הלחץ ביחידה 8200 הוכר כגורם להתפרצות מחלת גרייבס

חיילת ששירתה בתפקיד טכנו־מודיעיני מבצעי ביחידה 8200, שוחררה משירות לאחר שלקתה במחלת גרייבס – מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטת התריס. החיילת ביקשה להכיר בה כנכת צה"ל, אך במשרד הביטחון דחו את בקשתה, בטענה שלא הוכח כל קשר בין שירותה הצבאי לפרוץ מחלתה.

 

במצוקתה פנתה החיילת לעו"ד יואב אלמגור, העוסק בייצוג נכי צה"ל וכוחות הביטחון. עו"ד אלמגור הגיש בשמה ערעור על החלטת קצין התגמולים, שנדון בפני בית משפט השלום בתל אביב, המשמש כערכאת ערר על החלטות משרד הביטחון.

 

על פי המתואר בתביעה, החיילת התגייסה לצה"ל ביולי 2016, עברה מסלול הכשרה במערכות טכנו־מודיעיניות ובהמשך שובצה ביחידה 8200. במהלך שנת 2017 החלה לשרת באופן עצמאי בתפקיד מבצעי, תובעני ורגיש, שאת מלוא פרטיו לא ניתן לחשוף בשל מגבלות ביטחוניות.

 

על פי הנטען, במסגרת תפקידה היא נדרשה לפעול במהירות ובדיוק מרבי, מתוך ידיעה שגם טעות קטנה מצדה עלולה להביא לאובדן כמויות משמעותיות של מידע מודיעיני. לעדותה, תחושת אחריות כבדה ליוותה אותה גם לאחר סיום המשמרות, הקשתה עליה להתנתק מהעבודה, ופגעה קשות בשנתה.

 

ימי העבודה היו ארוכים ולעיתים נמשכו מהבוקר עד שעות הלילה, בהתאם לצורכי הפעילות המבצעית. באפריל 2017 גבר העומס אף יותר, לאחר שהחיילת נדרשה להשלים הסמכה במהירות, בשל הצורך לקדם את החיילת שהכשירה אותה.

 

בשל המשמרות הארוכות והרצופות, ללא הפסקות מסודרות, נשברה החיילת יום אחד ופרצה בבכי. בשיחה עם המפקדת התוודתה החיילת שהיא לא מצליחה להירדם ולישון כיאות. המפקדת הסבירה לה שהדבר נובע מלחץ, אך לא סיפקה לה כל פתרון, ולהיפך.

 

חרף הלחץ הרב בו הייתה נתונה, הוטלה עליה בהמשך משימה נוספת: להדריך חיילים חדשים לתפקידם ביחידה, ובשל כך היא נאלצה לפנות מזמנה על מנת להכין מערכי שיעור, לעבור על חומר מקצועי ולהכשיר את החיילים, לצד ביצוע כל יתר משימותיה.

 

על פי הנטען כל בקשותיה, למעט אחת, להפחית את מספר המשמרות שלהן שובצה, לא נענו. בהמשך אף נטען כלפיה כי היא מפגרת בביצוע המשימות שהוטלו עליה.

 

לדברי עו"ד אלמגור, בחודשים הבאים לשירותה החלה החיילת לחוש הידרדרות הדרגתית במצבה הגופני. פעולות שבעבר ביצעה ללא קושי הפכו למאומצות. היא התקשתה לעלות במדרגות, סבלה מחולשה ומירידה ניכרת בכושרה ולא הצליחה עוד לבצע ריצות קצרות.

 

מחלתה הכרונית נחשפה לבסוף בשל השתתפותה במרוץ בסיס למרחק חמישה קילומטרים. החיילת, שנהגה להתאמן באופן קבוע, הצליחה לרוץ כמאה מטרים בלבד ונאלצה לעצור. בעקבות האירוע היא הבינה כי הירידה בכושרה אינה רגילה, ופנתה למוסדות הרפואה בצבא.

 

לאחר מספר בדיקות, התברר שהחיילת לקתה במחלת גרייבס, מחלה אוטואימונית הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס. המחלה עשויה להתבטא, בין היתר, בדופק מואץ, בחולשה, בירידה במשקל ובחוסר סבילות למאמץ. ביולי 2018 שוחררה החיילת מצה"ל בשל מחלתה.

 

במסגרת הדיון בערעור על ההחלטה שלא להכיר במחלתה כנכות שנגרמה עקב השירות, טען עו"ד אלמגור כי מרשתו שירתה בתפקיד מבצעי רגיש, שכלל שעות עבודה ארוכות, מיעוט בשעות שינה, דרישה לדיוק מוחלט ואחריות כבדה לתוצרים מודיעיניים. הלחץ שחוותה, כך נטען, חרג במידה ניכרת מלחץ תעסוקתי רגיל ונבע במישרין מהמסגרת הצבאית שבה שירתה.

 

משרד הביטחון טען מנגד כי עומס עבודה, אחריות מקצועית, משמרות ארוכות ולחץ לעמוד במשימות קיימים גם במקומות עבודה טכנולוגיים אזרחיים, ואין בהם כשלעצמם כדי להצדיק הכרה במחלה כנובעת מהשירות. עוד נטען כי החיילת לא נחשפה ללחימה, לאיום על חייה, למשבר פיקודי חריג או לאירוע טראומטי ממוקד.

