"מגיל 7 נאנסתי לעיתים על ידי 20 גברים"

 

הנפגעת הדר פלדמן סיפרה כי בגיל 8 וחצי אביה היה מביא אותה פעם בשבוע לחדר של חבר כנסת ובו היא הייתה נפגעת: "שם הייתי צריכה לשתות שתי כוסיות קטנות ומאבדת הכרה והוא היה עושה בי כל מה שרק רצה, ככה פעם בשבוע במשך שנה וחצי".

 

מ': "בעודי בהריון מתקדם נפגעתי בפגיעה טקסית במקום בו גדלתי. נאנסתי בצורה מחרידה".

 

ש': "הם חטפו אותי בלילה מהמיטה שלי, מגן השעשועים, מההסעה בדרך לבית ספר. קשרו אותי מהרגליים למעלה וחשמלו אותי בשוקר חשמלי באיברים אינטימיים.

 

אילצו אותי לצפות ברצח של תינוקות קטנים". ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "הבטן מתכווצת למשמע סיפורי הזוועה שלעיתים נמשכו שנים רבות, על התעללות לא אנושית ועל פגיעות בלתי נתפשות בחסרות וחסרי ישע".

 

נציגות המשטרה והפרקליטות אמרו כי בדיון חסוי יוכלו למסור פרטים שלא ניתן למסור בדיון משודר הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה המיוחדת לענייני צעירים קיימו דיון מעקב מיוחד בסוגיית ריבוי העדויות על פגיעה מינית טקסית מאורגנת וטיפול רשויות המדינה.

 

ממלאת מקום יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בדיון, ח"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי: "העדויות המחרידות ששמענו משורדות של פגיעות מיניות טקסיות, מדירות שינה מעיני. הבטן מתכווצת למשמע סיפורי הזוועה שלעיתים נמשכו שנים רבות, על התעללות לא אנושית ועל פגיעות בלתי נתפשות בחסרות וחסרי ישע".

 

ח"כ הרכבי הדגישה: "מדובר במגה-אירוע, ששנים מתעלמים, מטייחים ומזניחים. על פניו, מעורבים אנשים בעלי כוח ורבי השפעה ממגזרים וקהילות שונות. כבר חלפה חצי שנה מאז הדיון הראשון, למען הנפגעים והנפגעות ובכדי למנוע פגיעות בעוד ילדות, ילדים, נערות ונערים, המשטרה והפרקליטות חייבים להיכנס לאירוע, לפעול ובדחיפות".

 

יו"ר הועדה המיוחדת לענייני צעירים ח"כ נעמה לזימי: "אנחנו מספר חברות כנסת שמובילות את הטיפול בנושא הקשה והסבוך הזה פועלות בחזית אחת יחד כדי שיהיה טיפול אמיתי לנפגעות".

 

חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מריה רבינוביץ' התייחסה לדו״ח מיוחד שהוכן לקראת הדיון לבקשת ח״כ הרכבי: "התופעה מוכרת עשרות שנים גם בעולם. משנות ה-90 יש ספרות מחקרית בנושא. בישראל רואים שרק מתחילים את הלמידה של הנושא. פנינו ל-5 משרדי ממשלה שונים ואין הגדרה שמוסכמת על כולם מהי פגיעה טקסית מאורגנת. האמירה פגיעה טקסית לא נמצאת בחוק ולכן יש קושי לאתר תיקים בפרקליטות המדינה ובמשטרה בנושא. ביקשנו לבחון עשור וקיבלנו מהמשטרה 4 תיקים בעשר שנים ובפרקליטות התקבלה תמונה דומה בשל אי יכולת לפלח תיקים ולכן נעשתה גם בדיקה ידנית".

 

רפ"ק אורית דנין ראש חוליית עבירות מין במשטרה: "בעקבות הדיונים בכנסת הנושא מלווה על ידי ראש אגף החקירות ובטיפול יחידה 105 שמתמחה בפגיעות מיניות. הנושא מורכב והוא אחורה בזמן ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו מתקדמים באמצעות שולחן עגול קדימה. השולחן העגול מאוגוסט עסק בשאלות על אפשרויות זיהוי מהעבר. זאת חקירה סבוכה והבנו שאנחנו צריכים ליווי של פרקליטות והתיקים מורכבים. יש קורבן נוספת שמגיעה היום לתת עדות. יש קורבנות שלא עונות לנו. כל מי שמרגישה מאוימת או חשה סכנה לחייה יכולה להתקשר ל-100". ח"כ לזימי: האם בדיון חסוי נוכל לקבל יותר פרטים?".

