כישלון המאבק בזנות

בדיון מעקב של הוועדה על אכיפת חוק איסור צריכת זנות, נציגת המשטרה לא יכלה להציג את הנתונים שברשותה ללא אישור לשכת השר לביטחון לאומי. חברות הכנסת בדיון זעמו וטענו לפגיעה בכבוד הכנסת ובממ״מ שפנו ללשכת השר עשרות פעמים לקבלת הנתונים בטרם הדיון. נציג לשכת השר אמר כי במשרד לא מכירים פנייה מהממ"מ. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן אמרה כי המציאות מוכיחה כי צריך לעבור לאכיפה פלילית: "ברור שזה יהיה הרבה יותר אפקטיבי ובחלוף שנים אנחנו רואים שהמספרים באמת מאוד נמוכים. אני מבקשת לקבל מהמשרד הביטחון לאומי ומהמשטרה כמה קנסות שולמו עד היום ואת כל הנתונים המלאים שלא הוצגו לוועדה"

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון מעקב מיוחד על אכיפת חוק איסור צריכת זנות. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "נשים וגברים מגיעים לעולם הזנות, לא מתוך בחירה, אלא מתוך קושי גדול, מתוך טראומה, מתוך עוני, מתוך התעללות, מתוך חוויות חיים קשות. ואני לא קונה את כל התיאוריות האלה על זה שזה משהו שנעשה מבחירה או שזה זכותו של כל אדם".

 

לדברי היו"ר: "יש חוק שמוגדר כהוראת שעה, אבל לצערי הנתונים אודות האכיפה מאוד מאוד מטרידים, עד כדי מרוקנים מתוכן את החוק. בשלוש השנים האחרונות מספר הקנסות עמד על כמחצית ממספר הקנסות בשנתיים הראשונות של החקיקה הזו, של שנת 2021 עד 2022. זאת אומרת, בשנתיים הראשונות, היו פי שתיים יותר קנסות משלוש השנים האחרונות בקדנציה של הממשלה הנוכחית. אז כשרואים שזו המגמה ואלו המספרים, קשה שלא לחוש שמדובר במשהו מכוון, במדיניות, זה לא נראה מקרי. כשמסתכלים על הנתונים במחוזות מסוימים, אז רואים שיש מחוזות בארץ מבחינת פריסה גיאוגרפית שממש אין אכיפה, לצורך העניין, במחוזות ירושלים, הצפון והדרום יחד, בשלוש שנים ניתנו 26 קנסות. זה המספר, אז תבינו עד כמה האכיפה היא זעומה ולא רצינית. כל מה שקשור לחלופה החינוכית, שזו חלופה לקנס בעצם, רק 5% מהצרכנים בשנת 2525 השתמשו בחלופה הזו, מה שאומר שזה לא כל כך בשימוש ויש אולי מקום לבחון האם צריך להגדיר את זה מלכתחילה כברירת מחדל".

 

מוריה רודל סילפן מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים בזנות: "מבחינת המשטרה יש זנות רק בתל אביב במחוז שפלה וקצת במחוז חוף, אבל הזנות במצב מאוד מאוד קשה בדרום, חבל ארץ שלם שמהנתונים לא ניכר שהתייחסו אליו, היא במצב מאוד קשה גם בצפון, במיוחד מאז המלחמה, ואנחנו קוראות ומפצירות למשטרה לאכוף בצורה סיסטמטית בכל מדינת ישראל ולא רק בתל אביב את חוק איסור צריכת זנות, וגם כשהמחוקק חוקק את החוק, המטרה הייתה לא לעשות כסף על הזנאים, על צרכני המין, אלא לחנך את הציבור לנהוג אחרת ולא לצרוך זנות, ובשביל זה יש את הסדנה".

 

ל' שורדת זנות: "כל בית בושת שנסגר הוא ניצחון קטן לנשים ששרדו את התופת. אבל ההישג הזה חשוב ככל שיהיה, אינו מספיק. אכיפת החוק עדיין לא השיגה את מטרתה הסרסורים מודעים לזה וצרכני הזנות מודעים לזה, והנשים במעגל הזנות ממשיכות לשלם את המחיר והמחיר הוא גבוה מאוד. לפי סקר משרד הרווחה פה בישראל, כ-31% מנשים שורדות זנות ניסו להתאבד, 50% אובחנו עם פוסט טראומה מורכבת. 27% אושפזו במחלקות פסיכיאטריות, 20% סובלות מהפרעות אכילה, 40% מאובחנים עם הפרעות נפשיות אחרות וגם נתונים מהעולם מראים תמונה דומה, לפי נתונים מהעולם 71% מהאנשים הותקפו פיזית כשהיו בזנות 3% נאנסו, 68% סובלות מפוסט טראומה, מאחורי הנתונים האלה חיים מרוסקים של עשרות מיליוני נשים. הנתונים האלה הם הסיוטים שמהם אנחנו מתעוררות בלילה, השריטות שעל גופנו, הם מי שגנבו שנים ולפעמים עשורים מחיינו. ולכל אישה כזאת שחייה נהרסו, יש מי שהרס אותם. אלה סרסורים ואלה צרכני זנות".

