מסרון פרשת עקב
פרשת עקב, הפרשה כולה היא המשך דבריו של משה, המשלב בין דברי תוכחה, איזכור החטאים שביצעו בני ישראל במדבר, דברי עידוד לקראת הכניסה לארץ המובטחת ותיאור מרנין לב על אופייה המיוחד של הארץ, את דבריו הוא פותח.
כי כאשר בני-ישראל יקיימו את מצוות האלוקים, הם יבורכו בכל טוב: בנים, יבול מבורך, צאן ובקר ובריאות. משה מחזק את העם, ואומר להם שלא יפחדו מכיבוש הארץ והאומות שנמצאות בה:"לא תירא מהם..." (דברים ז, יח).
הפרשה מסיימת בתוכחות לעם ,עליהם לדעת כי על ידי שמירת המצות הם יזכו לרשת אותה, הארץ המובטחת, מפני הגויים היושבים בה, ארץ זבת חלב ודבש, וכן יזכו לברכות, נוספות ,אך אם ילכו אחר עבודה זרה, דבר זה יביא להם עונשים כבדים.
נקודות התייחסותי מהפרשה, יצויין, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית ,מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
בפרשה נאמר" כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה' יחיה אדם" (דברים, ח', 3) "לכאורה המילה "לבדו" מיותרת, היות והמסר הוא שחיינו תלויים בדבר ה' ,לכאורה אפשר גם בלא המילה, לבדו.
נשאלת השאלה מדוע נוספה מילה זו? אפרש פסוק זה כדלהלן" לא על הלחם לבדו יחיה" . אל לו לאדם לחיות רק למען הלחם לבדו, אלא יחיה חיים משמעותיים דהיינו ערכיים ורוחניים, חיים שראוי לו לבן תמותה לחיות, לדוגמא מן הראוי לתת מלחמך לדל, אז נימצא טוב וחיים באכילתו.
הפסוק "ואכלת את העמים" פסוק חשוב שלא כמו בעברית היומיומית של ימינו שבה לביטוי "ואכלת אותה" משמעותו: הפסד, במקרא משמעותו ניצחון, דהיינו במקרה דנן , הכוונה תשמידם השמדה טוטאלית.
משה אומר: “והיה עקב תשמעון”. השמיעה היא מעשה רוחני במהותו. לשמוע לאלוהים משמעו להיות פתוח לאלוהים. כך גם במנהיגות, ובעצם בכל היחסים הבין-אישיים לצורותיהם. לפעמים, המתנה הגדולה ביותר שבידינו לתת למישהו היא להקשיב לו. מדוע בחר ה’ דווקא אדם שקשה לו לדבר כמנהיג לעם ישראל .
בהתגלות בסנה, כאשר הטיל הקב”ה על משה את עול המנהיגות, ענה משה:“לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, גַּם מִתְּמוֹל, גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ. כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי”.: ה' בחר דווקא אדם שקשה לו לדבר כמנהיג לעם ישראל, יודע להקשיב ל: זעקתו הדוממת של הזולת – ולקול הדממה הדקה של אלוהים.
