אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ללא עוררין. עם זאת, חוק הלאום, בנוסחו הנוכחי, גרם לעוול משמעותי כלפי בני המיעוטים בישראל, ובמיוחד כלפי בני העדה הדרוזית, שהוכיחו לאורך השנים נאמנות, שותפות ותרומה למדינה.

 

נדרש תיקון דחוף של חוק הלאום, כך שיעגן באופן מפורש את עקרון השוויון האזרחי ויבטיח גם הכרה בזכויות הקבוצתיות, התרבותיות והאזרחיות של בני המיעוטים, לרבות שותפות שוויונית במרחב הציבורי ובחלוקת המשאבים.

 

נקודות התורפה של חוק הלאום בכל הנוגע למיעוט הנאמן למדינה בדגש על בני העדה הדרוזית, הן:

א) אי הכללתו של ערך השוויון בחוק־יסוד: ישראל – חוק הלאום של העם היהודי פוגע בבני המיעוטים בישראל בכך שהוא יוצר מעמד אזרחי נחות סמלית ומעשית, מחליש את ההגנה המשפטית על זכויותיהם, ומעניק עדיפות חוקתית לאופייה היהודי של המדינה על פני ערכים דמוקרטיים.

 ב) החלשת הביקורת השיפוטית: משום שהשוויון אינו מופיע במפורש בחוקי היסוד (ואינו נכלל בחוק הלאום), קשה יותר לבלום או לפסול חקיקות והחלטות ממשלתיות שעלולות להפלות מיעוטים.

 ג) העדפת ערכים מתנגשים: סעיפים כמו קידום התיישבות יהודית מקבלים מעמד של ערך לאומי מועדף, מה שעלול ליצור הצדקה חוקתית להדרת מיעוטים מהקצאת קרקעות ופיתוח עירוני.

 

לסיכום עניין חוק הלאום, ניתן לומר: חוק הלאום גרם לנזקים גדולים. המשמעותי ביותר הוא הפגיעה הסמלית באזרחות. אסור שעל פניו יהיה מדרג של אזרחויות.

 

העדפות בסמלים ובערכים שמשקפים את יהדות המדינה הן בסדר גמור, בתנאי שאינן פוגעות בשוויון הזכויות ובמעמדם האזרחי של הלא-יהודים.

 

זו פגיעה שיש לה גם השלכות על קבלתה של ישראל למשפחת העמים הנאורים.

לא סתם האבות המייסדים כתבו במגילת העצמאות שלא יהיה הבדל בין האזרחים.

 

ציטוט ממגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין."

 

ובאשר לחוק קמיניץ, החוק לא מאפשר לנו לבנות על אדמות אבותינו שקיבלנו בירושה ובאופן חוקי. החוק מאפשר הטלת קנסות מנהליים כבדים על חיילים שסיימו שירות צבאי ומעוניינים לבנות בתים על אדמותיהם הפרטיות!.