"פגיעה רוחבית בעבודתה של ביקורת המדינה"

 

משרד מבקר המדינה הגיש את תשובתו לצו על תנאי שהוציא בג"ץ ביום 31.12.25. בנוסף, בג"ץ התבקש לקיים דיון דחוף בעתירה, כאשר חלקו הראשון יהיו חסוי.

 

בבקשה מוצע שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן יופיע בחלק החסוי ויציג ממצאי ביקורת, כולל ממצאים בסיווג "סודי ביותר". עוד התבקש להרחיב את ההרכב הדן בעתירה, הואיל וההכרעה בעתירה כרוכה בפרשנות חוקתית של חוק יסוד מבקר המדינה, בעניינים הנוגעים לליבת סמכותו, ונוכח החשיבות הלאומית והציבורית להכרעה בעתירה. הרחבת הרכב עולה בקנה אחד עם מגוון החלטות של בג"ץ בזמן האחרון.

 

"בעוד העתירות דנן תלויות ועומדות, ישנם, למגינת הלב, בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה, או להצר את צעדיה, בעניינים שצו הביניים אינו חל עליהם, וקיים חשש ממשי מפני 'מדרון חלקלק' בעניינים אלה", נכתב.

 

"אם אין די בכך, ישנם בעלי תפקידים, בדרג המדיני ובדרג הצבאי, שחשפו לציבור פרטים מהותיים מתוך הליכי הביקורת, בין אם באמצעות התקשורת ובין אם במסגרת העתירות דנן (ללא חיסוי המידע). התנהלות זו אינה תקינה שכן במצב דברים זה, שבו הליכי הביקורת הופסקו טרם השלמת הדוחות ופרסומם לציבור, נחשף הציבור לתמונה חלקית, כפי שנמסרה  על-ידי בעלי תפקידים כאמור, במקום לקבל דוחות ביקורת מלאים וסופיים, הכוללים את ממצאיו של מבקר המדינה, כפי שהם מתגבשים בהתאם למתודולוגיה המקצועית של ביקורת המדינה. דומה שאין צורך להכביר מילים על המשמעות הבעייתית של המקרים האמורים ועל הנזק לאינטרס הציבורי במצב דברים זה".

 

בהקשר של ועדת חקירה ממלכתית הודגש כי, "לא זו בלבד שביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה, אלא היא אף פותחת ערוץ נוסף להקמתה. כלומר, המחוקק ראה בביקורת המדינה ובוועדת חקירה ככלים משלימים, ולא סותרים... יתרה מכך, דוחות רבים של ועדות חקירה ממלכתיות, שלא הוקמו בעקבות דוח ביקורת מדינה, עושים שימוש בדוחות מבקר המדינה...ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (2026) הסתמכה על 7 דוחות של מבקר המדינה וביניהם דוח היעדר תפיסת ביטחון לאומי (2025), דוח "עמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה" (2022), דוח "היבטים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון על שימוש החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות יצוא ביטחוני "(2025), דוח "יישום חוק המל"ל" (2012) ועוד".

 

בתשובה הודגש כי, "בביקורות בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אומדן ההשקעה עד כה עומד על למעלה מ-300 שנות אדם וב- 8 בקורות הכלולות בעתירות – עשרות רבות של שנות אדם, נאספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות והכל - בהתאם למתווים המוסכמים שקיבלו מידי בית משפט נכבד זה תוקף של פסק דין והחלטה".

 

תצהיר התשובה מסתיים באמירה עקרונית: "פסקי דין יש לקיים. הסכמות יש לקיים. את ביקורת המדינה יש לקיים. ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את הפצועים, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל, שמגיעות להם תשובות ביחס לכשלים שנפלו באסון השבעה באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל'. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות העתירות ולבטל את צו הביניים שניתן".

 

נוכח טענות שנשמעו בחודש האחרון על פגישות שקיימו בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני עם מבקר המדינה, לבקשה מצורפת בין היתר טבלה המפרטת את פגישות הבכירים ביותר ונושאי הפגישות.

 

תצהיר התשובה (163 עמודים).

בקשה לקיום דיון דחוף.

בקשה להרחבת ההרכב.

טבלת הפגישות של מבקר המדינה וצוותי הביקורת עם ארבעת ראשי הגופים: ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר וראש השב"כ לשעבר.

 

עיקרי טענות נוספות:"טרם הכרעה בעתירות מן הראוי שבית המשפט הנכבד ייתן דעתו על ההשלכות המזיקות, המידיות והעתידיות, שייגרמו לאינטרס הציבורי ולמוסד מבקר המדינה אם וככל שהצו על תנאי, או חלקו, יהפוך לצו מוחלט.

