מצביעים על היעדר בקרה ושליטה ברוב המדינות על התכנים המופצים לילדים ובני נוער ברשתות החברתיות. יש צורך דחוף בהתערבות הגורמים הרגולטוריים, כולל חקיקה שתגביל ותמנע את ההפצה של תכנים לא בריאים", ממליץ ד"ר עזאם. "פעולה כזו עשויה להביא להפחתה משמעותית בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, ולהפחית את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 באוכלוסייה זו".

 

"המסך בידיים של ילדינו הפך לא רק לחלון לעולם, אלא גם לגורם סיכון רפואי אמיתי. בעידן שבו תוכן ויראלי יכול להגיע למיליוני צופים תוך שעות, השפעתו על בריאות הציבור ובמיוחד על הדור הצעיר דורשת התייחסות רצינית", מסכם ד"ר עזאם. "הקרב על בריאות ילדינו מתנהל כעת גם במרחב הדיגיטלי, ורק שילוב של מודעות אישית, אחריות הורית ורגולציה ממשלתית יכול לשנות את המגמה המדאיגה".