דוח יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות
הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר, שדרות, אשקלון, מודיעין מכבים רעות וראש העין, 45 רשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, במועצות המקומיות הדרוזיות המצב שונה ומספר הפניות מועט, ולא תמיד המועצות נותנות תשובות.
תמונת מצב: דוח יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות 2025.
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ומשרד הפנים פרסמו היום את דו"ח יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2025.
בשנה 2025 הוגשו לרשויות המקומיות 11,111 בקשות חופש מידע. מדובר בעלייה של כ-15% לעומת שנת 2024. בתקופה המקבילה הוגשו למשרדי הממשלה 16,896 בקשות.
45 מתוך 258 רשויות (כ-17% מסך הרשויות המקומיות) כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע, בניגוד למחויב בחוק, ובהן עיריית נצרת (שנה חמישית ברציפות), עיריית עפולה, עיריית יבנה, עיריית טייבה (שנה רביעית ברציפות) ועיריית קריית גת.
גם מועצות מקומיות ואזוריות רבות כלל לא הגישו את הדיווח, בהן אלפי מנשה, אלקנה (שנה שביעית ברציפות), מעלה עירון, פרדס חנה-כרכור, קריית טבעון (שנה שלישית ברציפות), קרני שומרון (שנה שנייה ברציפות), רמת ישי (שנה שנייה ברציפות), שער שומרון (שנה שלישית ברציפות, מאז הקמתה), גוש עציון, הגלבוע, מטה יהודה, שדות נגב ועוד.
נתונים מרכזיים מהדו"ח: הרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן עיריית ירושלים (1851), עיריית אשדוד (1,111) ועיריית ראשון לציון (658).
הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן עיריית שדרות, עיריית אשקלון, עיריית מודיעין-מכבים-רעות ועיריית ראש העין.
הרשויות שדחו את המספר הרב ביותר של בקשות חופש מידע באופן יחסי הן עיריית חיפה, עיריית חולון, עיריית אשדוד ועיריית אור יהודה.
כ-60% מעילות הדחייה הן לא ניתן היה לאתר את המידע (60.7%) או פגיעה בפרטיות (16.4%).
הרשויות שבלטו לטובה במענה מהיר (עד 14 יום) על בקשות חופש המידע שהוגשו אליהן הן עיריית אור יהודה, עיריית שדרות, עיריית ירושלים ועיריית אשקלון.
במהלך 2025 הוגשו לבתי המשפט 292 עתירות חופש מידע נגד רשויות מקומיות, מרביתן המכריע (82%) בעילה של אי-מתן מענה. הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית סאג'ור (8), עיריית ירושלים (7) ועיריית חיפה (7)
מתוך 294 פסקי דין שניתנו בעתירות נגד רשויות מקומיות – ב-281 תיקים (95.6%) העתירה התקבלה ורק ב-13 תיקים (4.4%) העתירה נדחתה.
במסגרת פסקי דין אלו, נפסקו הוצאות נגד הרשויות המקומיות בסך 339,477 שקלים, לעומת 25,000 שקלים בלבד שנפסקו לטובת הרשויות, סך הכל גבו הרשויות המקומיות 137,861 שקלים באגרות חופש מידע
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו 45 רשויות מקומיות אינן מדווחות אודות הטיפול בבקשות למידע, בניגוד לחוק, ואינן מקיימות את חובת השקיפות הבסיסית ביותר כלפי תושביהן. על ראשי רשויות אלו לפעול בדחיפות לתיקון מצב זה".
ליאור שחר, ראש המינהל לתפקידים מיוחדים, משרד הפנים: "הטיפול בבקשות חופש המידע הוא חלק מחובתן של הרשויות המקומיות כלפי התושבים. הדו״ח מאפשר לבחון את אופן יישום החוק, לזהות פערים ולשפר את המענה לציבור. משרד הפנים בשיתוף עם היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים ימשיך לפעול לקידום השקיפות למען אזרחי ישראל".
לעיון בדו"ח המלא: בקישור














