השפעת הטכנולוגיה על פערי השכר בישראל

אף שעל פי המודל ששימש את החוקרים נראה שצפויה עלייה מתונה יחסית ברמת השכר הכללית, ההשלכות של התרחבות השימוש בבינה המלאכותית על פערי השכר בין קבוצות עובדים שונות עשויות להיות משמעותיות. ככל שהשפעת הטכנולוגיה על השכר הכולל תהיה גדולה יותר כך יגדלו השינויים בפערים הנלווים לה – חלקם יעמיקו וחלקם יצטמצמו.

עלייה כללית בשכר לצד השפעה מורכבת על פערי השכר בין קבוצות עובדים

במחקר נעשה שימוש במודל של Acemoglu, מבכירי החוקרים בתחום, שבדק את השפעת הטכנולוגיה על פערי השכר בארה"ב ב-2025. בהתבסס על נתוני הלמ"ס מצאו החוקרים כי רמת השכר הכללית בישראל צפויה לעלות בכ-1.55% במצטבר על פני עשור עקב אימוץ השימוש בבינה מלאכותית יוצרת. מדובר בעלייה צנועה יחסית בהשוואה לעשור 2014–2024, שבמהלכו עלה שכר השכירים הריאלי ב-2.7% בממוצע בשנה.

ואולם על אף העלייה הצפויה בשכר הממוצע במשק, חלוקת השכר בין קבוצות עובדים תשתנה. פער השכר המגדרי צפוי להתרחב בכ-0.5–1 נקודות אחוז, בעוד פער השכר המגזרי צפוי להצטמצם בכ-1–2.5 נקודות אחוז. לצד ההבדלים בפערים בין הקבוצות, השכר הממוצע בקרב כ-29%–30% מכוח העבודה בכללותו צפוי לרדת, כולל אצל נשים ובעלי השכלה בינונית-גבוהה (מסיימי תיכון ובעלי תואר ראשון).

מחקרים שבחנו תרחישים שבמסגרתם תתרחש אוטומציה של רוב המטלות האנושיות מצאו כי השפעת הבינה המלאכותית על השכר תלויה בשאלה אם המשק יצליח להתרחב ולהשקיע בהון בקצב דומה לקצב התפשטות האוטומציה. כלומר, כאשר ההשקעה והפעילות הכלכלית גדלות במהירות מספקת השכר עשוי לעלות, ומנגד, כאשר האוטומציה מתקדמת מהר יותר מהתרחבות המשק, השכר עלול להיפגע.

ההשפעה על פערי השכר תלויה גם בתגובת שוק העבודה הן מצד הביקוש לעובדים והן מצד היצע העובדים בענפים ובמקצועות שונים. במצב שבו המגמה הכללית עומדת בעינה, התאמות אלו של הביקוש וההיצע צפויות למתן חלק מההשפעות הישירות על פערי השכר.

נראה אפוא כי בדומה למגמה שנמצאה במחקרים שבוצעו בארה"ב, גם בישראל צפויה עלייה צנועה ברמת השכר הכללית והשפעה מורכבת על פערי השכר: צמצום פערי השכר המגזריים, התרחבות פערי השכר המגדריים וקיטוב בפערי השכר בין קבוצות השכלה. מגמות אלו מצביעות על צורך בקידום אפשרויות הכשרה ולמידה איכותיות, השקעה במערך ההכשרות המקצועיות וטיוב מסלולי הלימוד האקדמיים על מנת לאפשר לעובדות ולעובדים הישראלים להתחרות בהצלחה בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית.

מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב: "שוק העבודה יעבור שינויים מרחיקי לכת עם התרחבות השימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית. מקצועות מסוימים ייעלמו, מקצועות חדשים ייווצרו, ומקצועות שישרדו יחוו עליות או ירידות בביקוש ובהיצע. כדי לצמצם את הפגיעה בעובדים בתהליך הזה יהיה צורך להקנות להם מיומנות רלוונטיות שיאפשרו להם להצליח בשוק העבודה העתידי, באמצעות ביצוע התאמות במערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית".

פרופ' גיל אפשטיין, ראש תוכנית שוק העבודה במרכז טאוב: "המחקר מראה שהבינה המלאכותית משנה את המבנה של פערי השכר בישראל יותר משהיא מעלה את רמת השכר הממוצעת. למרות שהניתוח שלנו מבוסס על נתוני תעסוקה מהשנים 2018–2022 ועל הנחות שמרניות בדבר יכולות הבינה המלאכותית, עולים ממנו הבדלים ברורים בין קבוצות עובדים".

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב: "כולם כבר מבינים היום שהבינה המלאכותית מתחילה לשנות את שוק העבודה, בעולם בכלל ובישראל בפרט; עם חלק מהעובדים היא מיטיבה ובאחרים היא פוגעת. מחקר זה נועד לסייע למקבלי ההחלטות לזהות מראש את הקבוצות המועדות לפגיעה כדי שיוכלו למקד את מאמציהם בקבוצות אלו".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה. המחקר המלא לחצו כאן