 

במרכז המחלוקת עמדה השאלה הרפואית האם מתח נפשי עלול לגרום להתפרצות מחלת גרייבס.

 

המומחה הרפואי מטעם התביעה הסביר כי אצל אדם בעל נטייה מוקדמת למחלה, סטרס משמעותי עשוי לשמש גורם חיצוני המוציא אותה מן הכוח אל הפועל. לדבריו, הנטייה עצמה אינה מובילה בהכרח להתפרצות, וייתכן שאדם בעל נטייה מוקדמת כלל לא יחלה ללא גורם סביבתי או נפשי שישמש זרז.

 

מנגד, המומחה מטעם משרד הביטחון טען, כי לא הוכח מבחינה מדעית שסטרס גורם למחלת גרייבס. לדבריו, הספרות הרפואית מצביעה לכל היותר על קשר סטטיסטי בין דחק לבין התפרצות המחלה, אך אינה מוכיחה קשר סיבתי. הוא הוסיף כי חלק ניכר מהמחקרים מבוסס על דיווחים בדיעבד ולכן חשוף להטיות זיכרון ודיווח.

 

שני המומחים הסכימו כי אין הוכחה מדעית מוחלטת לכך שסטרס גורם למחלת גרייבס. עם זאת, הסביר המומחה מטעם המערערת, כי קיימת בספרות הרפואית הסכמה רחבה בדבר קשר בין מתח נפשי לבין התפרצות המחלה, וכי כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר ניסויי שיוכיח זאת באופן מוחלט, משום שלא ניתן לחשוף בני אדם בכוונה לדחק ולבדוק אם יחלו.

 

בית המשפט קבע – המחלה נגרמה עקב השירות

 

בפסק דינו דחה הרכב השופטים את עמדת משרד הביטחון לפיה שירות צבאי בעורף דומה באופיו לעבודה טכנולוגית אזרחית. בין השאר נפסק כי חייל אינו עובד אזרחי שיכול לעזוב את מקום עבודתו, להפחית שעות, להתרחק ממקור הלחץ או לקבוע באופן חופשי את תנאי עבודתו. למסגרת הצבאית, למשמעת, לאחריות הביטחונית ולחוסר היכולת לשלוט בתנאי השירות קיימת משמעות ייחודית – קבע הרכב השופטים.

 

עוד צוין כי שירות משמעותי אינו מחייב בהכרח השתתפות בלחימה או חשיפה לסכנת חיים. גם שירות המתבצע לכאורה בסביבה משרדית עשוי לכלול לחץ חריג ומשמעותי, אשר כרוך באחריות מבצעית, בשעות ממושכות ובחוסר אפשרות ממשית להתרחק מהמערכת.

 

בפסק דינו ערך הרכב השופטים הבחנה בין הוכחה מדעית מוחלטת לבין רמת ההוכחה הנדרשת בהליך משפטי. נקבע כי העובדה שאין מחקר המוכיח בוודאות שסטרס גורם למחלת גרייבס אינה שוללת קשר משפטי על בסיס מכלול הראיות, ובהן הספרות הרפואית הקיימת, סמיכות הזמנים, תנאי השירות והנסיבות האישיות של החיילת.

 

בנוסף, נתן הרכב השופטים אמון בעדותה של החיילת וקבע כי גרסתה בנוגע לשגרת השירות, לעומס ולתחושות שחוותה לא נסתרה. עוד נקבע כי הרישומים הרפואיים בזמן אמת תומכים בכך שהתסמינים הגופניים המובהקים החלו לאחר שתי תקופות העומס שתיארה.

 

הרכב השופטים ייחס משקל מיוחד גם לסמיכות הזמנים בין תקופות הלחץ החריג בשירות לבין הופעת המחלה. בפסק הדין צוין כי כבר בנובמבר 2017, זמן קצר לאחר תקופות העומס שתיארה החיילת, תועדה ברשומות הרפואיות ירידה דרסטית בכושרה הגופני. בכך נמצא חיזוק אובייקטיבי לגרסתה, שאינו מבוסס רק על זיכרונה בדיעבד, אלא על תיעוד רפואי שנערך בזמן אמת.

 

בפסק דינו קבע בית המשפט כי אמנם מדובר במקרה גבולי, אך מכלול הנסיבות נוטה לטובת החיילת. ערעורה התקבל ונקבע כי הוכח קשר רפואי ומשפטי בין תנאי שירותה של החיילת לבין התפרצות מחלת גרייבס. משרד הביטחון חויב לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כעת צפוי עניינה לעבור לוועדה רפואית באגף השיקום, אשר תקבע את שיעור נכותה והזכויות הנובעות מההכרה בה כנכה משירות.

 

לדברי עו"ד יואב אלמגור, ההחלטה מהווה בשורה משמעותית לחיילים ולחיילות שלקו במחלות כרוניות בעקבות דחק משמעותי במהלך שירותם, גם אם שירתו ביחידות שאינן יחידות קרביות. "לא כל לחץ בשירות יוביל להכרה, אך העובדה שהחייל משרת במשרד או מול מחשב אינה אומרת שהשירות שלו רגוע או נטול סיכונים בריאותיים" הוסיף עו"ד אלמגור.

 

עו"ד יואב אלמגור קישור מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.