 

ראשית, דוחות מבקר המדינה עסקו בעבר בעניינים הנוגעים במדיניות ואסטרטגיה (להבדיל מתוכן המדיניות גופה) ונושאים מורכבים וסבוכים מבחינה עובדתית, ומצאו ליקויים שתיקונם הציל חיים או יכול היה להציל חיים פשוטו כמשמעו. ביקורות המדינה בנושאי אסון הכרמל, המכשול התת-קרקעי, מתחם קבר רשב"י (מקום ארוע 'האסון במירון'), מיגון בתי חולים ועוד, הן דוגמאות מובהקות לביקורות שגילו ליקויים מסכני חיים. עצירתה של ביקורת המדינה כעת תגרום לכך שליקויים שנמצאו לא יתוקנו, וליקויים שיכלו להתגלות ולבוא על תיקונם לא יתגלו, ובכך עלולה להיגרם פגיעה, חלילה, בחיי אדם. זוהי בראש ובראשונה פגיעה קשה ובלתי מתקבלת על הדעת באינטרס ציבורי ראשון במעלה.

 

שנית, גריעתם של נושאי "מדיניות ואסטרטגיה", או נושאים המחייבים "בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה" בלשון הצו על תנאי מסמכותו של מבקר המדינה, תיצור 'מרחבי חסינות' מביקורת ומבחינה עצמאית חיצונית בלתי תלויה, דווקא בנושאים ליבתיים ובעלי השלכות הרות גורל, כגון אלו שהיו בלב המחדל של השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' וביחס לדרגים הבכירים, המדיניים, הביטחוניים והאזרחיים. 'מרחבי חסינות' כאלה יפערו 'חור שחור' בסמכותה של ביקורת המדינה ועלולים ליצור מצב אבסורדי, בו רק נושאים טקטיים ייבדקו, בעוד שנושאים הנוגעים בסוגיות אסטרטגיות, בהן מעורבים דרגים בכירים, לא ייבדקו ויהיו חסינים מביקורת. זוהי פגיעה אנושה גם בצדק ובאמון הציבור.

 

שלישית, הסכנה הגלומה בצמצום סמכותו של מבקר המדינה, כמו גם בהתערבות בשיקול הדעת שלו, מתעצמת נוכח אופיים העמום והרחב של המונחים הנזכרים בצו על תנאי. קביעה כי הביקורת על נושאי "מדיניות ואסטרטגיה" או על נושאים מורכבים מבחינה עובדתית נעדרת סמכות או בלתי סבירה בעליל, תעניק לכל גוף מבוקר ולכל בעל תפקיד כלי פשוט ויעיל לחסימת ביקורת או לעיכובה, ותיצור אפקט מצנן על מוסד מבקר המדינה עצמו, שיגביל עצמו לעיסוק בסוגיות זניחות בהן לא תתעוררנה טענות להעדר סמכות או ספק לגבי שיקול הדעת. כל ביקורת תוכל להיות מתויגת כעוסקת במדיניות או באסטרטגיה, או ככזו שגלום בה בירור חקירתי-עובדתי רחב יריעה.

 

במובן זה, הפיכת הצו על תנאי, או חלקו, למוחלט אינה מצמצמת ביקורת נקודתית ביחס לאירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אלא מערערת את יסודות מוסד מבקר המדינה כולו. מדובר בנזק ארוך טווח למוסד מבקר המדינה, שעלול לשתק את יכולתו לפעול באופן עצמאי ולהחליש את מעמדו הציבורי. בנוסף, זהו נזק בלתי הפיך לנורמות המנהל התקין בישראל ולאיכות המינהל הציבורי כולו. תוצאה זו אינה מתיישבת עם עקרונות הדמוקרטיה, עם שלטון החוק ועם האיזון הראוי בין רשויות השלטון, והיא עומדת בניגוד מוחלט לתפקידו החוקתי של מבקר המדינה בשיטת המשטר הישראלית.

 

רביעית, הגבלת סמכותו של מבקר המדינה מלבחון סוגיות מסוימות ויצירת 'מרחבי חסינות' מביקורת פוגעת אף בעקרון הפרדת הרשויות ובמערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. ביקורת המדינה נתפסת כרשות מבקרת וכמעין זרוע פיקוח של הכנסת (והציבור) על הרשות המבצעת. צמצום סמכויותיו של מבקר המדינה הוא צמצום כוחה של הכנסת לפקח על הממשלה, ובכך נפגע האיזון היסודי שבין הרשויות.

 

הנזקים המתוארים לעיל אינם תאורטיים. למן הוצאת הצו על תנאי, ניכרת ב'שטח' פגיעה רוחבית בעבודתה של ביקורת המדינה. ישנם בעלי תפקידים בגופים מבוקרים שמסרבים להעביר מסמכים וכאלה שמסרבים או מתחמקים מלהיפגש עם צוותי הביקורת בטענה כי מדובר בסוגיות הנוגעות ל"מדיניות" (הכוונה לנושאים שלא חל עליהם צו הביניים). גופים מבוקרים ובעלי תפקידים החלו לנקוט טקטיקות של שיהוי וסירוב להעברת מידע, בניגוד להוראות חוק היסוד. אם יהפוך הצו על תנאי, או חלקו, למוחלט, כי אז 'כדור השלג' שהחל גלגולו למן הצו על תנאי, צפוי, לצבור תאוצה, ולשבש, או חלילה למנוע, גם בטווח הארוך, את היכולת של ביקורת המדינה לבצע ביקורת אפקטיבית ובלתי תלויה.