 

רפ"ק דנין השיבה כי בדיון חסוי תוכל המשטרה לדווח לוועדה יותר מידע".

 

ד"ר נעמה גולדברג מנ"כלית 'לא עומדות מנגד':"אני מרגישה שיש נפש חפצה אבל אין כלים מותאמים לעבוד עם כאלה מקרי קיצון. יש נשים שרוצות לדבר והן מאוימות. יש נשים שחיות תחת טרור".

 

ח"כ יואב סגלוביץ': "כשרוצים לפצח סיפור פלילי צריך לספר סיפור פלילי עם שם של חשוד. אין חשוד שאי אפשר לטפל בו. אני לא מעלה על דעתי שראש אגף חקירות דואג ממישהו".

 

ד"ר עו"ד כרמית קלר חלמיש מנהלת תחום מחקר באיגוד מרכזי הסיוע: "אנחנו מקבלות יותר ויותר תלונות ואנחנו רואות חוסר התאמה של המערכות למקרים שהם בקצה של הפגיעות המיניות. יש לנו מתלוננות שחוששות פחד מוות לפנות למערכות. יש קשר ישיר בין חוסר הטיפול לילדים שנפגעים עכשיו".

עו"ד ליזו וולפוס מפרקליטות המדינה: "התגייסנו לנושא הזה ומינינו מתוך הפרקליטות פרקליטה בדרגת מנהלת מחלקה, אולי יש אירועים נקודתיים מהעבר וצריך מישהו שיתכלל את הכל. נבנו מספר נקודות על אף היעדר ההגדרה הפורמלית ועשינו פעולה משולבת. בחנו תיקי עבר באמצעות מנהלי מחלקות ומחוזות. העברנו טבלה מסודרת עם המון קריטריונים וזיהינו שמות ומענה ואנחנו לא יכולים להתייחס לתיקים פליליים עם נתונים מאוד קשים. יש תשובות ולא כולן יכולות להינתן כאן ועכשיו. מאז ש-105 פתחו מחלקה ייעודית הגיעו מספרים ספורים שחלקם חזרו על עצמם מתיקים ישנים וזה לא משנה אם הם נסגרו בעבר. לא כולם כללו מוטיבים של פגיעות טקסיות".

 

הנפגעת ע': "קיבלתי זימון ל-105 ופגשתי חוקרות עם הרבה רצון טוב. הגעתי והיא לא ידעה כלום. ביליתי במשטרה יותר מ-100 שעות. הן לא ידעו כלום. היא אמרה אני לא חשופה לתיק והיא אמרה שהיא לא יכולה לעשות פעולות חקירה על מה שכבר נסגר. יש עדים שלא דיברו איתם. הבאתי המון דברים שאפשר להצליב ואיך יכול להיות שהחוקרת. אמרו לי שככל שהתיק יותר גדול אין לי איך לעמת את זה. אמרו לי שאם יש אפילו 10% אחוז של מילה מול מילה אז לא יגישו את התיק למשפט כדי שהפרקליטות לא תפסיד. אמרו לי שאם אני חוזרת על העדות שלי אז זה פוגע בתיק".

 

ח"כ לזימי: מה שאת מספרת פה מקומם במיוחד. הייתי בטוחה שהעדות שלך תשמש כמנוע ואני מזועזעת במיוחד. איך מצפים שיעשה תהליך אם אומרים לך שלא רוצים לראות מה היה פה לפני?". ח"כ הרכבי: "החוקרות צריכות להכיר את התיק מבעוד מועד".

 

אביגיל סון פלדמן ממשרד המשפטים: "מבחינת חקיקה פלילית לא היתה פה עדות אחת שהמעשים שם לא מהווים היום עבירה פלילית חמורה. יש מחשבות על ביטול התיישנות בכל נושא הפגיעות המיניות בקטינים בהיבט הרבה יותר רחב מפגיעות טקסיות".

