הקשר בין הכנסת המשפחה לאורך הילדות להישגיו הלימודיים

מחקרים מראים כי פערים לימודיים בין ילדים מרקע חברתי כלכלי שונה מתחילים להיווצר כבר בשנים הראשונות לחיים, לעיתים עוד לפני הכניסה למסגרות החינוך, אלף הימים הראשונים לחיים, מתחילת ההיריון ועד גיל שנתיים, נחשבים לתקופה רגישה במיוחד בהתפתחות הילד.

21.11.2026 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הקשר בין הכנסת המשפחה לאורך הילדות להישגיו הלימודיים

תמונה להמחשה

גם כאשר מצבה הכלכלי היחסי של המשפחה השתנה בהמשך, הישגי הילד קשורים בעיקר במצבה באלף הימים הראשונים לחייו.

 

מחקר קודם של חוקרי מרכז טאוב מצא כי הכנסת המשפחה בתקופה זו קשורה להישגים הלימודיים של תלמידים בכיתה ה׳ יותר מהכנסת המשפחה ברוב התקופות המאוחרות יותר בילדות.

 

מחקר חדש של היוזמה לחקר ההתפתחות ואי-השוויון בגיל הרך במרכז טאוב, שפעילותה נתמכת  על ידי קרן ברכה, קרן ון ליר, ויד הנדיב, הרחיב את היריעה ובחן כיצד שינויים בהכנסת המשפחה לכל אורך הילדות קשורים להישגים הלימודיים בכיתה ה׳.

 

החוקרים דנה שי, פרופ' יוסי שביט ופרופ' יצחק ששון בודקים האם שיפור במצב הכלכלי לאחר אלף הימים הראשונים קשור בצמצום הפערים בהישגים, כך שילדים שגדלו במשפחות בעלות הכנסה נמוכה עד גיל שנתיים, אך מצבן הכלכלי השתפר בהמשך, מגיעים להישגים טובים מאלו של ילדים שגדלו במשפחות עם הכנסה נמוכה לאורך כל ילדותם, ואולי אף דומים לאלה של ילדים שגדלו במשפחות בעלות הכנסה גבוהה לאורך כל ילדותם.

 

המחקר מבוסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ילדים שנולדו בישראל בשנים 2000–2005, הנתונים מצביעים על קשר בין הכנסת ההורים באלף הימים הראשונים לחיי ילדיהם לבין הישגיהם במבחני המיצ"ב בכיתה ה'.

 

החוקרים התמקדו בשלוש תקופות גיל כדי לבחון את השינויים במצבן הכלכלי של המשפחות: אלף הימים הראשונים, גילי 2–5 וגילי 6–11. בכל תקופה סווגו המשפחות לפי הכנסתן מעבודה לשתי קבוצות: הכנסה מעל החציון או מתחתיו.

 

עיקרי הממצאים, המחקר מצא כי בקרב כמעט ארבעה מכל חמישה ילדים, מיקומה היחסי של הכנסת המשפחה נותר יציב לאורך הילדות: 42% מהילדים גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל החציון בכל שלוש תקופות הגיל שנבחנו, ו-37% גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מתחת לחציון בכל התקופות.

 

בקרב 21% הנותרים חל שינוי במיקומה היחסי של הכנסת המשפחה לאורך הילדות, בין שמדובר במעבר מהחציון התחתון של התפלגות ההכנסות לחציון העליון, במעבר בכיוון ההפוך או בתנודות בין שתי הקבוצות.

 

הציונים הממוצעים הגבוהים ביותר במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובעברית היו של ילדים שגדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל החציון לאורך כל הילדות. לעומת זאת, הציונים הממוצעים הנמוכים ביותר במקצועות אלו היו של ילדים שגדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מתחת לחציון בכל שלוש התקופות.

 

ילדים שהכנסת משפחתם הייתה מתחת לחציון באלף הימים הראשונים אך עברה אל מעל לחציון בהמשך הילדות השיגו בממוצע ציונים גבוהים יותר בכל ארבעת המקצועות בהשוואה לילדים שמשפחותיהם נותרו מתחת לחציון לאורך כל הילדות.

 

ממצא זה התקבל הן בקרב ילדים שהכנסת משפחותיהם גדלה מעל החציון בגילי 2–5 והן בקרב ילדים שהמעבר אל מעל לחציון התרחש אצלם רק כשהיו בני 6–11. עם זאת, גם לאחר השיפור במעמדן הכלכלי היחסי של המשפחות, הישגי הילדים במתמטיקה, באנגלית ובעברית נותרו נמוכים יותר מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מעל החציון לאורך כל הילדות.

 

במדעים, לעומת זאת, הישגי הילדים שמשפחותיהם עברו אל מעל לחציון לא היו שונים במובהק מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מעל החציון לאורך כל הילדות.

 

הישגיהם הלימודיים של ילדים שמשפחותיהם חוו ירידה זמנית במעמדן הכלכלי – הכנסת משפחתם הייתה מעל החציון באלף הימים הראשונים, ירדה מתחתיו בגילי 2–5 ושבה לעלות מעליו בגילי 6–11 – לא היו שונים באופן מובהק מהישגיהם של ילדים שהכנסת משפחתם נותרה מעל החציון לאורך כל הילדות.

 

ממצא זה עשוי להעיד על חשיבותו של מצב כלכלי מבוסס באלף הימים הראשונים לחיים גם כאשר המשפחה חווה ירידה זמנית בהכנסתה בהמשך.

 

לעומת זאת, כאשר הירידה אל מתחת לחציון נמשכה גם בגילי 6–11, הישגי הילדים במתמטיקה, באנגלית ובעברית היו נמוכים במובהק מאלה של ילדים שמשפחותיהם נותרו מעל החציון לאורך כל הילדות, אם כי גבוהים מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מתחת לחציון לאורך כל הילדות.

 

הקשר בין הכנסת המשפחה באלף הימים הראשונים לחיים לבין ההישגים הלימודיים היה בולט במיוחד במקצועות עברית ואנגלית. ייתכן שהדבר מעיד על חשיבותם של התנאים הכלכליים בשנות החיים הראשונות להתפתחות כישורי השפה של ילדים.


ממצאי המחקר תומכים בקידום מדיניות הפועלת בשני כיוונים משלימים, מכלול הממצאים מדגיש את חשיבותה של הכנסת המשפחה בשנות החיים הראשונות. עם זאת, המצב הכלכלי בתחילת החיים אינו קובע בהכרח את ההישגים הלימודיים בהמשך. מכאן עולה חשיבותה של תמיכה במשפחות כבר בתחילת החיים, לצד האפשרות לסייע להן לשפר ולייצב את מצבן הכלכלי גם בהמשך. תמיכה זו עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים הלימודיים ולקידום שוויון הזדמנויות בין ילדים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים.

 

דנה שי, חוקרת ביוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב ודוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב : "אלף הימים הראשונים לחיים, מתחילת ההיריון ועד יום ההולדת השני, הם תקופה קריטית להתפתחות הילד. אצל משפחות רבות זו גם התקופה שבה הן מקימות בית ונמצאות בעומס כלכלי כבד. המחקר מראה שהכנסת המשפחה בתקופה הזאת קשורה להישגי הילד בכיתה ה׳, גם כשמביאים בחשבון את ההכנסה בגילים מאוחרים יותר ואת השינויים במצב הכלכלי לאורך הילדות. לכן מדיניות שתתמוך במשפחות כבר בשנים הראשונות לחיי הילד עשויה לתרום רבות להישגיו בבית הספר".

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה, המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

תגובות

מומלצים