פרשת נשא

מסרון מפרשת השבוע נשא, כבר ברישא אציין אינני מייצג את הפרשנות המסורתית מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה, נושאים המוצגים בפרשה, הפרשה ממשיכה את מיפקד האוכלוסין מפרשת השבוע הקודמת במדבר ומציגה את ציוויה, אדם שגזל מחברו והכחיש את הגזילה ונשבע לשקר, ישיב את הגזילה בתוספת עשרים וחמישה אחוזים וכן יביא קורבן מיוחד ("אשם") למקדש. כאשר בעל חושד באשתו כי היא בוגדת בו יהיה עליו ב תנאים מסוימים להביא את אשתו (המכונה:"אישה  סוטה") אל המשכן, לבדיקת אמיתות חשדותיו.

אדם שנדר להיות 'נזיר' אסור  בשתיית יין, באכילת ענבים בתספורת ובטומאה למתים. לאחר תום תקופת הנזירות הוא יביא אל המשכן כבש (כקורבן עולה).- הכוהנים נצטוו לברך  את  עם ישראל באהבה  - לרגל השמחה הגדולה של הקמת המשכן, הביאו הנשיאים קורבן מיוחד_, משה רבינו בהגיעו  לאוהל מועד היה שומע את קולו של האלוקים.

נקודות התייחסותי מהפרשה, בפרשתנו אנו קוראים שתי יחידות הלכתיות רצופות. האחת עוסקת בדינה של הסוטה אישה נשואה שבגדה בבעלה וקיימה קשר אינטימי עם גבר זר, והשנייה עוסקת בנושא שהוא, כנראה, הנושא הרחוק ביותר מקודמו: הלכות הנזיר אדם שמבקש להתעלות למדרגה מעין כהונה, ומקבל על עצמו למשך תקופה לנהוג דיני נזירות הדומים לדיני הכהונה, להימנע משתיית יין, מגילוח השיער ומקירבה למתים.מבאר זאת רש"י: היות שהיין מביא לידי קלות ראש. ולכן כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. (תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף ב; רש"י שם) כלומר, הנזיר שמקבל על עצמו להתעלות למדרגה גבוהה של קדושה, עושה זאת בעקבות הזמנה שקיבל המציאות הזמינה אותו כשהוא נחשף, ניתן להניח שזה היה שלא במתכוון, למעשיה המכוערים של הסוטה, וכתגובה לכך הוא חש צורך לקבל על עצמו נזירות הכוללת פרישה מן היין ומקלות הראש שהוא גורר בעקבותיו.יש בהסבר זה גישה לאמת שפעמים רבות אנו מנסים לחמוק ממנה: דהיינו 'החשיפה' משפיעה!

כאשר אנו נחשפים למעשים מכוערים, לדיבורים גסים, לסגנון התנהלות זול הדברים משפיעים עלינו ומחלחלים פנימה אל המקומות שהיינו רוצים לשמור נקיים וטהורים. לעומת זאת, כאשר אנו נחשפים למעשים  ולהתנהלות מכובדת אנו מושפעים לחיוב ונעשים בעצמנו אנשים טובים יותר.

הדברים האמורים צריכים להיות נכונים כלפי כל אחת ואחד מאיתנו, אציין שהם נכונים במיוחד, ולעיתים קריטיים, כאשר אנו מדברים על ילדים ובני נוער. החשיפה של ילדים ובני נוער לא רק משפיעה עליהם אלא ממש מעצבת את תפיסת העולם שלהם, ולעיתים גם את סדר היום.

מדי פעם ההורים שמחנכים את ילדיהם לערכים, למידות טובות, לאמונה, ועם זאת  מאפשרים להם להיחשף להשפעות מנוגדות, ובדרך כלל עוצמתיות .

נשאלת השאלה? האם יש לנו דרך להתמודד עם שיטפון המידע? עם תרבות שפרצה גבולות ואין דבר שלא כשר בעיניה? התפקיד של ההורים וכמורים הוא ללמוד וללמד את הצעירים כיצד להתמודד, להציב גבולות, להתגבר על פיתויים, לחסום את הגישה למה שאיננו מעוניינים להיחשף אליו. נראה כי הכלל "כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" רלוונטי ביותר. בעל כורחנו אנו נחשפים לדברים שאנו סולדים מהם, והיכולת שלנו להתמודד מול זה היא  להעצים את הצד הטוב.

יש לנו תפקיד לחנך את ילדינו להציג להם את העולם כפי שהוא, חלק אחד של התפקיד הזה עוסק בשאלת החשיפה לְמַה אנו מעוניינים לחשוף את ילדינו ולְמַה לא; ושוב להעצים את הצד הטוב את על ידי הגברת הכוחות החיוביים,ההתמודדויות החיוביות בכדי לעצב בוגרים /ות חיוביים לעצמם  ולחברה.