מכת חתלתלת בדאלית אל כרמל ועוספיה
מחלת החתלתלת הינה מחלה נגיפית (וירוס) קשה מאוד שעלולה לגרום למוות, בתקופה האחרונה התגלו מספר מקרים של חתולים שנדבקו במחלת החתלתלת בכפרי הכרמל, לא ברור מהיכן הם מגיעים לכאן. סרטון
ביקשנו את דעתו של ד"ר קובי יפעת וטרינר מהכרמל שמכיר את מחלת החתולים חתלתלת, ועד כמה היא מסוכנת לבני אדם.
ד"ר קובי: "מחלת החתלתלת הינה מחלה נגיפית (וירוס) קשה מאוד שעלולה לגרום למוות, היא גורמת לשלשולים, הקאות, התייבשות, דיכאון וחוסר תיאבון".
ד"ר קובי: "המחלה פוגעת במעי הדק, בכבד, בטחול ובמח העצמות והמוות מהיר מאוד, ניתן למנוע את המחלה על ידי חיסון, הוירוס אינו פוגע בבני אדם, וירוס זה דומה לוירוס של כלבים שכתבתי עליו בעבר, וירוס הפרוו שלאחרונה ראיתי כ-20 מקרים בדליה ועוספיא שבחלקם הגורים מתו, לכן אנו ממליצים לחסן את הגורים כבר בגיל 7-8 שבועות".
תושבים שפנו לוטרינר בכרמל ד"ר יוסף מלשה צייד אותם בכלובים ואז חלק מהחתולים החולים נלכדו והועברו לוטרינר, מה שרואים בסרטון.
לסרטון
{YouTubeVideo id=8KlEzzzeq_4}
חתלתלת (בלועזית: Feline Panleukopenia) היא מחלה נגיפית קשה עד קטלנית הפוגעת בחתולים ונגרמת על ידי נגיף פרוו של חתולים הדומה לנגיף פרוו בכלבים. על אף הדמיון השמי למחלה כלבלבת אין כל קשר בין הגורמים לשתי המחלות.
גורם המחלה ופתופיזיולוגיה
גורם המחלה הוא נגיף DNA חד-גדילי ממשפחת נגיפי פרוו. הנגיף מדביק באמצעות הפרשות ונוזלי גוף נגועים, פרעושים ובמגע עם סביבת החיה הנגועה. גם וטרינרים ומגדלים המטפלים בחיה נגועה ללא כפפות חד-פעמיות יכולים להעביר את הנגיף לחיות אחרות.
עיקר הנזק הנגרם על ידי הנגיף מתרחש בדופן המעי, המתבטא בהיווצרות כיבים במעי ובהתנשלות תאי האפיתל המדפנים אותו. בעקבות הנזק הקשה חלה פגיעה חמורה בתהליכי הספיגה והעיכול התקינים. במקביל חלה פגיעה במערכת החיסון המגבירה את רגישות הגוף לזיהומים משניים. בעובר הנגיף מונע התפתחות תקינה של המוח.
תסמינים קליניים
שלשול מימי ודמי.
התייבשות כתוצאה מאובדן נוזלים בשלשול ומחוסר ספיגת הנוזל במעיים. ההתייבשות מתבטאת בין היתר באובדן גמישות העור ובמקרים קשים העיניים נראות שקועות.
תת-תזונה בשל חוסר ספיגת מרכיבים תזונתיים הכרחיים.
אנמיה.
ספירת דם - ירידה בספירת התאים הלבנים, בספירת הטסיות ובהמטוקריט.
דיכאון וחולשה.
אובדן תיאבון.
חום גבוה.
הקאות.
במקרים רבים החתולים מתים זמן קצר לאחר הופעת הסימנים הקליניים של המחלה.
אבחון
אבחון על סמך שינויים קליניים, לפי מופע החיה ולפי השינויים הנצפים בבדיקות הדם.
אבחון סרולוגי, המתבסס על תגובת נוגדן כנגד אנטיגן נגיפי. הבדיקה לרוב מבוצעת על דגימת צואה.
טיפול ומניעה
חתלתלת היא מחלה מסכנת חיים ולכן מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. רוב החתולים מוגנים מפני המחלה באמצעות החיסון המרובע הניתן 3-4 פעמים לגורי חתולים ואחת לשנה-שנתיים לחתולים בוגרים. משטר חיסונים תקין מספק הגנה כמעט מוחלטת מפני הידבקות בנגיף. מומלץ לא לחסן חתולות הרות מחשש לגרימת נזק למוח העוברים.
אין תרופה למחלה זו, על כן הטיפול הניתן הוא טיפול תומך נגד הסימנים הקליניים. גם במתן הטיפול הטוב והמלא ביותר יש סיכון גבוה למוות. הטיפול התומך כולל: עירוי נוזלים ואלקטרוליטים תוך ורידי, אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים וחימום של החתול החולה.
