"אנשי זק"א שמו קץ לחייהם"

הסיוע לאנשי המערך לטיפול בחללים' ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, לענייני משאבי אנוש בצה"ל, דנה

 

"אתם יודעים כמה מתנדבים היו שם ואינם איתנו היום?...לא ביקשנו שכר על מה שעשינו...מבקשים טיפול. אם תעשו את החישוב ותבדקו כמה מבין מי ששמו קץ לחייהם היו אנשי זק"א, לעומת יחידות אחרות, תראו נתונים קשים מאוד".

 

ועדת המשנה לענייני משאבי אנוש בצה"ל, קיימה דיון שעסק בהכרה וטיפול באנשי המערך לטיפול בחללים בצה"ל ובני משפחותיהם.

 

הוועדה ביקשה לקבל עדכון בדבר סטאטוס מימוש תוכנית החוסן לאנשי ונשות המערך לטיפול בחללים, הן ברמה הצוותית והן ברמה המשפחתית, ולקבל התייחסות לפעילות שבוצעה בפועל לניטור וזיהוי אנשי המערך שבמצוקה באופן יזום מבלי שפנו.

 

אורן פז, ששירת בזק"א במחנה שורה הציג לוועדה שני מכתבים שנשלחו אליו, אחד מהביטוח הלאומי והשני ממשרד הביטחון ואמר: "במכתב הראשון נכתב שמשרד הביטחון הכיר בי כנפגע איבה. הביטוח הלאומי כתב שהועבר אליו הטיפול ממשרד הביטחון, וכי בהתאם לחוק התגמולים אני זכאי להכרה כנפגע איבה. המכתב השני עסק ב־40% הנכות שנקבעו לי בוועדה ולמעשה, ההחלטה הקודמת בוטלה, וכעת הכול מתחיל מחדש. שוב צריך לעבור את כל ההליך כדי לקבל את אותם טיפולים.

 

אני כבר כמעט שלוש שנים נמצא בתוך המאבק הזה, מאז תחילת המלחמה. למה צריך למשוך את זה כל כך הרבה זמן? אתם יודעים כמה מתנדבים היו שם ואינם איתנו היום? את זה אף אחד לא סופר – לא אתם, לא צה"ל ולא הביטוח הלאומי.

 

אנחנו היינו שם כמתנדבים. לא ביקשנו שכר על מה שעשינו. לא ביקשנו החזר על הזמן שהשקענו, על הדלק, על הנסיעות הלוך ושוב או על כל מה שנתנו. מה שאנחנו מבקשים הוא לא כסף אלא אנחנו מבקשים טיפול. אם תעשו את החישוב ותבדקו כמה מבין מי ששמו קץ לחייהם היו אנשי זק"א, לעומת יחידות אחרות, תראו נתונים קשים מאוד."

 

אל"מ במיל' אייל מורדוך, מפקד המערך לטיפול בחללים: "אני נמצא בקשר כמעט יומיומי עם החיילים. הם צמאים לשיח  עם המפקדים שלהם, עם החברים שלהם ועם מי שמכיר את מה שעברו.

 

אני רוצה לתאר את המציאות כפי שהיא כיום. במערך המילואים אין כרגע אימונים, אין קריאות לשירות, וברוב המקרים האנשים מרגישים חסרי משמעות. הם מרגישים שהשתמשו בהם בתקופת הלחימה, וכשהמשימה הסתיימה – גם הקשר איתם הסתיים.

 

בסופו של דבר, כל האירוע התרחש בזמן שהיינו בשירות מילואים. לאחר שהשירות הסתיים, חזרנו להיות אזרחים, והצבא מטבע הדברים אינו אחראי לטפל באזרחים.

 

יש לי חיילים שנמצאים כל היום במיטה ואינם מוכנים לצאת מהבית. אחרים עובדים בשירות הציבורי ואינם פונים לקבלת טיפול או הכרה, משום שהם חוששים שהדבר יפגע בהם בעתיד, למשל במכרזים או בקידומם המקצועי.

 

אני מכיר באופן אישי לפחות שלושה אנשים כאלה. הם אינם מטופלים, למרות שהם עוברים דברים קשים מאוד. הם פשוט חוששים מההשלכות ולכן אינם פונים לקבלת עזרה. אין כיום מנגנון אמיתי שמאתר את האנשים האלה."

 

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני השיב: "לגבי כל נושא הזכויות, המעטפת הכלכלית, הטיפולים וכל יתר הסיוע, הנושא הזה הוסדר לשנים 2024 ו־2025, והזכאויות שנקבעו נשמרות גם בשנת 2026. הדבר כולל 22 טיפולים, מעטפת לבנות זוג ולבני משפחה, מעטפת כלכלית, החזרים והטבות נוספות.

 

לגבי שנת 2026 ואילך, התקבלה החלטת ממשלה בנושא המילואים, במסגרת מה שמכונה "התאמת המדרגות", שהסדירה את מדרגות הזכאות השנתיות.

 

בהתאם לכך הגשנו לממשלה הצעת החלטה שמטרתה להסדיר את נושא ההכרה והסיוע הנפשי לחיילי מילואים שעסקו בטיפול בחללים ובבני משפחותיהם גם משנת 2026 ואילך.

 

במסגרת ההצעה הרחבנו את רשימת בעלי התפקידים במעגל הראשון – כלומר, מי שעסקו באופן ישיר בטיפול בחללים, בהובלתם, באיסופם, בזיהוים ובקבורתם – בהתאם להגדרות שקבע ראש מטה כוח האדם במערך המילואים בצה"ל.

 

בנוסף, הסדרנו גם את סוגיית בעלי התפקידים במעגל השני, ובהם גורמים שעסקו בהודעות לנפגעים ובתפקידים נוספים, תחומים שלא היו מוסדרים עד כה.

 

לגבי שמירת הקשר עם המשרתים, הוגדר בעל תפקיד ייעודי שכל תפקידו הוא לרכז את המידע מהמפקדים, מהפעילויות ומהנתונים השונים, ולחבר בין החיילים לבין אגף השיקום.

 

בנוסף לכך, הקצינו משאבים למפקדים כדי שיוכלו לנהל קשר רציף עם חייליהם במסגרת היחידה. זה היה פער שעלה באחד הדיונים הקודמים, ופעלנו לתת לו מענה."

 

אל"מ שהם עורקבי, רמ"ט הרבנות: " יש בידי רשימה של כלל היחידות שכבר הוכרו, והתהליכים לגביהן הושלמו. למעשה, מתוך 17 יחידות, 16 כבר השלימו את הליך ההכרה, כך שניתן לומר שהנושא הוסדר עבורן במלואו, על כלל הזכויות הנלוות.

 

לגבי חיזוק החוסן במסגרת היחידות, לצורך כך בנינו תוכנית המבוססת על שלושה נדבכים: חוסן המשרת, חוסן התא הזוגי וחוסן התא המשפחתי. יש בידינו לוח זמנים מלא של כלל הפעילויות, ואשמח להעביר אותו לוועדה."

 

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן סיכם: ״אי אפשר לצאת לפגרה ולהשאיר את אנשי מערך הטיפול בחללים בצה״ל במצב הזה.  עלו בדיון הבדלים קשים בטיפול בין מתנדבי זק״א ואנשי מערכת הביטחון ואנחנו מודעים לצורך ליישר ולצמצם את הפערים.  מאז שהתחלנו לעקוב אחרי הנושא חלה התקדמות ואנחנו נמשיך לעקוב אחריו כדי לוודא שהמצב ישתפר״.