הים האדום העורק שמחזיק את העולם מחובר

הים האדום, המקום שבו נפגשים מסחר עולמי, אנרגיה, מלחמות, ציים צבאיים ומאבקי מעצמות.

 

במרכז המפה מופיע הים האדום עצמו רצועת מים צרה יחסית המחברת בין האוקיינוס ההודי לים התיכון, למרות גודלו המצומצם, מדובר בעורק מרכזי של הכלכלה הבינלאומית.

 

דרך הנתיב הזה עוברים נפט מהמפרץ, גז טבעי, מכולות מסין, רכבים, תבואה וחומרי גלם שמחזיקים את שרשראות האספקה העולמיות פועלות.

 

באב אל־מנדב, צוואר הבקבוק של הסחר העולמי, בחלקה התחתון של המפה מופיע מיצר באב אל מנדב המעבר הצר המחבר בין הים האדום למפרץ עדן ולאוקיינוס ההודי, זהו אחד המעברים הרגישים ביותר בעולם.

 

כל ספינה המבקשת להגיע מאירופה לאסיה חייבת לעבור בנקודה הזאת, המפה מדגישה כיצד אזור קטן בין תימן, ג׳יבוטי ואריתריאה הפך לנקודת לחץ עולמית, ברגע שהמעבר הזה מאוים הסחר העולמי כולו מתחיל להאט.

 

החות'ים והמלחמה החדשה על נתיבי הסחר, בצד הדרומי של התמונה מופיעים טילים וכלי טיס בלתי מאוישים רמז ישיר להתקפות שביצעו החות'ים מאז 2023 נגד אוניות סוחר בים האדום, ההתקפות האלו לא פגעו רק בספינות הן פגעו באחד העקרונות החשובים ביותר של הגלובליזציה חופש השיט.

 

בתגובה, חברות ספנות בינלאומיות רבות החלו לעקוף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה מסלול ארוך ויקר בהרבה.

 

המפה מציגה היטב את ההבדל, המסלול דרך תעלת סואץ קצר ומהיר ואילו הנתיב סביב אפריקה מוסיף כשבועיים ואף יותר לזמן ההפלגה.

 

המשמעות היא, עלייה במחירי ההובלה, התייקרות מוצרים, פגיעה בשרשראות אספקה, ועלויות אנרגיה גבוהות יותר, כך הופך עימות אזורי בתימן לאירוע שמשפיע על הכלכלה העולמית כולה.

 

תעלת סואץ השער של אירופה, בחלקה העליון של המפה מופיעה תעלת סואץ אחד המעברים האסטרטגיים החשובים בעולם.

 

התעלה מאפשרת מעבר ישיר בין אסיה לאירופה, ולכן הפכה למקור כוח עצום עבור מצרים, המפה מזכירה כי כ־12% מהסחר העולמי עובר דרך סואץ, כל חסימה של התעלה אפילו זמנית גורמת לזעזועים עולמיים.

 

הדוגמה המפורסמת ביותר הייתה חסימת התעלה בשנת 2021 על ידי אוניית הענק “אבר גיבן”, אירוע שהמחיש עד כמה העולם תלוי במעבר ימי צר אחד, 1967 כשהים האדום הוביל למלחמה.

 

בחלק השמאלי של האינפוגרפיקה מופיע אזכור לשנת 1967 השנה שבה סגר נשיא מצרים גמאל עבד אל־נאצר את מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים.

 

עבור ישראל, מדובר היה באיום אסטרטגי ישיר על חופש השיט והמסחר, פחות מחודש לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, האירוע הזה הוכיח כי שליטה במעברים של הים האדום יכולה להפוך במהירות לעילה למלחמה אזורית רחבה.

 

ישראל: להפוך ממדינת קצה לצומת עולמי, אחד האלמנטים הבולטים בתמונה הוא החיבור בין אילת לבין נמלי הים התיכון של ישראל. האינפוגרפיקה מציגה את החזון הישראלי החדש, להפוך ממדינת גבול במזרח התיכון לצומת תחבורה, אנרגיה וסחר בין אסיה, המפרץ ואירופה.

 

במרכז החזון הזה עומדים, נמל חיפה, נמל אשדוד, והקשר היבשתי האפשרי למדינות המפרץ, הרעיון הוא ליצור מסדרון שיחבר בין הודו, המפרץ וישראל ומשם לאירופה, עבור ארצות הברית זהו חלק ממאבק רחב מול סין ו“דרך המשי” הסינית.

 

ג'יבוטי המקום שבו המעצמות נפגשות, בצד הימני של התמונה מופיעים דגלי המעצמות המחזיקות בנוכחות צבאית באזור: ארצות הברית, סין, צרפת, יפן, בריטניה, ומדינות נוספות.

 

הסיבה לכך ברורה: מי שמחזיק נוכחות בים האדום שולט באחד מעורקי הסחר החשובים בעולם, ג׳יבוטי הפכה למעשה לנקודת המפגש של הציים הגדולים בעולם מקום שבו אמריקאים, סינים, אירופים ומדינות המפרץ פועלים זה לצד זה.

 

המאבק הגדול של המאה ה־21, התמונה כולה מתארת למעשה מאבק עמוק הרבה יותר ממלחמות מקומיות או נתיבי סחר.

 

זהו מאבק על השאלה:
 

1. מי ישלוט בזרימת הכלכלה העולמית?
 

2. האם ארצות הברית תשמור על עליונות ימית?
 

3. האם סין תשלוט בנתיבי הסחר?
 

4. האם מדינות המפרץ יהפכו למרכזי לוגיסטיקה עולמיים?
 

5. האם ישראל תהפוך מגבול אזורי לצומת תחבורה בינלאומי? הים האדום הפך לנקודה שבה כל השאלות האלו נפגשות.

המקום שבו העולם תלוי יותר ממה שהוא מודה, האינפוגרפיקה הזאת אינה רק מפה של אזור גיאוגרפי.
היא תרשים של המערכת הגלובלית עצמה.

 

הים האדום מחבר: בין מפעלים באסיה לשווקים באירופה, בין אנרגיה מהמפרץ לצרכנים במערב, בין אינטרסים של מעצמות יריבות.

 

כל טיל באזור, כל חסימה ימית וכל שינוי במאזן הכוחות משפיעים על העולם כולו ממחירי הדלק ועד מחירי המזון. ובעידן שבו הכלכלה העולמית תלויה יותר מתמיד בשרשראות אספקה מהירות, הים האדום הפך לאחד המקומות החשובים ביותר על פני כדור הארץ.

 

מי ששולט בו לא שולט רק בים. הוא מחזיק בידיו חלק מהשליטה בקצב שבו העולם כולו פועל.