 

בדיון סיפרה הנפגעת ש' את שאירע לה: "הם חטפו אותי בלילה מהמיטה שלי, מגן השעשועים, מההסעה בדרך לבית ספר. קשרו אותי מהרגליים למעלה וחשמלו אותי בשוקר חשמלי באיברים אינטימיים. אילצו אותי לצפות ברצח של תינוקות קטנים. אילצו אותי לחפור את הקבר של עצמי. הם פה בינינו. איך אפשר לדעת שילדים נפגעים בכאלה פגיעות איומות. נתתי עדות במשך יותר מחמש שעות. נתתי פרטים, מקומות ושמות. אני רוצה לדעת שלוקחים אותנו ברצינות".

 

הדר פלדמן נפגעת פגיעות טקסיות: "מגיל 7 עד גיל 21 אבא שלי היה מוכר אותי לכל מי שרק רצה. שנים על גבי שנים הייתי נאנסת באכזריות על ידי קהל שלם של משתתפים לא פחות מ-7 לפעמים גם 20. כתות שהעבירו אותנו הילדים בטקסים פולחניים דתיים ובשם הרב הצדיק עשו עלינו עקידת יצחק, היו מענים אותנו, היו מכריחים אותנו לענות אחד את השניה. היו מורחים אותנו בצואה, הייתי צריכה לחפור לעצמי קבר עם הידיים, לשכב שם כשהיו שופכים עלינו קופסאות של עכבישים. אחרי כל עינוי, כל אונס, כל טקס שעברתי הייתי קמה בבוקר בוכה, לא יודעת למה כואב לי כל הגוף, הנשמה והלב".

 

לדברי הדר ההגעה היום לכנסת היא טריגר משום שבגיל 8 וחצי אביה היה מביא אותה פעם בשבוע לחדר של חבר כנסת ובו היא הייתה נפגעת: "שם הייתי צריכה לשתות שתי כוסיות קטנות ומאבדת הכרה והוא היה עושה בי כל מה שרק רצה, ככה פעם בשבוע במשך שנה וחצי".

 

ח"כ לזימי: "את אומרת שפה בכנסת לפני הרבה שנים היה חבר כנסת שהיה אונס אותך. לשמוע שהמקום הזה שימש לפגיעה ממש בלתי נתפס ומטלטל. לדעת שהמקום הזה חולל ככה זה מזעזע מאוד". הדר: "כל מי שפגע בי כבר מת".

 

במהלך הדיון הוקראה עדותה של מ' נפגעת פגיעות מיניות טקסיות:"אני אישה משכילה, רעיה ואם. עובדת וחיה חיים נורמטיביים לחלוטין. בעשור האחרון נזכרתי בפגיעות מזעזעות שעברתי במשך כל הילדות מצד בני משפחה, רופא, פסיכיאטר ורבנים. הפגיעות לצערי לא הפסיקו עד שבחרתי להתנתק מהמשפחה שלי שאני גם אוהבת. לצערי עד הרגע האחרון שהייתי מגיעה לבקר את בני משפחתי המשכתי להיפגע. הפוגעים השתמשו במניפולציות ובסמים קשים כדי לטשטש ולנתק אותי. בעודי בהריון מתקדם נפגעתי בפגיעה טקסית במקום בו גדלתי. נאנסתי בצורה מחרידה, נעשו בי מעשים איומים ולצערי נאלצתי גם לפגוע בתינוק מאוד קטן שרק נולד כדי להציל את העובר ברחם שלי. נאלצתי לבצע מעשים מחרידים והכל היה לצד אנשים חשובים מאוד, רופאים ורבנים. בטקס מזעזע בו האנשים האלו חגגו את המוות וחגגו את הניצול. סחרו בי, סחרו בגוף שלי. הדבר הזה חייב להפסק. האנשים האלו צריכים לקבל את עונשם. בנוסף חשוב לי לשאול מה התמיכה הכלכלית והטיפולית שנפגעות יכלו לקבל. אחרי שהסתיימו 3 שנות טיפול ברווחה נאלצתי להתחיל לחפש לעצמי טיפול חדש. זה חייב להשתנות".