ההשלכות הצפויות מהעלאת ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות
בעקבות החלטת הממשלה להעלות את ההשתתפות העצמית עבור תרופות, שירותים וטכנולוגיות רפואיות הכלולים בסל שירותי הבריאות בחנו חוקרי מרכז טאוב את המהלך המוצע ואת השלכותיו הצפויות, העלאת ההשתתפות העצמית תביא להתרחבות התופעה של ויתור על תרופות ושירותים רפואיים בגלל המחיר.
תמונה להמחשה
לדברי החוקרים, מהלך כזה אמנם עשוי להגדיל את ההכנסות למדינה, אך הוא עתיד להכביד את הנטל על רוב האוכלוסייה וכתוצאה מכך הציבור ובעיקר חולים כרוניים, קשישים ובני מעמד הביניים עלול לשלם בבריאותו.
ביתר פירוט, העלאת ההשתתפות העצמית תביא להתרחבות התופעה של ויתור על תרופות ושירותים רפואיים בגלל המחיר, לדוגמה בחברה הערבית ובקרב בעלי הכנסה נמוכה שיעור הוויתור על תרופות מסיבות כלכליות כפול מהממוצע הארצי וקיים חשש להחרפת אי-השוויון בבריאות.
החוקרים פרופ' גבי בן נון, פרופ' נדב דוידוביץ' וניר קידר קוראים למקבלי ההחלטות לדחות את התוכנית המוצעת להעלאת תעריף ההשתתפות העצמית ולבחון חלופות מימון פרוגרסיביות ויעילות יותר למען השמירה על בריאות הציבור.
פרופ' נדב דוידוביץ', מכותבי נייר המדיניות: "ישנה חשיבה מחודשת על מקומן של ההשתתפויות העצמיות במימון ההוצאה הלאומית על בריאות. מעבר לשאלה האמפירית החשובה אם ההשתתפות העצמית נועדה לשמש כלי לשימוש מושכל בתרופות, לצמצום ביקושים עודפים ולריסון ההוצאה על בריאות או שהיא מהווה חסם בעל השפעה שלילית, חשוב לזכור שמדובר בצורת מימון רגרסיבית אשר מגבירה אי-שוויון, ושקיימות חלופות מימון פרוגרסיביות יותר. נקודה חשובה נוספת היא שהתוספת הכספית מהעלאת ההשתתפות העצמית אינה מיועדת בהכרח למערכת הבריאות, דבר שעלול להוות תקדים בעייתי".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
עדכונים ושינויים בסל שירותי הבריאות ובהשתתפויות עצמיות עבור תרופות ושירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות
נושא ההחלטה:
עדכונים ושינויים בסל שירותי הבריאות ובהשתתפויות עצמיות עבור תרופות ושירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות
מחליטים:
1 . לעדכן את סעיף 6 בהחלטת הממשלה מס' 1053 מיום 30 בינואר 2022 כך שהתוספת לסל שירותי הבריאות בשנת 2025 תעמוד על 650 מיליוני ש"ח.
2 . לצורך מימון שיפור שירותים במערך האמבולטורי של בריאות הנפש בבתי החולים ושיפור שירותי החירום בבתי החולים של בריאות הנפש, להוסיף לסל שירותי הבריאות בשנת 2024 סך של 17.6 מיליוני ש"ח ובשנת 2025 יתווסף סך של 49.4 מיליוני ש"ח כך שסך התוספת תעמוד על סך של 67 מיליוני ש"ח.
3. להנחות את שרי הבריאות והאוצר להפעיל את סמכותם לפי הוראות סעיף 8(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בכפוף לאישור ועדת הבריאות של הכנסת, ולקבוע את כל אלה:
א. להפחית ב-50 שקלים את גובה התקרה הכרונית הרבעונית, ובקופות בהן נוהגת תקרה חציונית להפחית באופן יחסי תואם, להשתתפות עצמית על תרופות ולקבוע כי התקרה הכרונית לכלל מקבלי הבטחת הכנסה תעמוד על 50% מגובה התקרה הכרונית להשתתפות עצמית על תרופות.
ב. להפחית ב-10 שקלים את ההשתתפות העצמית עבור יום אשפוז סיעודי מורכב כך שיום סיעודי מורכב יופחת מ-82.77 ש"ח ל-72.77 ₪.
ג. ההשתתפות העצמית עבור תרופות שבסל שירותי הבריאות שמחירן קבוע בתוכנית הגבייה של קופות החולים כמפורט בסעיף 14 לחוזר עדכון תשלומים, למעט התרופות המופיעות בסעיף 14.1 ס"ק א.3 תעמוד על 23.5 שקלים.
4. להנחות את שר הבריאות לתקן את מבחני התמיכה של קופות החולים כך שיופחת מהם הסכום אליו מסתכמים סך ההעלאות וההפחתות האמורות בסעיף 3 לעיל.

















