לחזור למקום של הזהות

בפאנל בנושא "תרבות וציונות" אמר העיתונאי בני ציפר "יש אליטה שהשנאה שלה ליהדות הפכה ממש לדגל, אבל עדיין החלק הזה הוא מיעוט קטן", פפר התייחס ליחס בו נתקל ברחבי העולם -"המצב כ"כ גרוע, שאנשים מסתכלים עלינו לא פחות ממה שמסתכלים על גרמניה הנאצית" והתייחס גם לעניין התקצוב– "לשים את הפוקוס וגם את המשאבים על משהו שהוא תומך את הסיפור שלנו."

 

לפני שעה קלה הסתיים פאנל מיוחד בנושא " ציונות בתרבות" בכנס השנתי הקרן למנהיגות ציונית שמתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים. בפאנל שהנחה השחקן והיוצר אוהד קנולר השתתפו השחקן אורי פפר, העיתונאי והסופר בני ציפר, יו"ר מועצת הקולנוע לשעבר וחוקרת תרבות וזהות ויזמית חברתית ד"ר עליזה לביא, וד"ר גדי טאוב מהאוניברסיטה העברית ועורך ערוץ "שומר סף".

 

השחקן אורי פפר התייחס להשפעה הגדולה של 7 באוקטובר ביחס לכל נושא הציונות- גם עבורו באופן אישי: "לפני ה-7 באוקטובר ציונות היתה, לפחות במרחב שלי, דבר של נחלת העבר- "אנחנו ישראלים. ציונות זה לחזור- די, נגמר." ואני חושב שהדבר הזה ברא לידי ביטוי, או לא בא לידי ביטוי, ביצירה. בטח ביצירה שהיא פחות נישתית, המסחרית יותר. לא נתנו מקום לבטא את הדבר שנקרא ציונות, להפך, קצת הדחקנו את זה. אני מרגיש אחרי ה7 באוקטובר בעל כורחנו, שהאסון הזה נפל עלינו ולא הבחין בין דתי חילוני ציוני לא ציוני. הדבר הזה שנקרא ישראל, הוא כבר לא מאה אחוז בטוח. המקום הזה שבכל הוויה הוא דבר חלוט וסגור, פתאום עמד בסימן שאלה. אז אני חושב שבהחלט, מהפרספקטיבה שלי, אני פועל גם בזירה הבינלאומית, וגם פה, להנכיח את השיח סביב ציונות, והקשר, החובה לקשר את הדבר הזה עם אמנות שקשורה לכל המייסדים שלנו ומלווה אותנו."

 

בין היתר התייחסו המשתתפים לאליטה השולטת כיום ולהשפעה שלה על התרבות. ד"ר גדי טאוב אמר כי "יש פה אליטה שלמה שהפכה לסניף הימני של הגלובליזם שלא מסוגלת להצדיק את העניין של מדינה יהודית. בתרבות- לא נוכל להתאושש אם לא נאושש את רוחנו קודם כל." ציפר הסתייג מדבריו של טאוב ואמר כי "יש אליטה שהשנאה שלה ליהדות הפכה ממש לדגל, אבל עדיין החלק הזה הוא מיעוט קטן, הוא לא הדבר שקובע."

 

טאוב אמר בניגוד לאליטה כיום-  הציבור הוא מסורתי-  "הציונות בארצות המזרח לא נפרדה מהדת. הציבור המסורתי הוא הציבור שמחזיק את הציונות על כתפיו. האליטה החילונית אשכנזית איבדה את דרכה והפכה לפוסט ציונית. "הקולנוע הישראלי, נזא, זה הפרצוף שרואים. כשאתה רוצה לקבל פרסים באירופה אז אתה עושה סרטים נגד מתנחלים".

 

ציפר הוסיף – "מי שמחזיק את התרבות זו אליטה. אנחנו  לא יכולים לשלוט בה. אותה אליטה שתמיד הייתה שמה. יש לה רעיונות שלה. אנחנו חייבים אותה כי בלעדיה, לא יהיה לנו תרבות בכלל. חייבים לבלוע את הצפרדע הזאת אם אנחנו רוצים תרבות."

ד"ר עליזה לביא כי יש שינוי, אך לא מספק ואמרה כי שורש הדברים הוא בהכרות עם הסיפור היהודי ציוני- "לכו תדברו עם הורים - שהילדים מתחילים לקרוא רק בכיתה ז את התורה. אין תורה בתל אביב כמעט. מה הילדים שלנו לומדים. הדבר הכי משמעותי ביהדות זה לדעת לספר את הסיפור שלנו בלי לרוץ הרוצה. כשאנחנו מתמודדים אנחנו רואים אצל הרבה מאיתנו שאין לנו תשובות."

 

לביא אמרה כי "יש פה חילופי אליטות. תראו את עומר אדם ואודיה. קורים המון תהליכים מלמלטה. שימו לב מה קורה במכינות. החבר'ה לא מוכנים להיות בורים. אי אפשר לחיות בארץ הזאת בלי זהות בלי ציונות."

 

השחקן אורי פפר התייחס גם ליחס אלינו בעולם ואמר כי בעבר כשהיה מספר שהוא מישראל ושירת בצה"ל "המצב כ"כ גרוע, שאנשים מסתכלים עלינו לא פחות ממה שמסתכלים על גרמניה הנאצית. איך זה יכול להיות? אי הגענו למצב הזה? כשאני יושב עם אנשים ואומרים לי תודה רבה ונדבר ולא חוזרים, אנשים שעבדתי איתם 15 שנה. תופעה מעניינת נוספת דווקא אנשים שיש להם עוד איזשהי אמפתיה למפעל הזה של ציונות ותרבות  יהודית- זה הופך להיות מתחת לשפה. אין מקום שהוא מובא בצורה גלויה. התחושה שלי זה שאנחנו במלחמת נרטיב. גדעו לנו את הסיפור. מישהו השתלט על הסיפור שלנו. בסוף היום שאתה שם את גל גדות בתפקיד ראשי, מכונת הרעל האמיתית פועלת את כל הדבר הזה ברמות שלא אפשר לתאר, כל האש שלהם מופעלת מול הפרסונה הזאת ואין אמצעי שהוא לא לגיטימי. שקרים, עיוותים, לא משנה מה. אנחנו עומדים מול הגל הזה, אף אחד לא בא להציל אותנו."

 

פפר הציג את דעתו ביחס לשינוי אפשרי-  "הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות - לחזור למקום של הזהות שלנו, להביע אותו דרך התרבות ולייצר איזשהו סיפור. הדבר היחיד שאתה יכול לתת ככלי ליוצרים-  זה לעמוד על 2 רגליים, להיות גאה בסיפור שלנו. לשים את הפוקוס וגם את המשאבים על משהו שהוא תומך את הסיפור שלנו."