 

על רקע זה נחזור על המשפט האחרון בפסק הדין של בית המשפט הנכבד, המצוטט בראשיתו של פתח דבר זה, ונבקש שוב שיעמוד נגד עיני כבוד המותב שעה שהוא מכריע בסוגיות אלו: "מעמדו המיוחד של מבקר המדינה, כמו גם היקף סמכותו לקיים הליכי ביקורת שונים – מחייבים כי בית משפט זה ינהג בזהירות רבה בבואו לבחון את סבירות פעילותו".

 

בניגוד לטענותיה השגויות של הסנגוריה הצבאית, בביקורת המדינה, בשים לב למאפייניה הייחודיים, ניתנות לגופים המבוקרים ולבעלי התפקידים זכויות דיוניות רחבות, הולמות וראויות, הנשמרות באורח קפדני בכל שלבי ההליך.

 

מכל מקום, כל בעלי התפקידים שעלולים להיפגע מדוחות הביקורת נשמעים. וכך, עד למועד צו הביניים, הרמטכ"ל לשעבר, במסגרת מתווה פגישות יעודי ספציפי שגובש עמו, כמו גם קצינים בכירים נוספים, נפגשו עם ביקורת המדינה פגישות רבות ומפורטות, והציגו את עמדתם בכתב ובעל-פה, גם חודשים (ועד חצי שנה) לאחר שנמסרו טיוטות להתייחסותם, וזאת עד למתן צו הביניים. עובר למתן צו הביניים ביום 31.12.2025 נבחנו בכובד ראש תגובותיהם לטיוטות נשוא עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, וכפועל יוצא מכך נשקלו, כמקובל, שינויים בטיוטות. לכן, מימושה של זכות הטיעון ריפאה כל פגם, גם לו היה נופל פגם בעניין זה (ולא אלו פני הדברים).

 

דינן של העתירות להידחות גם משלל טעמי סף. המתווים המוסכמים, שניתן להם תוקף של פסק דין והחלטה בבג"ץ קודם, קבעו כי ביקורת המדינה תתקיים בכלל הנושאים (ואלה פורטו בהם במפורש); וזאת ללא תלות בהקמתה של ועדת חקירה, ובהתאם לסמכויותיו של מבקר המדינה. הסנגוריה הצבאית, אשר לפי הודייתה המפורשת, היתה מודעת לחלוטין להליך הקודם ולתכנו ובחרה בכוונת מכוון שלא להצטרף אליו, הגישה עתירתה בשיהוי קיצוני, והיא כבולה לאמור במתווים המוסכמים ולתוצאות פסק הדין; אף הגורמים אותם הסנגוריה הצבאית מתיימרת לייצג, כבולים בהם. בהקשר זה יש להצר במיוחד על התנערותו הלא ראויה של הייעוץ המשפטי לממשלה, מהמתווים המוסכמים, טרם יבש עליהם הדיו, הגם שהוא עצמו היה שותף מלא לגיבושם וביקש מבית המשפט הנכבד ליתן להם תוקף מחייב בהליך הקודם.

 

בעניין הבקשה לקביעת דיון דחוף, חלקו חסוי נכתב בבקשה כי, "עקב החשיבות העצומה לאינטרס הציבורי ולעתידו של מוסד ביקורת המדינה שתהא להכרעה בעתירות דנן, מבקש מבקר המדינה להציג, בעצמו, בפני בית המשפט הנכבד בחלק חסוי של הדיון בצו על תנאי את עמדת משרד מבקר המדינה ביחס למהות הליקויים הנבדקים, לממצאים הלכאוריים ולטיוטות האמורות. בהליך הקודם, שהתקיים בגדרו של בג"ץ 1015/24, התקיימו שני דיונים חסויים. בראשית הדיון של יום 14.10.2024, התקיים דיון חסוי, במהלכו, לבקשת מבקר המדינה, הוא הציג, באופן אישי, בפני בית המשפט הנכבד, את עמדתו, כשהחלק החסוי של הדיון התקיים, לבקשת מבקר המדינה, טרם החלק הגלוי. 

 

פרסום ממצאי ביקורת, לרבות לכאוריים, אסור בהתאם להוראת העונשין שבסעיף 28(א) לחוק המבקר, אלא אם ניתן לכך אישור מפורש של מבקר המדינה.

 

בשים לב לאמור, אין להתיר למי מהצדדים, למעט גורמי ביקורת המדינה, להיחשף לתכנן של הטיוטות במלואן, לממצאים הלכאוריים במלואם, ולתוכן הנושאים הנבדקים, במלואם (להבדיל מאשר לחלקים ספציפיים באותן טיוטות שנשלחו להתייחסות גורמים מסוימים, כמוסבר בתצהיר התשובה). כמו כן, טיוטת דוח הביקורת בנושא הגנת הערים וחלקים מטיוטת דוח הביקורת בנושא המסיבה ברעים (כהגדרתם של ביטויים אלה בתצהיר התשובה) מסווגים בסיווג ביטחוני סודי ביותר.