 

עדו אבגר ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "לבקשת יו"ר הוועדה, פנינו כבר בדצמבר למשרד לביטחון לאומי כדי לקבל נתונים על אכיפת איסור צריכת זנות, לצערי, למרות עשרות פניות, לא הצלחנו לקבל מענה. ונכון, כפי שאמרת, גברתי, זה לא תופעה חדשה בכנסת הנוכחית שאנחנו לא מקבלים תשובות מהמשרד לביטחון לאומי. המקרה הזה הוא כן קצת ייחודי, גם בגלל שקיבלנו בדיוק את הנתונים האלה לפני שנתיים מאותה לשכה והגשנו מסמך לוועדה והוא נידון, וגם כיוון שכפי שהוצג פה, אותם נתונים נמסרו על ידי המשטרה במענה לבקשת חוק חופש המידע, אז זה לא שיש איזשהו קושי או בעייתיות בהוצאת הנתונים עצמם, עושה רושם שיש פה בחירה של מישהו במערכת שלא להעביר את המידע הזה לכנסת".

 

קובי גרוסברד ממלא מקום מנהל תחום מדיניות ופרויקטים במשרד הביטחון לאומי התייחס לדברי נציג הממ"מ וטען מנגד: "מבדיקות שערכתי באגף שלי לגבי הנתונים הנדרשים, באגף שלי, כולל המנהלת שלי לא מכירים כזאת בקשה". ח"כ מירב מיכאלי זעמה על הדברים: "תשובה חצופה בצורה באמת מפוארת. כן. צר לי שנאלצת להעביר ולהשפיל את עצמך פה, כאילו בפני כולם, על שקרים שנמסרו לך על ידי אנשים אחרים. זו תשובה שערורייתית בצורה באמת באמת מרשימה במיוחד, זה לא מאוד מפתיע בהתחשב בלשכה של השר שבחסותו מקרי הרצח במדינת ישראל שוברים שיאים, רצח נשים שובר שיאים, אני בטוחה שאם הייתה לנו דרך לספור מקרי אונס ופגיעה מינית, היינו רואות גם שם שבירת שיאים, אבל זה מאוד יפה לבוא ולהגיד לא, לא קיבלנו פניות, כן, נהדר. אחר כך בוא נגיד, בוא שהממשלה הזאת תמשיך להגיד, הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. כשהממשלה מרשה לעצמה להגיד, לא קיבלנו פנייה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת".

 

בהמשך חברות הכנסת בדיון זעמו פעם נוספת גם על המשטרה לאחר שנציגתם בדיון רפ"ק מירב כהן לא יכלה להציג את הנתונים עימם הגיעה לדיון ללא אישור לשכת השר לביטחון לאומי. רפק כהן כן חשפה כי יעד המשטרה הוא 2,700 דו"חות ו- 61 כתבי אישום "זה היעד הכללי הארצי". נציגת משרד הרווחה אילת אמיר ברון ציינה כי 177 אנשים שקיבלו קנסות פנו לאורך כל תקופת החוק להליך טיפול חלופי לקנס. לינור אברגיל מארגון טרנסיות ישראל טענה כי מרבית הקנסות שניתנו ניתנו לעובדים זרים ולכן ביקשה לדעת כמה קנסות הצליחה המדינה לגבות. נציגי הממשלה בדיון לא ידעו למסור את הנתונים הללו. במהלך הדיון אמרה ח"כ עדי עזוז כי משרד הרווחה קיצץ הוא לצערי בסל הגמיש לצעירים: "אם היה עד היום ₪10,000 לתת לכל צעירות צעירה שבאים לעובד הסוציאלי לבקש מענה זה קוצץ ל-₪1,500, זאת אומרת גם הטיפולי שיניים וגם המענים הרגשים שעד כה ניתן היה לקחת מהסל גמיש, קוצצו".